דו"ח הלמ"ס: יותר מורים עוזבים את מערכת החינוך

ההיקף השנתי של עובדי הוראה העוזבים את מערכת החינוך נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, כך עולה מדו"ח שמפרסמת היום (ה') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהדו"ח עולה כי כ-6,500 עובדי הוראה שלימדו ב-2013 עזבו את המערכת בשנה הבאה אחריה (2014), וזאת לעומת כ-5,100 עובדי הוראה שלימדו ב-2010 ועזבו את המערכת ב-2011.

הדו"ח מתפרסם זמן קצר לאחר שפרצה מחאת המורים שהלינו על חישובי שכר שגויים בתחילת שנת הלימודים האחרונה. אין קשר ישיר בין הפרסום לבין המחאה, אבל ניתן בהחלט להבין מהן הסיבות שהובילו עובדי הוראה רבים לעזוב את המערכת. עוד עולה ממנו כי מדי שנה 35% עובדי הוראה חדשים עוזבים את בתי הספר שבהם התחילו ללמד, ומרביתם עוברים ללמד בבתי ספר אחרים לאחר שנתם הראשונה. תזוזות שכאלו יכולות להעיד, באופן טבעי, על חוסר סיפוק מצד המורים בתפקידיהם הראשונים. למרות נתון זה, סך היקף הניידות של עובדי ההוראה נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. כ-85% המשיכו השנה ללמד באותו מוסד בו לימדו בשנה שעברה. זאת לעומת 80% בממוצע בעשור הקודם וכ-75% בממוצע לפני שני עשורים.

צד חיובי נוסף לדו"ח החדש: שיעורי העזיבה בקרב עובדי הוראה חדשים נמצאים במגמת ירידה בעשור האחרון. כך למשל שיעורי העזיבה תוך 5 שנים ירדו ב-28.5% בממוצע בשנים 1995-99 לממוצע של 23.2% בשנים 2005-09.

הדו"ח מתייחס בפרטנות להבדלים בין קבוצות הוותק השונות המעדיפות לעזוב את המערכת. כך עולה ממנו כי כ-14% בממוצע עוזבים את המערכת כעבור חמש שנים, כ-28% עוזבים כעבור עשר שנים וכ-53% בממוצע עוזבים את המערכת כעבור עשרים שנה. שיעורי העזיבה השנתיים גבוהים יותר בחטיבה העליונה לעומת יתר שלבי החינוך המוקדמים יותר, כמו גם נמוכים יותר בחינוך הממלכתי-ערבי מאשר בשאר המגזרים בישראל.

עוד עולה מהדו"ח כי שיעורי העזיבה נמוכים יותר בקרב נשים לעומת גברים. כך למשל ב-2013, שיעורי העזיבה בקרב נשים עמדו על 4% לעומת 6% בקרב גברים. כמו כן, עולה כי שיעורי העזיבה השנתיים גבוהים יותר ובמגמת עלייה בקרב עובדי הוראה חסרי השכלה אקדמית.