אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שנה לאחר שנחתם: נחשף הסכם העקרונות על תקציב הביטחון צילום: דוברות משרד האוצר

פרסום ראשון

שנה לאחר שנחתם: נחשף הסכם העקרונות על תקציב הביטחון

ההסכם קבע את גובה תקציב הביטחון - 60 מיליארד שקל בשנה למשך חמש שנים - והצעדים שמערכת הביטחון נדרשת לעשות בתמורה. סוכם כי אם שני המשרדים לא יגיעו להסכמה בנוגע לשיפוי מערכת הביטחון בנוגע להחלטה תקציבית חדשה, תתבצע חלוקה שווה בין המשרדים - חצי ימומן על ידי משרד הביטחון וחצי על ידי האוצר

03.11.2016, 17:49 | עמרי מילמן
הסכם העקרונות בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, שקבע את גובה תקציב הביטחון והצעדים שמערכת הביטחון נדרשת לעשות בתמורה, נחשף היום (ה') בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עמותת "הצלחה" באמצעות עורכי הדין אלעד מן ויובל יועז. הסכם שנחשף אינו כולל מספר נספחים, ובנוסף חלקים ממנו, העוסקים במספר תקני אנשי הקבע בכל דרגה, הושחרו. יש לציין כי אין זה ההסכם הסופי שסוכם בחודש מאי השנה, והעמותה פנתה לפרקליטות בבקשה לפרסם גם אותו. 

הסיכום קבע כי תקציב הביטחון יעמוד על 60 מיליארד שקל בשנה (בתוספת התייקרויות) למשך חמש השנים הבאות, ולא כולל אירועים חריגים כמו מלחמה. בין היתר סוכם על קיצוץ מצבת אנשי הקבע ל-40 אלף עד סוף השנה הבאה, זאת לעומת מספר של 40.5 אלף אנשי קבע ב-2013. כן הוגבלו מספר התקנים בכל דרג ודרג. עוד סוכם על שיפוי מערכת הביטחון באופן שווה בין המשרדים אם לא תהיה הסכמה ביניהם בנוגע להחלטה תקציבית חדשה.

לקריאת ההסכם המלא לחצו כאן

למרות יחסי הציבור הנרחבים שעשו השרים להסכם, במשרדים סירבו לחשוף אותו עד עכשיו. לטענת מנכ"ל האוצר, פרסום הסכמים מסוג זה ירתיע פקידים לחתום על הסכמים כאלו בעתיד, במידה שיזכו לביקורת נוקבת.

קראו עוד בכלכליסט

מחלוקת קשה באוצר

ההסכם לווה במחלוקות קשות בתוך האוצר, בעוד שמנכ"ל המשרד שי באב"ד והממונה על התקציבים אמיר לוי קידמו את ההסכם במרץ, הממונה על השכר לשעבר, קובי אמסלם, והחשבת הכללית מיכל עבאדי בויאג'ו שהודרו מהליך המשא ומתן טענו כי ההסכם מתבסס על נתונים לא מדוייקים וכי לא ישיג את מטרתו בנוגע להפחתת קצבת הפנסיה של אנשי הקבע מאחר שלא נעשתה בו כל התחייבות. בכירים באוצר טענו כי ההסכם מקודם באגרסיביות על ידי כחלון, באמצעות באב"ד, מסיבות פוליטיות, אך בפועל הוא יפגע בתקציב המדינה מאחר וצעדי ההתייעלות לא יתממשו.

מבקר המדינה התייחס להסכם בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר והביע ביקורת על נציגי צה"ל שלא העבירו לאחר ההסכם נתונים לחשבת הכללית ואף העבירו לה נתונים מטעים, זאת על אף שהסיכום מחייב שקיפות רבה יותר בין המשרדים. עוד התייחס המבקר לנהלי העבודה הלא תקינים במשרד האוצר ומכך שהמנכ"ל לא שיתף את הדרג המקצועי בחלק ניכר מהדיונים.

שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון דאז בוגי יעלון בחתימת הסכם עקרונות לתקציב הביטחון , צילום: דוברות משרד האוצר שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון דאז בוגי יעלון בחתימת הסכם עקרונות לתקציב הביטחון | צילום: דוברות משרד האוצר שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון דאז בוגי יעלון בחתימת הסכם עקרונות לתקציב הביטחון , צילום: דוברות משרד האוצר

בין היתר, סוכם במסמך כי תקציב הביטחון לא יכלול את פרויקט העתקת בסיסי צה"ל שוה"ם 3 ואת פרויקט צה"ל לנגב, את הקמת הגדר המזרחית, הגנה על המים הכלכליים של ישראל, הפרטת תעש, קיצור שירות חובה וכל הסכם עתידי שייחתם בין שני המשרדים.

כאמור, בין המשרדים סוכם כי אם שני המשרדים והשרים לא יגיעו להסכמה בנוגע לשיפוי מערכת הביטחון בנוגע להחלטה תקציבית חדשה, תתבצע חלוקה שווה בין המשרדים - חצי ימומן על ידי משרד הביטחון וחצי על ידי האוצר.

עוד סוכם כי ייושמו המלצות ועדת גורן בנוגע לאגף שיקום הנכים. אולם בפועל מחצית מההמלצות בוטלו כאשר אישרה הממשלה את התקציב - אלו שעוסקות בהטבות שלדעת הוועדה אינן מוצדקות, כמו למשל מתן רכב לכל מי שמעל 50% נכות, מבלי לבדוק כושר התניידות, או הכרה בכל אלמנות נכי צה"ל, גם אם נפטרו שנים לאחר הפציעה וללא קשר אליה, כאלמנות צה"ל.

השרים סיכמו גם על מודל פרישה לפיו יתווסף שער יציאה בגיל 35 שמי שיפרוש בו יקבל מענק במקום פנסית גישור, שהיא למעשה פנסיה תקציבית עד לגיל הפרישה הרשמי. וגיל הפרישה לנגדים יעלה ל-53 בממוצע וגיל הפרישה לקצינים יירד ל-42 בחזרה, אחרי שעלה ל-47 בשנים האחרונות מתוך ניסיון לצמצם את תשלומי הפנסיה של אנשי הקבע - ניסיון שכשל מאחר שהביא לכך שתנאי הפרישה היו גבוהים יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות