ברוכים הבאים למדינת עמק הסיליקון

תוכנית חלופית

העולם בהה בתדהמה בבוקר אתמול (ד') בשלל מסכיו, ובדק אם מישהו שם לו משהו בקפה כשאלה הודיעו על התוצאות. המהפך היכה בתדהמה גם את עמק הסיליקון, ששוכן בקליפורניה הדמוקרטית מאוד. בכירים שם קוננו על כך שהם לא עשו מספיק, כנראה מתוך התפיסה הרגילה שאם הם היו עושים משהו המציאות היתה משתנה.

ובעוד שממשל אובמה נחשב לידידותי מאוד לאינטרסים של עמק הסיליקון, טראמפ איים בפעולות נגד כמה וכמה חברות: נגד אמזון (בטענה שהיא מפעילה את "הוושינגטון פוסט" נגדו), נגד אפל (הוא טען שידרוש ממנה לייצר את מוצריה בארה"ב), והוא התבטא נגד גוגל. כל זה לא מוסיף בריאות לבכירים בחברות שנמצאות תמידית על סף חקירת הגבלים עסקיים. ממשל עוין יכול לעשות את החיים קשים מאד.

מצד שני, תכניות המס של טראמפ – אם אכן יתממשו – עשויות לאפשר לחברות להחזיר חלק ניכר מהכספים שלהן מחו"ל ולשלם הרבה פחות מס עליהם. עם זאת, לא בטוח שזה תמריץ טוב מספיק בהתחשב בכך שעמק הסיליקון דוחף בשנים האחרונות לרפורמה בהגירה שמטרתה להביא כמה שיותר עובדים זרים לארה"ב כדי להוריד את המחיר שהוא משלם לעובדים האמריקאים שלו. טראמפ צפוי להחזיר את ארה"ב לימים הרעים מאוד של שנות העשרים והשלושים בכל מה שקשור להגירה. אם, כאמור, גם הדיבור הזה לא יהיה אוויר חם.

אז לא צריך להפתיע שהתוצאה המיידית של נצחונו של טראמפ היתה הוצאה מהבוידעם של חלום ישן של האוליגרכיה של עמק הסיליקון: פרישה מהאיחוד. לפני מספר שנים ניסו כמה בעלי הון שם להעביר תיקון לחוקת המדינה שיפצל את קליפורניה לשש מדינות ויעניק לעמק הסיליקון עצמאות. זה לא עבד, בין השאר משום שהחתימות שנאספו התבררו כמזויפות. עכשיו מדברים שם על פרישה של קליפורניה כולה מארצות הברית.

הכלכלה של קליפורניה היא הגדולה ביותר בארה"ב ואם המדינה תפרוש, על פניו היא תהיה הכלכלה השישית בעולם. הסיכוי שזה יקרה דומה לסיכוי ש"מדינת תל אביב" תפרוש מישראל. משקיע של אובר – אלא מה – העלה את הרעיון ראשון, הוא הפך ל-trend בטוויטר, ליצן עמק הסיליקון ג'ייסון קלקניס מיהר להביע את תמיכתו (תוך הבעת אפס הבנה חוקתית בכך שהשווה את ארה"ב לאיחוד האירופי ואת קליפורניה לבריטניה), ויש כבר מחוקק דמוקרטי שרוצה להעלות הצעת תיקון לחוקה בנושא.

רק זה היה חסר לנו. מיליארדרים שמארגנים פרישה של מדינה מהאיחוד. איך יגיב הנשיא טראמפ? היסטורית, ניסיונות פרישה הובילו למלחמת אזרחים. נכון, אנחנו לא ב-1861, אבל מישהו חושב שלמעמד הביניים והמעמד התחתון של קליפורניה יהיה נוח יותר תחת משטר האוליגרכים של חברות ההון סיכון?

ריקושטים

אחת החברות שוודאי מודאגת היא פייסבוק. באמצע הקמפיין היא מצאה את עצמה מותקפת מימין משום שלטענת העורכים שלה היא צנזרה מקורות שמרניים ולא קידמה אותם בחדשות שלה. החברה התחייבה לשפר את התנהלותה בנושא. אבל היא נחשבת לליברלית מאד, אלוהים יודעת למה, והיא תומכת תקיפה במיוחד ברפורמת הגירה.

אבל, כפי שדיווחנו בתחילת השבוע, היא מצאה את עצמה תחת התקפה גם מכיוון הנשיא אובמה, שהאשים אותה בהפצת סיפורים מפוברקים ושקריים, מה שנכון. עכשיו, כשהדמוקרטים מתחילים לעשות את חישובי "איך לעזאזל הגענו לפה" שלהם, גם פייסבוק ברשימת המטרות.

מדובר, יש לציין, ברשימת מטרות עשירה במיוחד. בין כל הכרישים שהפעילים הדמוקרטים רוצים לצוד ולטגן, פייסבוק היא יחסית דג קטן. אבל הנושא עלה מיד אחרי הבחירות, והוא ימשיך לעלות. פייסבוק נתפסת כעת, בעיני לא מעט דמוקרטים, כחלק מהאויב. במקביל, כמובן, היא עדיין נתפסת כחלק מהאויב על ידי לא מעט שמרנים.

ככה זה כשאתה לא רוצה לקחת אחריות על התוכן שלך, ולא מוכן להכיר בכך שאתה בעצם כלי תקשורת, ומנסה להסתתר מאחורי הסינר של "חברת טכנולוגיה."

