עובדי הבורסה בתל אביב דורשים 10% מהמניות - נויבך מציע 6%

פגישה מכרעת אמורה להתקיים היום בין הנהלת הבורסה בראשות אמנון נויבך לוועד העובדים בנוגע להסכמי השכר. ערב הישיבה עלתה המתיחות בין הצדדים לגבהים חדשים, כשברקע נמצאים גם חלק מחברי הבורסה ובעלי המניות שלה, הטוענים כי נויבך לא עדכן אותם על כוונתו להעניק כמות גדולה של מניות ואופציות לעובדים.

אותם חברי בורסה מתנגדים למהלך זה שלו. הפגישה היום צפויה להיות סוערת ולהימשך לתוך הלילה. "יהיה לילה לבן, ובסיומו אפשר יהיה לדעת לאן הבורסה הולכת", אמר מקורב למגעים. 

הקטנת "הטייס האוטומטי"

העימות נוגע לשינוי הבעלות על הבורסה. העובדים דורשים לקבל 10% ממניות הבורסה לאחר השינוי המבני, אולם במסגרת המו"מ עמם מוכן נויבך להעניק להם 6% במניות ו־2%–3% נוספים באופציות למימוש לאחר השינוי. בהערכת השווי האחרונה נקבע שווי הבורסה על כ־400 מיליון שקל.

ככל הידוע, לנויבך אין אישור להעניק את ה־6%, וכאמור חלק מחברי הבורסה — בעיקר הבנקים — מתנגדים לכך. הבנקים מנהלים מאבק על החלטת האוצר לחייבם למכור את כל האחזקה שמעל 5% לכל בעל מניות, מבלי ליהנות מהרווח. תחילה דובר על תשלום של הרווחים כמס, אך לאחרונה שונה הסעיף לכך שהרווח יועבר לקופת הבורסה.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי גם מנהלי הבורסה מבקשים לקבל מניות, וכי נויבך נקב מספר פעמים, במהלך שיחות שקיים, בנתון 5% להנהלה בראשותו — המנכ"ל החדש (עוד בטרם הוחלט על מינויו של איתי בן זאב), המשנה גל לנדאו־יערי ו־13 סמנכ"לים. העובדים טוענים כי אי אפשר לבוא אליהם בטענות, כשההנהלה עצמה מתכננת לקבל שיעור כזה של מניות. מהבורסה נמסר כי הם אינם דנים בנושאי המו"מ בתקשורת.

מתן המניות לעובדים נדון כסוג של פיצוי על ויתורים שלהם במסגרת המו"מ על הסכם השכר. רמות השכר בבורסה הן בין הגבוהות במשק, והשכר הממוצע לעובד עומד על כ־50 אלף שקל. העובדים זוכים לתמיכה של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שבעיני רבים נתפס כמי שדואג בכך לשכירים העשירים והחזקים — לאו דווקא לחלשים.

הסכמי השכר הנוכחיים, שנחתמו בתקופת היו"ר הקודם סם ברונפלד והמנכ"לית אסתר לבנון, מעניקים לעובדים הטבות שכבר אינן קיימות כמעט בשום מגזר.

כך, למשל, הם זכאים לימי הצהרה (ימי היעדרות) של עד כ־100 בשנה, עד 70 ימי מחלה בשנה, התחלת עבודה בכל שעה שנוחה לעובד, צבירת ימי חופשה וקבלת קביעות לאחר שנתיים. בנוסף, ההנהלה אינה יכולה לגייס עובדים בחוזה אישי, אלא רק במסגרת ההסכם הקיבוצי ובאישור הוועד.

במסגרת המו"מ דובר על הפחתת ימי ההצהרה ל־12–20 יום בשנה, קביעות לאחר ארבע שנים, הגבלה בצבירת ימי החופשה והמחלה וביכולת לפדות אותם כתשלום, הגעה בשעה קבועה, החתמת שעון וגיוס עובדים בחוזים אישיים.

הנושא המהותי ביותר הוא מנגנון "הטייס האוטומטי", שמאפשר העלאה שכר של 4.6–6% בשנה לעובד, ובונוסים בהיקף כולל של כ־15 מיליון שקל בשנה, ללא קשר לרווחי הבורסה. במסגרת המו"מ דובר על התניית הבונוסים ברווחים והקטנת "הטייס האוטומטי" ל־3.5%–5% בשנה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" ב־20 בספטמבר, הבורסה צפויה לעבור השנה לראשונה בתולדותיה להפסד של 9.5 מיליון שקל.

העובדים טוענים כי התוצאות נובעות, בראש ובראשונה, מכך שהבעלים של הבורסה, הבנקים, מקבלים שירותים במחיר זול מאוד ומוכרים את אותם ללקוחות במחירים אסטרונומיים. לטענת הוועד, אם היו הבנקים משלמים יותר על שירותי הבורסה, היא היתה נשארת רווחית. עוד הם טוענים, כי לו היתה הבורסה בידי בעלי מניות פרטיים, הם היו מייקרים את העמלות ודמי השירות. "לאורך השנים הרוויחה הבורסה מאות מיליונים, והקורלציה עם שכר העובדים לא הגיונית", אמרו מקורבים לוועד.

אמנון נויבך | צילום: עמית שעל

חשש ממערכת הנאסד"ק

העובדים גם חשים מאוימים משילוב המערכת החדשה של נאסד"ק, בעלות של עשרות מיליוני שקלים, שכן זו עלול להפוך עשרות מבין 230 עובדי הבורסה למיותרים.

עמדתו של המנכ"ל הנכנס איתי בן זאב בנושאים שעל הפרק אינה ברורה. הוא אמור להתחיל בתפקידו בתחילת 2017. במקרה של אי הסכמות בפגישה היום עלולים העובדים להחריף באופן משמעותי את הסכסוך שעליו הכריזו בשבוע שעבר, עד כדי השבתת הבורסה.