אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיאנס עם רבין: בגיל 18 גיל סרי כבר מעלה מחזה שכתב על רה"מ המנוח צילום: אוראל כהן

סיאנס עם רבין: בגיל 18 גיל סרי כבר מעלה מחזה שכתב על רה"מ המנוח

המחזה "נא לבוא בחולצה לבנה" יעלה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא בשבוע הבא. סרי: "יש לי ביקורת על הזיכרון הקולקטיבי שלנו בכלל ועל איך יום הזיכרון לרבין עובר במערכת החינוך בפרט"

14.11.2016, 08:34 | מאיה נחום שחל

דנה, נטע ושירז בנות ה־16 עורכות מסיבת פיג'מות ומחליטות לעשות סיאנס, אז נכנסת רוחו של יצחק רבין המנוח המבקשת מהן לעזור לה לעשות שלום במזרח התיכון. אחת הבנות מסרבת כי היא עסוקה בעיקר בעצמה ולא ממש אכפת לה אם יהיה שלום או לא. כך נפתח המחזה "נא לבוא בחולצה לבנה" שכתב גיל סרי ויעלה בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא ב־24–26 בנובמבר. את המחזה ביימה ירדן גלבוע ומשחקות שיר אברמוב, מורן רוזן וחן גרטי.

"כתבתי את המחזה כי נולדתי אחרי רצח רבין, וכל מה שאני יודע על רבין הוא מתוך טקסי זיכרון, התרפקות על העבר ומה שסיפרו לי בבית", מספר סרי. "אבל יש לי בעיקר ביקורת על הזיכרון הקולקטיבי שלנו בכלל ועל איך יום הזיכרון לרבין עובר במערכת החינוך בפרט. העובדה שנעשה צעד אנטי־דמוקרטי ושימוש באלימות כדי להעביר מסר ולשנות את השלטון, היא המניע לרצח ומערכת החינוך לא מספיק נוגעת בנקודה. זה הפך להיות יום זיכרון רק לאדם, שיש לי המון כבוד אליו וזה חשוב לדעת שהוא למד בכדורי, אבל כששמים דגש על זה ולא מעבירים לנוער את המסר שאלימות לא מובילה לפתרון וצריך לדעת לכבד את דעתו של האחר, זה בעייתי בעיני".

גיל סרי. "אני לא פוחד להיכשל" , צילום: אוראל כהן גיל סרי. "אני לא פוחד להיכשל" | צילום: אוראל כהן גיל סרי. "אני לא פוחד להיכשל" , צילום: אוראל כהן

רצח רבין עלה על במת התיאטרון כבר כמה פעמים בעבר, אך הפעם הכיוון שונה לגמרי ואפילו קומי. "הבנתי שאני יכול לדבר על רבין מנקודת מבט שאנשים עוד לא שמעו כי אני משמיע את קולו של הדור שנולד אחרי הרצח. אני חושב על השלום אבל אני קצת פסימי ומיואש, ולדעתי זה מאפיין קצת את הדור שלי ועל זה המחזה, זה דור שנולד לתוך תקופה מיואשת. עברנו כבר כמה מלחמות, לא נכחנו בשום הסכם שלום ובשום אירוע שנותן תקווה, זו שגרה מבחינתנו. לדעתי, הדור שלי לא רואה את השלום כאופציה וזה עצוב. הבנות במחזה לא חושבות שזה יכול לקרות, הן רק שמעו על רבין והן לא מתרגשות ממנו".

תתחילו לשנן את שמו של סרי המפלס דרכו בימים אלה אל עולם התיאטרון הישראלי והוא רק בן 18. אביו הוא המוזיקאי והפרקשניסט גדי סרי ודודו הוא השחקן מתי סרי. הוא בוגר תיכון עירוני א' לאמנויות ("בית הספר היה אושר גדול"), ותוך כדי שירות בתיאטרון צה"ל כבר הספיק להפיק הצגה בתיאטרונטו, ליצור את "פילטר 18" עבור פסטיבל FOMO של תיאטרון הבית ולביים ולכתוב עם מיקה קרני ודקלה קידר את הקברט "לולו מונלייט" של קרני שעולה בימים אלה.

מתוך 200 מחזות קצרים שהוגשו השנה לוועדה האמנותית של הפסטיבל התקבלו רק תשעה והמחזה של סרי ביניהם. על המחזה שהגיש כתב את תאריך הלידה שלו, אך כשהמלווה האמנותית צלצלה לבשר לו שהתקבל, היא הופתעה לשמוע את קולו הצעיר מעבר לקו. "ביקרתי הרבה פעמים בפסטיבל וידעתי שאני רוצה להיות שם. מאוד קשה להיכנס לתעשייה הזו. אי אפשר לשבת ולחכות שהזדמנויות יגיעו, והדרך היחידה שלי להגיע אליהם היתה פשוט לכתוב להם. אני יודע שכרגע אני משהו נדיר, אבל זה לא רק עניין של כישרון אלא בעיקר כי יש לי אומץ לנסות. אני מאוד מאמין בעצמי ולא פוחד להיכשל".

תגיות