אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טראמפ היה צריך לקרות ב־2009 צילום: איי פי

פרשנות

טראמפ היה צריך לקרות ב־2009

הברקזיט וניצחון המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב הם התוצאה הפוליטית הצפויה למשבר הפיננסי. אם הגאות בשווקים ממחצית המאה שעברה היתה ניצחון האופטימיסטים, אתמול חזינו בתורם של הפסימיסטים

10.11.2016, 06:50 | ג'ון אות'רס / פייננשל טיימס

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא הבא של ארה"ב משלימה, יחד עם ההצבעה על הברקזיט בבריטניה שנערכה ביוני, את התגובה הפוליטית שכולם הניחו שתבוא עוד ב־2009, אחרי המשבר.

ארה"ב ובריטניה רוצות לסגת מתהליכי הגלובליזציה, בשעה שלצרפת, לגרמניה ולאיטליה תהיה הזדמנות לשמר את הסטטוס קוו בקלפיות בחודשים הבאים. הוודאויות שעליהן נשענו המשקיעים והפיננסיירים מתקופת רייגן ותאצ'ר ושמוטלות עכשיו בספק, כוללות מחויבות לסחר חופשי, עצמאות לבנקים המרכזיים, גרסה פיננסית של קפיטליזם ורשתות ביטחון סוציאליות מוגבלות יחסית. אף שלרבים מאלו שהצביעו בעד פרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי ובעד בחירתו של דונלד טראמפ יש חוסר אמון עמוק בממשלות, הבחירה שלהם תוליד ככל הנראה ממשלות שנוטות להתערב בשווקים.

אופיו הלא צפוי של טראמפ מוסיף שכבה נוספת של אי־ודאות. כפי שהנשיא היוצא ברק אובמה אמר, מדאיג שאדם שלא יכול לנהל כראוי את חשבון הטוויטר שלו יחזיק בצפנים הגרעיניים. רק זה מספיק כדי להזיק למחירי המניות והאג"ח ולערער את ביטחון המשקיעים.

במבט רחב יותר, תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב לא היו צריכות להתקבל בהפתעה. עם פריצת המשבר הפיננסי ב־2008 העריכו רבים שמשבר פוליטי יתפתח בתוך חודשים ספורים. ההפתעה היחידה, אפוא, היא שלמשבר הזה לקח שמונה שנים לפרוץ. האשמת הבנקים המרכזיים, כפי שרבים מהתנועות הפופוליסטיות בארה"ב ובבריטניה נוטות לעשות, מחמיצה את העיקר. המדיניות המוניטרית המרחיבה של שמונה השנים האחרונות סייעה בהעמקת אי־השוויון כשהיא הגדילה את ההון של אלו שכבר היו בעלי נכסים. כל זאת קרה מבלי שהמדיניות המוניטרית הפיחה רוח חיים בכלכלות ארה"ב ובריטניה. אבל, הבנקים המרכזיים נקטו את המדיניות הזו כדי להרוויח זמן עבור הפוליטיקאים. אלו, בתורם, לא פעלו כנדרש - בין שמדובר היה בתוכניות השקעה גדולות בתשתיות ובין שבביצוע שינויים מבניים כואבים.

במהלך הימים הבאים אנחנו צפויים לראות את פרוטוקול הברקזיט נכנס לפעולה. מכירה רבתי של מניות ואג"ח אמריקאיות היא הימור בטוח, כמו גם התיקון שיבוא אחר כך. השווקים המתעוררים יינזקו בגלל התלות שלהם במסחר. נראה היה שהם על סף התאוששות, אבל זו נדחתה לעת עתה.

כל דבר שיבוא אחר כך תלוי בנשיא טראמפ. טווח האפשרויות הוא עצום. הרחבה תקציבית מסיבית, כמו הורדה של מס החברות, תקבל את אישור הקונגרס הרפובליקני. צעד כזה עלול להביא לעליית האינפלציה, אבל גם להחיות את שוקי המניות.

בינתיים, מלחמת המכסים שבה איים טראמפ תסב נזק כבד לשוקי ההון - תחום שבו לנשיא יש חופש פעולה גדול מבלי להידרש לאישור הקונגרס.

לא ניתן להתעלם מהפסימיות והזעם שהניעו את הבוחרים בארה"ב. יש מחקר מפורסם על ההיסטוריה של שוק המניות שנקרא "ניצחון האופטימיסטים". מחבריו טוענים שהמחצית השנייה של המאה ה־20, שכללה את לידתן מחדש של גרמניה ויפן, הסיום השקט של המלחמה הקרה והרחבת הסחר החופשי, היתה ניצחון לאלו ששמרו על אופטימיות אחרי מלחמת העולם השנייה.

השווקים הגיעו לרמות שיא ב־1999. ההתקדמות שנעשתה מ־1950 עד אותה שנה נתפסה כמובנת מאליה, וכעת קיומה מוטל בספק. היעלמותה של הוודאות מסמלת את ניצחון הפסימיסטים של השוק.

© פייננשל טיימס בע"מ (2016). כל הזכויות שמורות. FT ופייננשל טיימס הם סימנים רשומים של פייננשל טיימס בע"מ. אין להפיץ, להעתיק או לשנות בכל אופן שהוא.

 

כלכליסט הוא האחראי הבלעדי לתרגום הכתבה ואין פייננשל טיימס נושא באחריות לדיוק או לאיכות התרגום

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות