אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרושה הכשרה לאקדמאים מובטלים צילום: תומר יעקובסון

דרושה הכשרה לאקדמאים מובטלים

יצירת תוכנית משולבת של הכשרה לאקדמאים מובטלים ועולים חדשים, היא פתרון נכון שיעזור לעולים להשתלב כלכלית וחברתית ויסייע למיגור האבטלה

11.11.2016, 07:45 |  אנה משה

לאחרונה הודיע משרד העלייה והקליטה על תוכנית חדשה לעולים חדשים מחבר העמים, שמטרתה לשלב מהנדסים עולים בתעשיית ההייטק. במסגרת התוכנית ייפתחו קורסים להסבה מקצועית של מהנדסים עולים לתחום הסייבר.

יוזמה זו מהווה אבן דרך חשובה בשילובם של העולים במדינת כור היתוך כישראל כמו גם בהתפתחות הטכנולוגית שלנו בתחום ההיי-טק. התוכנית עשויה לצרף לעובדי ההייטק בישראל מאות עובדים חדשים בשנים הקרובות ולעזור בביסוסה של ישראל כמעצמה טכנולוגית מתקדמת.

התוכנית עשויה לעודד עולים לעלות לארץ, שהרי יהודים רבים החיים בחו"ל הינם מהנדסים וישראל תאפשר להם לפתח קריירה ברמה גבוהה וביסוס כלכלי. עלייה של יהודים ממדינות ברית המועצות לשעבר שהם בעלי ניסיון בתעשייה, תספק למדינה תוספת של כוח אדם איכותי בהייטק שיגדיל את תפוקת הענף ובכך למעשה תעזור בפיתוח וצמיחת הכלכלה. בכירי משרד הקליטה מבינים שעבודה היא הבסיס לקליטה מוצלחת של העולים החדשים, ובייחוד הצעירים שבהם, ומשקיעים את הכספים בהכשרה למקצוע, עם ראייה לטווח ארוך, לשכר ממוצע גבוה.

עולה השאלה – מדוע אין תוכנית הכשרה כזו לאקדמאים מובטלים? מספרם של האקדמאים דורשי העבודה ממשיך לגדול ואף בשיעור גבוה יותר מאשר הגידול בסך כל דורשי העבודה. במהלך השנים האחרונות ניתן לראות כי מספר האקדמאים דורשי העבודה גדול ב-5% מהגידול במספר כלל דורשי העבודה. לפני כשנתיים מספר האקדמאים דורשי העבודה גדל ב־8.6%, בעוד מספר כלל דורשי העבודה גדל ב־3.6% בלבד, כלומר מספר האקדמאים שהגיעו ללשכות התעסוקה הגיע ל־19,185 מתוך 204,358 כלל דורשי העבודה. גם בענף ההייטק הישראלי המצב עגום והנפגעים העיקריים הם עובדים בגילאי 45–55 כאשר מספרם ירד בעשר השנים האחרונות מ-27% ל-17% בלבד, מכלל העובדים בענף. 

אילוסטרציה, צילום: עמית שעל אילוסטרציה | צילום: עמית שעל אילוסטרציה, צילום: עמית שעל

אחד ההסברים לגידול במספר דורשי העבודה האקדמאים היא הגידול האבסולוטי במספרם. בשנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים בכ־4% בכל שנה והדבר משפיע לא רק על כמות מחפשי העבודה אלא גם על גובה שכרם. הסבר נוסף הוא שאקדמאים רבים מועסקים מלכתחילה בענפים הנחשבים לנותני שירותים שאינם הכרחיים, כגון ענף הפרסום, תקשורת, בתי השקעות ועוד. כאשר משקי בית ועסקים נמצאים בחוסר ודאות כלכלי, או שהכנסותיהם נמוכות, הם מצמצמים קודם כל בהוצאות הלא הכרחיות ומפטרים עובדים אקדמאים שהשכר שלהם גבוהה יחסית לעובדים אחרים.

ישראל מעודדת עלייה וקולטת עולים גם בתקופות של שפל כלכלי או של מתח ביטחוני, אולם בד בבד עם עידוד העלייה, על ישראל לנצל ולטפח את ההון האנושי המצוי. משרד העבודה יכול לשתף פעולה ולהתאים את תוכנית ההכשרה לאקדמאים ישראלים שלא מצאו את דרכם בשוק התעסוקה, למשל להעבירם הכשרת סייבר ובכך לעזור במיגור האבטלה במדינה. יצירת תוכנית משולבת של הכשרה לישראלים אקדמאים מובטלים ושל עולים חדשים, היא פתרון נכון וטוב שיעזור לעולים להשתלב כלכלית וחברתית כאחד, כמו גם יסייע למיגור האבטלה.

הכותבת היא עורכת דין, שותפה בכירה וראש דסק רוסיה ומזרח אירופה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

תגיות