אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הון אנושי: מוטרדים? צילום: דנה קופל

הון אנושי: מוטרדים?

אירוע שכותרתו המצב במזרח התיכון נהפך לדיון בפרשת ציון קינן ומתקפת נתניהו על התקשורת. קולע בסך הכל

10.11.2016, 07:56 | ארי ליבסקר

שישי בבוקר התמלא אולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב במאות אנשים שהתקבצו להשקת ספרו של פרופ' עוזי רבי, ראש מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון, "בחזרה לעתיד - המזרח התיכון בצל האביב הערבי". הקדימה להגיע חנה פרי זן, יו"ר פעילים, שהיתה בעבר המשנה למנכ"ל בנק הפועלים. שאלתי את פרי זן מה מתחולל שם בבנק, והתכוונתי להטרדה המינית לכאורה של המנכ"ל הפורש ציון קינן, ולרומן של מי שהיה אמור להיות יורשו, המשנה למנכ"ל שמעון גל, עם עובדת כפופה לו. "איני יודעת, לא קשורה לזה, לא היה מענייני לעסוק בכל הקשור לחייהם האישיים", ענתה מיד. כאשה חשת לעתים שמקום העבודה שלה היה רווי יצרים? שאלתי. "את זה אתה אמרת, לא אני".

כעבור כמה דקות הגיע למבואה הזוג אתי וגד פרופר, והגברת פרופר מיהרה לחבק את פרי זן: "אתה רואה איזו אשה נהדרת? בנקאית או לא בנקאית, היא תמיד היתה אדם ערכי. על חנה לא תשמע סיפורים כמו שאנחנו שומעים עכשיו על ציון קינן ודומיו". ומה את חושבת על הפרשייה? "זאת בושה וחרפה".

זלמן שובל, צילום: דנה קופל זלמן שובל | צילום: דנה קופל זלמן שובל, צילום: דנה קופל

גד פרופר סבר שהבנק פעל באופן נבון כשבחר להעביר את התלונה של העובדת לבוררות אצל השופט סטיב אדלר, שפסק שלא היתה הטרדה מינית. "אני מכיר את סטיב, מדובר באדם ישר והגון", אמר, "ואם הוא פסק שלא היתה הטרדה מינית, אני נוטה לקבל את הפסיקה שלו. זו דרך התנהלות מכובדת וישרה מצד הבנק וכל הממונים".

את שיחתנו קטעו בני הזוג טובה וסמי סגול. פרופר החמיא לסגול על כובע מצחייה מעור שאותו חבש, מעל משקפי שמש אקסצנטריים. סגול עצמו ענה לי ב"לא, לא, לא, לא" כשניסיתי לשאול אותו על קינן. "אני מעדיף להתעסק בנושאים קונסטרוקטיביים, כמו חקר המוח והצערת האדם".

מי שכן היה לו מה לומר הוא זלמן שובל: "אישית איני רוצה להביע דעה, אבל כבעלי בנק אני לא חושב שזה עניינו של הפיקוח על הבנקים להתעסק בסוגיות הקשורות בבעיות אישיות של עובדי הבנק", אמר שובל, בעלי בנק ירושלים. "הפיקוח על הבנקים הוא לא גננת שצריכה לעסוק ביחסיהם האישיים והאינטימיים של העובדים בבנק. מדובר באיבוד פרופורציות מוחלט". אבל יש מי שטוען שאותה אשה קיבלה פיצויים גבוהים כדמי שתיקה, הקשיתי. "זה לא נכון, איש לא הוכיח את זה. היא קיבלה דמי פרישה, ופה מדובר בעניין אחר. אני התכוונתי רק להתערבות של הפיקוח בעניינים אישיים. אין לו זכות וצורך לעשות את זה".

מימין גד ואתי פרופר וסמי סגול, צילום: דנה קופל מימין גד ואתי פרופר וסמי סגול | צילום: דנה קופל מימין גד ואתי פרופר וסמי סגול, צילום: דנה קופל

לקחתי אתנחתא קלה מענייני הפועלים, וכשראיתי עו”ד יורם ראב”ד עברתי לנושא בוער נוסף. שאלתי את ראב”ד, שבעבר היה ממקורבי אריאל שרון, אם מהלכי נתניהו בתאגיד, ובכלל מאבקו בתקשורת, לא מזכירים לו התנהלות של משטרים חשוכים כמו זה של ארדואן או זה שבאיראן. "מה רע באיראן?" ענה באירוניה, "הייתי באיראן טרם המהפכה, היה שם נהדר. אל תתייחס בזלזול לעמים אחרים".

איש העסקים אמנון דיק, יו"ר אגודת הידידים של האוניברסיטה, הזכיר לי שלפני שש שנים, כשיולי אדלשטיין היה השר הממונה על רשות השידור, הוא ביקש למנות את דיק ליו"ר הרשות, ונתקל בהתנגדות של נתניהו.

"באתי ממקום מקצועי", סיפר דיק, "אך בעיני נתניהו המינוי לא מצא חן. הוא הכיר אותי כשהייתי מנכ"ל בזק, ידע שאני איש מקצועי ולא פוליטי, ולא אהב את זה. התוצאה היתה שבעקבות הניסיון למנות אותי, אדלשטיין לא היה יותר השר הממונה על הרשות. לכן אני לא מתפלא על מה שקורה היום בתאגיד".

חנה פרי זן, צילום: דנה קופל חנה פרי זן | צילום: דנה קופל חנה פרי זן, צילום: דנה קופל

שובל, גם כאן, סירב להתרגש. "ביבי אינו איש רדוף", קבע, "הוא בסך הכל שינה את דעתו, וזה מותר למנהיג. גם רוזוולט עשה את זה, גם צ'רצ'יל". אבל ביבי הוציא את התאגיד לדרך, והוא סוגר עכשיו כלי תקשורת רק בשל חשש שלא יתיישר עם עמדתו, התעקשתי. "זה לא יצא כמו שהוא רצה, מה כל כך מסובך להבין את זה?", תהה שובל. "בן אדם משנה את דעתו, נקודה". שלושה ימים אחר כך עמדה אילנה דיין במשך 6 דקות והקריאה תגובה משתלחת ונטולת רסן נגדה, פרי עטו של איש לא רדוף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות