ממשלת דנמרק השיקה מרכז חדשנות בת"א שיקדם שיתוף פעולה בין חוקרים

שגרירות דנמרק בישראל חנכה ביום חמישי האחרון הקמת מרכז חדשנות בכנס שנערך במשרד החוץ בקופנהגן. המרכז, שיפעל מהשגרירות הדנית בתל אביב, יעסיק שלושה עובדים דנים לצורך קידום שיתוף פעולה בין חוקרים, חשיפה לקרנות הון סיכון ישראליות ושאיבת השראה מישראל כמי שנחשבת סטארט־אפ ניישן, כדי להפוך רעיונות מדעיים לחברות בתחומי הביוטק והקלינטק. המרכז ישמש כמשרד קישור בין חוקרים באוניברסיטאות ישראליות ודניות, ובין חברות סטארט־אפ ישראליות לחברות גדולות בדנמרק, ולהפך.

שר החוץ הדני כריסטיאן ינסן התייחס בכנס לרצון לשנות את התמונה שבה לא מעט סטארט־אפים על בסיס מחקר דני גוועים בשלב מוקדם. לדבריו, "כיום בשת"פ בין חברות דניות לאוניברסיטאות - חברות רבות נעלמות בעמק המוות, בשעה שאצלכם מצאנו שת"פ פנטסטי בין חברות למוסדות מחקר. בישראל יש רקורד של חדשנות וסביבה מרשימה לסטארט־אפים ולרעיונות חדשים בביוטק ובקלינטק".

שר החוץ הדני כריסטאין ינסן ושרת המדע וההשכלה הגבוהה הדנית אולה טורניס | צילום: Peter Dahlerup Fotografi

ינסן הוסיף כי "הדרך להפוך לחכמים יותר היא ללמוד ממי שכבר נמצאים שם. אנחנו צריכים חדשנות ושיתוף פעולה יותר מאי פעם להבטחת מקומות עבודה, פיתוח, צמיחה. סגן נשיא גוגל אמר לי כי להערכתו בנו בן ה-10 לא יצטרך בעתיד רשיון נהיגה, שכשיגדל יהיה מיושן לחשוב שפעם אנשים ממש נזקקו לרשיון נהיגה. אם זה העתיד שאנו צועדים אליו, אנחנו צריכים חדשנות ושיתוף פעולה יותר מאי פעם ליצירת מקומות עבודה, פיתוח, צמיחה. מטרת מרכז החדשנות היא לבנות גשר בין חוקרים לחברות".

שרת המדע וההשכלה הגבוהה הדנית אולה טורניס שהגיעה להשקה אמרה כי "הקמנו שישה מרכזים כאלה בעמק הסיליקון, מינכן, ניו דלהי, סאו פאולו, סיאול ושנגחאי. בתחום מדעי החיים חווינו אחוז צמיחה גבוה ואנחנו רוצים לשמר אותו. היות שהכלכלה הישראלית מבוססת על ידע וחדשנות, אנו מעוניינים לחזק את השת"פ המדעי בין חוקרים באוניברסיטאות לחברות ישראליות מבוססות ידע".

יעקב מיכלין, מנכל "ישום" חברת ישום הפטנטים של האוניברסיטה העברית, סיפר בכנס על המודל טיפוח הסטרטאפים המיושם באוניברסיטה, שהצמיח בין היתר את מובילאי: "התמריץ שאנחנו נותנים לחוקר הוא שהוא מקבל 40 אחוז מהתמלוגים והמניות לכיסו, 20 אחוז מהתמלוגים ילכו למעבדת המחקר ו-40 אחוזים ילכו לאוניברסיטה. לדנים אין חברות ישום שפועלת במודל הזה. האוניברסיטה יצרה למעשה מסלול ירוק לחברות סטרט אפ, שאפשר לחברה כמו מובילאי לצמוח דוקא כאן, חברה שמיותר לציין את תרומתה האדירה למשק הישראלי".

פרופ' אוריאל לוי, ראש מרכז הננוטכנולוגיה במחלקה לפיסיקה ישומית באונ' העברית, ששוהה בדנמרק על רקע מחקר ישראלי-דני משותף, מקווה להנות מפירות השקת המרכז: "אני משתף פעולה עם אונ' בדנמרק בתחום ננו פוטוניקה. אנחנו עובדים על הפקה של צבע במבנה ננומטרי במקום באמצעות חביות של צבע. הרעיון הוא לדוגמא, ללכת עם בגד בעל טקסטורה שתקבע את הצבע שיראו על ידי אורך הגל שמוחזר. זה חוסך עבודה עם חביות של צבע זול שדוהה ולא מחזיק מעמד. היה לנו תקציב בשלב הסיד, ומה שחסר לנו בדיוק עכשיו כדי לקדם את שתוף הפעולה הוא מענקי מחקר, ושתפ עם גופים ציבורים, חברות ממשלתיות, תעשיות דניות או ישראליות שיתלהבו מהרעיון. אני משוכנע שמרכז חדשנות כזה יכול לתת לנו את החשיפה שאנחנו צריכים כדי להתקדם".

דנמרק הוכתרה ב־2015 על ידי ארנסט אנד יאנג, סיינטיפיק אמריקן ובלומברג כמובילה האירופית בתחום מחקר ביוטק. ספינת הדגל של הכלכלה הדנית היא חברת התרופות נובו נורדיסק - מספר אחת בשוק האינסולין העולמי - ששווייה המוערך עומד על 8 מיליארד דולר. אחריה ברשימת החברות הגדולות נמצאת חברת התרופות לונדבק, הנסחרת בכ־3.8 מיליארד דולר, ולצדן עוד 150 חברות ביוטכנולוגיה.

הכותבת היתה אורחת של ממשלת דנמרק