ממחסור במזון ועד לקריסת הלירה ב-50%: האם מצרים על סף הפיכה נוספת?

שנת 2016 לא תיזכר כמוצלחת במיוחד עבור הנשיא המצרי עבד אל פתאח א-סיסי. מי שבתחילת דרכו בלשכת הנשיאות בקיץ 2014 הושווה ל"עבד אל נאסר החדש" וסימל את התקווה הגדולה של מיליוני מצרים, ובראש ובראשונה שכבות הביניים, מתקשה להוציא את המדינה מהבוץ בו היא נמצאת קרוב לשש שנים. במהלך סוף השבוע הכריזה מצרים על שורה של רפורמות כלכליות מרחיקות לכת, שמצד אחד מקרבות אותה לתוכנית הסיוע של קרו המטבע, אך מנגד מדגישות את ההכרה בקרב המנהיגות המצרית כי המשבר מתקרב לנקודת רתיחה.

כישלון כלכלי מהדהד

 

לחובתו של הנשיא א-סיסי ניתן לזקוף כישלון מהדהד ומתמשך בתחום הכלכלי, כזה שגורם לחלק מהמצרים אפילו להתגעגע לתקופת השלטון הקצרה והידועה לשמצה של הנשיא המודח, מוחמד מורסי, מראשי האחים המוסלמים. לזכותו של א-סיסי ייאמר כי הירושה הכלכלית שקיבל לא הייתה פשוטה וגם המציאות בה הוא פועל מורכבת, אולם יחד עם זאת ההתנהלות שלו ושל צוותו בתחום הכלכלי בשנתיים האחרונות רק החמירה את הבעיות, שכאמור באות לידי ביטוי בימים אלה במחסור בסוכר ובעליית מחירים של מרבית המוצרים והשירותים. תופעות אלה יוצרות תסיסה חברתית, שחלקה מתבטאת בעיקר בהוצאת קיטור ברשתות החברתיות. כך למשל צוברת ברשת יוזמה ל"יום זעם" ב-11 בנובמבר כדי למחות על ההתדרדרות בתנאי המחיה במדינה, אולם כרגע לא ברור מה תהיה ההיענות בפועל של הציבור המצרי לצאת לרחובות. עם זאת, הבעיה של א-סיסי עתה היא שהמשבר הנוכחי מורגש כמעט בכל בית מצרי, כולל בבסיס התמיכה העיקרי שלו בקרב מעמד הביניים ומעלה.

קריסת ערכה של הלירה המצרית

 
מדיניות הבנק המרכזי והירידה בעתודות המט"ח של מצרים תרמו בצורה מכרעת למשבר המטבע, שלאחר מתן אפשרות למסחר חופשי בלירה ביום חמישי שעבר, היא איבדה 50% מערכה. קריסת עתודות המט"ח מאז 2011 מכ-36 מיליארד דולר אל מתחת ל-20 מיליארד דולר כיום נובעת בעיקר מהמצב הביטחוני והפוליטי – בריחת משקיעים ותיירים, ירידה בהעברות ממצרים בחו"ל וירידה חדה בייצוא. כך לדוגמה, לפי נתוני משרד התעשייה והמסחר המצרי, הייצוא של סחורות ומוצרים (מחוץ למגזר הנפט והגז) הסתכם בשנת 2011 ב-23.3 מיליארד דולר, אולם בשנה שעברה הנתון ירד כבר ל-18.7 מיליארד דולר בלבד. המפולת במגזר התיירות לא פחות חמורה. כך למשל בחודש ספטמבר 2016 נרשמה ירידה תלולה של 41% במספר התיירים הנכנסים למצרים בהשוואה לספטמבר 2015. עיקר הירידה היא כתוצאה מהפסקת התיירות הרוסית למצרים בעקבות התרסקות המטוס הרוסי בשלהי השנה שעברה בסיני.

 

חבל הצלה מקרן המטבע

 

מה שהמריץ את הירידה בערך הלירה בשנתיים האחרונות מאז עלה א-סיסי לשלטן היה גם מה שנתפש על ידי השוק כאזלת היד של הממשלה המצרית בטיפול בסוגיה ובעיקר בחוסר היכולת לקדם את ההסכם עם קרן המטבע הבינלאומית. להסכם הזה שאמור להזרים לקופה המצרית הלוואה בשווי של כ-12 מיליארד דולר משמעות נרחבת הרבה יותר מסכום זה.

חתימת ההסכם תהווה גושפנקא מקרן המטבע כי המשק המצרי במסלול הבראה ותוכל להחזיר את אמון המשקיעים בשוק המצרי. גם האופטימיים ביותר במצרים צופים כי ההשפעה החיובית של הצעדים החדשים על המשק המצרי תורגש רק בטווח של שנה-שנתיים מהיום. וזוהי שאלת המפתח, האם למיליוני המצרים שהחל מיום ראשון מתעוררים למציאות חדשה של שחיקה ניכרת בשכרם ובחסכונותיהם, תהיה את הסבלנות להמתין לשינוי המיוחל.

דורון פסקין הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת