פיקוח ושקיפות בהסתדרות? כך ניתן לעשות זאת

תשעה חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, מח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כ בני בגין ועד ח"כ מרב מיכאלי, הגישו לכנסת את אותה הצעת חוק: "הצעת חוק האגודות העות'מאניות (רישום ופיקוח), התשע"ו-2016". בדברי ההסבר הם מבהירים שחוק העמותות "אפשר לאגודות שהיו קיימות ערב חוק העמותות להמשיך להתקיים בלי שיחולו לגביהם החובות והפיקוח שהוטלו על עמותות". לכך הם מוסיפים: "באופן האמור פועלות כיום במדינת ישראל אלפי אגודות עות'מאניות 'מתחת לרדאר' ביניהן אגודות עם תקציבים שנתיים של מאות מיליוני שקלים, דוגמת ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים, התאחדות המלונות ועוד, תוך שחלקן נהנות מהקצבות ותמיכות ממשלתיות בהיקפים משמעותיים".

ההצעה מבורכת אלא שאני חושש שהיא לא תשיג את מטרתה - ואף תחטיא אותה. הסיבה לכך היא שנקודת המוצא של הצעת החוק, כפי שהיא מפורטת בדברי ההסבר, אינה מדויקת. 

מהן ה"אגודות העות'מאניות"? למעשה, המונח "אגודה עות'ומאנית" אינו מוכר בחקיקה. אמנם בהצעת החוק כותבים חברי הכנסת "בחוק זה – אגודה עות'ומאנית כמשמעה בחוק העות'ומאני", אלא שבחוק העות'ומאני אין "אגודה עותומאנית". השם הנכון הוא "אגודה שנוסדה לפי החוק העות'ומאני על האגודות מיום 29 לחודש רג'ב 1327 (1909)".

חוק העמותות, בתש"ם-1980, לא "איפשר" לאגודות המפורטות בדברי ההסבר, להמשיך להתקיים בלי שיחולו לגביהם החובות והפיקוח. הכנסת, בחוק העמותות, מנעה ואפילו אסרה עליהן להירשם כעמותות, חייבה אותן להישאר מחוץ להוראות חוק העמותות ולהמשיך להיות כפופות לחוק העות'ומאני.

מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן | צילום: יעל צור

סעיף 67 לחוק העמותות קובע: "הוראות חוק זה לא יחולו על אגודות שהן ארגונים של עובדים או מעבידים קיימים או שנוסדו לפני עבור שלש שנים מיום תחילת חוק זה". מכיוון שהחוק נכנס לתקפו ב-1.4.1981, התוצאה היא שמכוח הוראות החוק – ארגונים כאלה שנרשמו לפי החוק העותומאני עד 1.4.1984 אינם יכולים להירשם כעמותה. על אגודות אלה קובע במפורש בסעיף 68, שהחוק שיחול עליהן הוא החוק העות'מאני.

הוראה זהה היתה בסעיף 67 לחוק העמותות גם על אגודות שהן מפלגות פוליטיות קיימות או שנוסדו לפני עבור שנתיים מתחילת החוק, דהיינו עד 1.4.1983. אלא שחוק המפלגות, תשנ"ב-1992, ביטל הוראה זו בחוק העמותות והעביר את המפלגות מתחולת החוק העותו'מאני אל חוק המפלגות מיום 9.4.1993. למרות שבדברי ההסבר להצעת חוק המפלגות נכתב שהחוק העות'מאני, בניגוד לחוק העמותות "אינו מסדיר את ניהול האגודה והעניינים הכספיים ואינו מאפשר פיקוח מוסדר", החליטה הכנסת להוציא רק את המפלגות מתחולתו ולא את ארגוני העובדים וארגוני המעבידים.

אגודות אחרות שנרשמו בעבר לפי החוק העות'מאני היו חייבות להירשם כעמותות בהתאם לחוק העמותות, ומדי פעם ניתנו הארכות זמן לצורך זה, אך לא כולן עשו זאת. כתוצאה מאי תיאום בתיקוני חקיקה, בין חוק החברות לבין חוק העמותות, בוטלה למעשה האפשרות של מחיקת אגודות שלא נרשמו למרות שהיו חייבות להירשם, והן ממשיכות להתקיים.

התיקון שמציעים חברי הכנסת לא יפתור את הבעיה עליה הם מצביעים. ההצעה שהם מציעים אינה עוקרת את הנגע מהשורש ותחולתה לא תהיה על ארגוני העובדים וארגוני המעבידים המוזכרים בדברי ההסדר, אלא רק על אותן אגודות שחוק העמותות חל עליהן ומטעמים השמורים עמן טרם נרשמו.

כדי לתקן את המצב יש צורך בחוק קצר וברור, חוק ישיר ולא חוק לתיקונים עקיפים שהם מקור להתפלפלות ופתח לאי בהירות, ובו שלושה נושאים:

ראשית, ביטול סעיפים 67 ו-68 לחוק העמותות, ובכך החוק יוחל גם על כל הארגונים והגופים שחברי הכנסת מזכירים בדברי ההסבר להצעתם, ויחייב אותם להירשם כעמותות. שנית, קביעת הוראת מעבר מוגבלת בזמן, ובה מועד להגשת בקשה להירשם כעמותה, כשבצידה של הוראה זו תוטל חובה לציית להוראות רשם העמותות לגבי תיקונים שעליהם להכניס לתקנוניהם, וקביעת מועד לרישומן.

ולבסוף - אי רישום במועד גורר מחיקה אוטומטית של האגודה או פירוקה.

פרופ' דוד א' פרנקל הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, ומחבר הספר "דיני עמותות בישראל"