אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מג'וליאני ועד ת'יל: האליטות שטראמפ הבטיח לרסק בדרך לבית הלבן צילום: איי אף פי, בלומברג, איי פי רויטרס

מג'וליאני ועד ת'יל: האליטות שטראמפ הבטיח לרסק בדרך לבית הלבן

הנשיא הנבחר דונלד טראמפ הבטיח להדיח את האליטות הישנות ולתקן את הריקבון של הממסד, אלא שסקירת המינויים לצוות המעבר ורשימות המועמדים לתפקידי שר האוצר ושר המסחר בממשל החדש מוכיחות כי מה שהיה הוא שיהיה

13.11.2016, 07:10 | ניצן לונברג

בסוף השבוע החל הנשיא הנבחר במינויו של צוות המעבר, שבכיריו יהפכו לנושאי התפקידים הרשמיים בממשל החדש. בין המועמדים ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני, המשקיע המיליארדר פיטר ת'יל ומנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס ג'יימי דיימון.

"הלאה הממסד", רעם הנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ מעל כל פודיום בארה"ב במהלך קמפיין הבחירות שלו, שהסתיים בניצחון סוחף בשבוע שעבר. טראמפ הבטיח למצביעים שלו לתקן את הריקבון, לדבריו, שפשה במוסדות ההנהגה האמריקאיים, הן הכלכליים והן הפוליטיים. אז הבטיח. ביום שישי החל טראמפ במינויו של הקבינט שלו וצוות המעבר. בין הבחירות לבין השבעת הנשיא החדש נהוג כי הנשיא החדש ימנה את הצוות המקצועי של היועצים והשרים שלו. בנוסף יהיה עליו למלא כ־4,000 משרות רשמיות באנשי צוות חדשים, כך ש־70 יום עמוסים עומדים בפניו.

צוות המעבר: שלושה ילדים וחמישה סגנים

ביום שישי הודיע טראמפ כי מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי, תומך נלהב של טראמפ שמונה בתחילה להיות ראש צוות המעבר, לא יכהן בתפקיד לבסוף, לאחר שבשבוע שעבר הורשעו שניים מבכירי המשרד שלו בהונאה ובניסיון לקשירת קשר, במה שמכונה "פרשת ברידג'גייט". במקום כריסטי מונה כיו"ר צוות המעבר סגן הנשיא המיועד מייק פנס. כריסטי נותר לכהן כסגן היו"ר. זאת בניגוד לתחזיות שצפו כי הטייקון מעמק הסיליקון, מייסד פייפאל פיטר ת'יל, יעמוד בראשו של הצוות הרשמי של טראמפ.  

  , צילומים: אי אף פי, בלומברג, איי פי, רויטרס צילומים: אי אף פי, בלומברג, איי פי, רויטרס   , צילומים: אי אף פי, בלומברג, איי פי, רויטרס

הידיעה הזו לא הפתיעה אף אחד. ת'יל היה המשקיע המשמעותי היחיד מעמק הסיליקון שהביע תמיכה בטראמפ; הוא תרם 1.25 מיליון דולר לקמפיין שלו רק לפני חודש. ת'יל הצטרף לצוות הבכיר שמוביל את תקופת המעבר, לצד טראמפ עצמו ושלושה מילדיו, כמו גם מנהל הקמפיין הרשמי של הנשיא הנבחר סטיבן באנון וראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני.

"אני כבר יכול לראות שהוא הולך להיות נשיא נהדר, ואני שמח שיכולתי לקחת חלק קטן בדבר הזה", אמר ג'וליאני בהודעה לתקשורת לאחר הישיבה שבה התקבלה ההחלטה. ג'וליאני, אף הוא תומך נלהב של טראמפ, הוא המועמד המוביל, על פי התחזיות, לתפקיד התובע הכללי.

