הבנקאי לשעבר הופקד על ניתוק הבורסה מהבנקים

איתי בן זאב הוא אחד המנהלים היותר מוערכים בשוק ההון. מעבר להיותו איש מקצוע ומנהל מעולה הוא גם איש של אנשים, בן אדם. אבל אם שמים בצד את כישוריו ואופיו האישי, המינוי שלו כבוגר המערכת הבנקאית, לתפקיד מנכ"ל הבורסה, הוא בעייתי בלשון המעטה.

פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, חוזר על המנטרה שלו בכל פינה - לפיה שינוי מבנה הבורסה שהוא מוביל כפרויקט דגל ינתק את הקשר בין חברי הבורסה לבעלות בבורסה. השינוי אמור לשחרר את הבורסה משליטת המילייה הבנקאי שיחזיק לאחר השינוי רק 37% ממנה.

הבאת דמות המזוהה ומקושרת עם המערכת הבנקאית להוביל את המהלך הזה - שהבנקים אגב מתנגדים לו בתוקף - היא בעייתית. בן זאב בחור צעיר, ולא מן הנמנע כי הוא רואה לנגד עיניו אפשרות לנהל בנק בעתיד (בינתיים אגב הוא יוכל להנות מניהול גוף שלא כפוף למגבלת שכר הבכירים בפיננסים).

איתי בן זאב | צילום: נמרוד גליקמן

אפילו ברמה ההצהרתית בחירה בבנקאי לתפקיד סותרת את המגמה להחליש את שליטת הבנקים בצינור המסחר המגלגל לידי הבנקים מדי שנה 2.5 מיליארד שקל מעמלות, פי 20 בערך מהעמלות שגובה הבורסה מהבנקים.

השינוי המבני שואף להביא למצב ששחקנים רבים יתחרו על הנגשת המסחר לציבור, דבר שייצר לראשונה תחרות אמיתית, תחרות שהבנקים שנים פועלים להרדים, תוך שמירת הבורסה בידיהם. הסטטוס קוו (מניעת חדשנות, חסם לשחקנים חדשים), משרת אותם.

במירוץ הקודם לתפקיד מנכ"ל הבורסה, לפני כשלוש שנים, התמודד על התפקיד יעקב רוזן, בנקאי ותיק. האוזר הסתייג מבחירתו בדיוק מסיבות אלה. בסופו של דבר הפתיע האוזר את השוק כשדחף למינויו של איש חוץ שלא משרת אף קבוצת כוח - יוסי ביינארט.

הפעם נראה שהאוזר בעיקר רצה להחזיר מהר את השקט לבורסה. לאתר מנכ"ל חדש שמכיר היטב את הבורסה ואת הנפשות הפועלות, שלא צריך תקופת חפיפה ארוכה. בן זאב הוא מועמד אידאלי לפי קריטריונים אלה.

כמו כן, יתכן שגם האוזר הבין שזהות המנכ"ל של הבורסה היא שולית, ועיקר הכוח לייצר תפנית בבורסה טמון למעלה - אצלו ברשות ניירות ערך, המחזיקה במושכות הרגולציה, ובמסדרונות הכנסת. בן זאב יעסוק בעיקר ביחסים עם הוועד הלוחמני, ועם פוליטיקות פנימיות, שבינתיים רק ממשיכות לפגוע במסחר הדועך בבורסה בתל אביב.