מה ידעה מאריסה מאייר, ומתי ידעה?

בספטמבר האחרון, ימים ספורים לאחר שסיימה עסקה שבמסגרתה ורייזון תשלם עבורה 4.8 מיליארדי דולרים, הודיעה יאהו שבאוגוסט היא זיהתה תקיפה מסיבית עליה, שפרצה לחשבונות של כחצי מיליארד משתמשים. הפריצה בוצעה ב-2012 אבל יאהו טענה שהיא ידעה עליה רק באוגוסט.

עלתה השאלה: איך קרה שיאהו ידעה על פריצה מסיבית באוגוסט, תוך כדי המשא ומתן עם ורייזון, אבל לא אמרה על כך מילה? עכשיו מצבה של יאהו, ושל המנכ"לית שלה מאריסה "אני לא מאמינה שהכנסתי את הראש שלי למיטה החולה הזו" מאייר, מחמיר.

אתמול שחררה יאהו הודעה שאומרת שחלק מהעובדים שלה בעצם זיהו את ההתקפה כבר ב-2014, מיד לאחר שהתרחשה. נהוג לשחרר הודעות כאלה בסופי שבוע כדי שאף אחד לא ישים אליהן לב, אבל הבחירות סיפקו מסך עשן גדול הרבה יותר.

יאהו אומרת שהיא מנהלת חקירה כדי לברר מי ידע מה מתי, אבל ממשיכה להתעקש שהיקף התקיפה נודע לה רק לפני שלושה חודשים. זה אומר כמה דברים. קודם כל, שליאהו לא היה ממש חשוב לברר את היקף ההתקפה במשך שנתיים. שנית, שהיא לא טרחה לעדכן את המשתמשים שלה שמישהו שם יד על הסיסמאות שלהם במשך שנתיים למרות שהיתה צריכה לדעת על זה. ושלישית, כמובן, שאת המנהלים של החברה הזו צריכים לשלוח לנהל דוכן נקניקיות, כי לכל דבר יותר אחראי הם כנראה לא מסוגלים.

הבלגן הזה עשוי להוביל לא רק לתביעות ענק נגד יאהו – חלקן כבר בדרך – אלא גם לחקירה פלילית. אם הנהלת החברה ידעה על הפריצה והסתירה אותה כדי לסייע לסיכויי המכירה שלה, זו קנוניה. בהודעתה אמרה החברה באומללות שהיא מודעת לכך שהמידע שהיא מפרסמת עשוי לגרום לוורייזון לחזור בה מהעסקה.

קצרצרים

1. בזמן שהאמריקאים מנסים להתאושש מהשוק הגדול ביותר בתולדות הרפובליקה, קבוצת ההאקרים Fancy Bear – שלטענת חברות אבטחה מסונפת למודיעין הצבאי הרוסי, ה-GRU- הכפילה את מאמציה לנצל פרצות של אדובי ומיקרוסופט. הפרצות נחשפו בשבוע שעבר והחבר'ה של 8200 הרוסית עושים כמה שיותר נזק לפני שהלקוחות יתקינו את הפאצ'ים. בימים האחרונים, מדווחות חברות אבטחה, יצאו הדובים בשתי התקפות מבוססות מייל מזויף על ממשלות האיחוד האירופי - זיוף שכנראה נשען על פרצות באדובי.

2. "הגרדיאן" הבריטי לקח קשה את הבחירות בארה"ב, וזה בא לידי ביטוי במקום לא צפוי: העיתון פרסם ביקורת על שמונה משחקי האפוקליפסה המובילים, כשעל Fallout 3, למשל, נכתב ש"ניצולים מגיחים מהמקלטים שלהם כדי לראות וושינגטון כמעט בלתי ניתנת לזיהוי, שמאוכלסת על ידי מנהיגי שבטים תאבי מלחמה ללא כל הכשרה פוליטית פורמלית"; על Final Fantasy VI נטען ש"דיקטטור אכזר וליצן ניהיליסטי יוצרים ברית בלתי סבירה כדי להשתלט ולשעבד עולם מפוצל"; ועל Destiny – טוב, כדאי שתקראו בעצמכם.

 

3. אחרי ימים כאלה, הדבר המתבקש הוא שינה טובה. חוקרים אומרים שיש גם פתרון אחר – לצמצם גישה למסכים, במיוחד לפני השינה עצמה. שורה של מחקרים מצאו שיש קשר בין האור הכחול שמשדרים המסכים ובין רמות נמוכות של ההורמון מלאטונין. הרמה של מלאטונין עולה כמה שעות לפני השינה והגרוטאות משבשות אותה. כמו כן, פעולות כמו קריאה של מייל או מעבר על הפיד שלך עשויות לגרום לחץ, מועקה, דיכאון, ובמקרים קיצוניים ניסיון הדחקה באמצעות צריכה מוגברת של סרטוני חתולים בשעה הלא נכונה. ראו הוזהרתם.

4. ומאחר שקיצו של המין האנושי נראה קרוב מתמיד – עוד חודשיים ומשהו פסיכי מסוכן ששאל למה לא להשתמש בנשק גרעיני יקבל גישה לנשק גרעיני – אפשר להתנחם בכך שנצפה ברובוט פותר את בעיית הקובייה ההונגרית בזמן שיא של 0.637 שניות, נבין שבעצם לא היינו מיוחדים כל כך ושבנינו מכשירים שייתרו את עצמנו, ונפסע בשלווה אל הלילה הארוך.