לטראמפ יש מאגר קטן באופן יחסי של מועמדים לבחור ממנו, מכיוון שרבים מבכירי המפלגה הרפובליקנית התנערו מהנשיא הנבחר במהלך הקמפיין שלו, ובמיוחד מההתקפות שלו על סחר חופשי, המנוגדות לאג'נדה המסורתית של המפלגה. קרוב לוודאי כי התומכים הנאמנים ביותר של טראמפ לאורך הדרך ימונו לתפקידים בכירים בממשל שלו. כך למשל אמר מקור פנימי במטה טראמפ לסוכנות הידיעות רויטרס כי הסנאטור של אלבמה ג'ף סשנס מועמד לשרת כשר ההגנה, ואילו יו"ר בית הנבחרים לשעבר ניוט גינגריץ' עשוי להתמנות למזכיר המדינה. שניהם, בנוסף לרודי ג'וליאני והמנתח בן קרסון, שאף התמודד קצרות מול טראמפ בפריימריז, מונו אף הם לסגני היו"ר של צוות המעבר ביום שישי.

שר האוצר: מפיק סרטים או מנכ"ל השקעות

על פי הדיווח באתר פוליטיקו, נראה כי למשרת שר האוצר טראמפ מעוניין למנות את יו"ר צוות הפיננסים שלו, סטיבן מנושין, בנקאי גולדמן זאקס לשעבר, והמנכ"ל הנוכחי של קרן הגידור דיון קפיטל מנג'מנט. זאת למרות שבמהלך הקמפיין שלו כינה טראמפ את מנהלי קרנות הגידור בשם "דוחפי ניירות" והביע עוינות חוזרת ונשנית כלפי בכירי וול סטריט.

מנושין עבד במשך 17 שנה בגולדמן זאקס, מונה לתפקיד סמנכ"ל מערכות מידע (CIO) בשנת 1999 ועזב את הבנק ב־2002. בשנת 2004 הוא ייסד את קרן הגידור דיון בעזרת מימון בגובה מיליארד דולר שקיבל מג'ורג' סורוס, תורם מרכזי למועמדים דמוקרטיים. ב־2006 ייסד מנושין את חברת ההפקות דיון אנטרטיינמנט, שהפיקה סרטים ידועים רבים, ביניהם באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק, יחידת המתאבדים, סרט לגו וכעת מעורבת בהפקתו של הסרט הבא בעולמו של הארי פוטר: חיות הפלא והיכן למצוא אותן.

מנושין עלה לכותרות שלא בטובתו במהלך המשבר הפיננסי העולמי ב־2008, אז התקיימו הפגנות שמחו על מדיניות העיקולים שהוביל בגולדמן זאקס מול ביתו בבל אייר, קליפורניה, ששוויו מוערך ב־26 מיליון דולר. בנוסף, מנושין ואחיו היו בין המרוויחים מהונאת הפונזי של ברני מיידוף, כשמשכו 3 מיליון דולר לפני שנודע על ההונאה. בני משפחת מנושין זכו נגד תביעה מבית המשפט שדרש מהם להעביר את הכסף לטובת פיצויים לקורבנות ההונאה.

מועמדים נוספים ששמם עלה כאפשרות לשר האוצר כוללים את ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס - כך דיווח CNBC בשבוע שעבר. יחד עם זאת, דיימון עצמו אמר במספר הזדמנויות כי הוא אינו מעוניין בתפקיד. בנוסף, על פי דיווחים נשקלת מועמדותו של ג'ב הנסרלינג, המייצג את אזור דאלאס, טקסס בקונגרס. הנסרלינג עומד מזה כעשור בראש הוועדה לשירותים פיננסיים בקונגרס ונחשב לאחד המתנגדים הבולטים של רפורמת דוד־פרנק (ראו מסגרת). הנסרלינג עצמו הכחיש שלשום בהצהרה ל"וושינגטון פוסט" כי התפקיד הוצע לו.

שר המסחר: מוול סטריט או מתאגיד הפלדה

נראה שטראמפ מביט לקהיליית העסקים כמאגר מועמדים אפשריים. על פי דיווחים, עבור תפקיד שר המסחר שוקל טראמפ למנות את ווילבר רוס, מיליארדר שפעל בקרב אנשי העסקים של וול סטריט לגיוס כספים לקמפיין ואחד מיועציו הכלכליים של טראמפ. רוס עשה את הונו במהלך תפקידו כמומחה לפשיטות רגל בחברת הייעוץ הפיננסי רוטשילד ושות'. מוקדם יותר השנה אמר רוס ל־CNBC שהוא תומך בטראמפ מכיוון שאמריקה צריכה "גישה רדיקלית יותר וחדשה לממשל". שם נוסף שעלה כאפשרות הוא דן דימיקו, מנכ"ל לשעבר של תאגיד הפלדה הגדול בארה"ב, נוקור קורפ, והיועץ לענייני מסחר של טראמפ. בספרו "תוצרת אמריקה: איך הייצור יחזיר את ארה"ב לגדולתה" טען דימיקו כי יש להתמקד בייצור, והזהיר מפני "העלויות הנסתרות של מיקור חוץ". דימיקו נחשב למתנגד של ארגוני עובדים: בתאגיד הפלדה נוקור מתגאים בהיותם "חופשיים מאיגודים". בתגובה לשאלה מ"וול סטריט ג'ורנל", אמר דימיקו כי הוא אכן מועמד למשרת שר האוצר, אך לא הסכים להוסיף מעבר לכך.

הצוות של טראמפ עולה על גדותיו במנהלי קרנות גידור, משקיעים מיליארדרים ובנקאים מוול סטריט. המועמד הרפובליקני, שמפלגתו שלו עצמו התנערה ממנו, שהוא עצמו לא האמין שיזכה, רכב על גלי הנוסטלגיה של מעמד הביניים הלבן והאמריקאי כל הדרך אל הבית הלבן. במה שעבור רבים סימל הצבעת אי־אמון ב"אליטות". אך כפי שנראה, אין בכוונתו לעמוד בהצהרותיו, לפחות לא במה שנוגע לצוות המקצועי שלו.

על הכוונת: חוק דוד־פרנק

הנשיא הנבחר דונלד טראמפ החל בהפיכת הבטחות הקמפיין שלו למדיניות הצהרתית, כולל הכוונה השנויה במחלוקת לבטל את חוק דוד־פרנק, מכיוון שלדעתו הוא הפך את המוסדות הפיננסיים לאיום גדול על כלכלת ארה"ב ומעמד הביניים. חוק דוד־פרנק היה חלק מתשובת ממשל אובמה למשבר הפיננסי העולמי, ומאז נכנס לתוקף ב־2010 זכה כמעט לכל כינוי אפשרי, החל ב"השתוללות פדרלית" וכלה ב"כלי חשוב" להגנת הצרכן. כעת טראמפ סימן אותו כמטרה.

במסגרת החוק נקבעו רגולציות משמעותיות והוגבר הפיקוח על תעשיית הפיננסים, ונקבעו חוקי הגנה על הצרכנים כגון חוק וולקר, המגביל את הבנקים בנוגע לביצוע השקעות ספקולטיביות שאינן מיטיבות עם הלקוחות."הבנקים הגדולים גדלו אף יותר, בעוד מוסדות פיננסיים קטנים נעלמו בכל יום, ומשלמי המסים נותרו לחלץ את המוסדות שפעם נקראו 'גדולים מדי מכדי להיכשל'", נכתב בהצהרה באתר המעבר הרשמי של טראמפ. "צוות ההיגוי למדיניות השירותים הפיננסיים יחל במשימת פירוק חוק דוד־פרנק ויחליף אותו במדיניות חדשה, שתעודד צמיחה ויצירת משרות".

טראמפ עשוי להיתקל בהתנגדות משמעותית מצד האגף הדמוקרטי ומבקרי תעשיית הפיננסים בקונגרס, כמו הסנאטורית ממסצ'וסטס אליזבת' וורן, שהיתה ממובילות חוק דוד־פרנק. במהלך אירוע בוושינגטון ביום חמישי אמרה כי תהיה מוכנה לעבוד עם בעלי התפקידים החדשים בהובלת מדיניות כלכלית ובנקאית חדשה, כל עוד לא יבטלו את החוקים הקיימים, והוסיפה כי היא מסכימה עם חלק מהסוגיות שהעלה טראמפ, בכללן הצורך להקטין את ההשפעה של וול סטריט על הפוליטיקה, השבת ההגבלות על פעולות בנקאיות והצורך ברפורמה של הסכמי הסחר.

 

ניצן לונברג

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות