הכיוון ברור: חברות לוחמת הסייבר רק ילכו ויתעצמו

החלטתה האחרונה של ממשלת בריטניה להקצות סכום אסטרונומי בגובה 1.9 מיליארד ליש"ט לחיזוק מערך הגנת הסייבר של הממלכה היא ללא ספק קדימון נאה לוועידת הטכנולוגיה והחדשנות של "כלכליסט", שתתקיים השבוע בלונדון. ניתן בקלות לנחש שלפחות חלק מהביקוש הבריטי למוצרי סייבר דפנסיביים ייענה על ידי ההיצע הטכנולוגי של חברות ישראליות. אין זה מפתיע אם כן שחלק נכבד מהמושבים בכנס יוקדש לשיתוף הפעולה הטכנולוגי בין ישראל לבריטניה, לרבות לזה הקשור בתחום הסייבר ואבטחת המידע.

לתוכנית הוועידה ולהרשמה לחצו כאן

לוחמת הסייבר היתה מאז ומעולם חוד החנית של תעשיית ההייטק בארץ, וישראל נחשבה למובילה עולמית בתחום זה כמעט מהרגע הראשון. השילוב המנצח של בוגרי יחידות הטכנולוגיה הצה"ליות וסביבת החדשנות המאפיינת את ישראל הביאו לעולם כמה מחברות הסייבר המובילות בתחום, כגון CyberArk Checkpoint ו־NSO. ואולם זו תקופה לא קצרה שבה נשמעת השאלה אם בשוק הסייבר הישראלי מתפתחת בועה. כמות חברות הסייבר והשווי שלפיו הן מגייסות כספי משקיעים הביאו חלק מהמעורבים בתחום לטעון שפוטנציאל המכירות של החברות הצעירות אינו מצדיק את תג המחיר הגבוה שהוצמד אליהן.

סימן נוסף לפוטנציאל הצמיחה של תעשיית הסייבר הוא העלייה החדה בשיעור הרגולציה ובהוראות החקיקה בתחום בארץ ובעולם | צילום: שאטרסטוק

דיגיטליזציה מואצת

נראה כי ההתפתחויות האחרונות בארץ ובעולם מלמדות כי מרבית הסיכויים הם שאין זה המצב, וכי לתעשיית הסייבר בישראל יש עוד מקום רב לצמוח. תהליך הדיגיטליזציה המואץ של השירותים הציבוריים והפיננסיים והשימוש ההולך וגובר בטכנולוגיית האינטרנט של הדברים (IoT) הופכים יותר ויותר מערכות יום־יומיות ליעדים אפשריים למתקפות סייבר. די להיזכר בהד התקשורתי סביב האפשרות של מתקפת סייבר שתשבש את הליך הבחירות בארצות הברית. ניתן בקלות למתוח קו מרצונו של האדם לפשט את חייו, אל השימוש ההולך וגובר במחשבים, ומשם אל הצורך במערכות אשר יגנו על אותם מחשבים מפני איומים.

סימן נוסף לפוטנציאל הצמיחה של תעשיית הסייבר הוא העלייה החדה בשיעור הרגולציה הנוגעת לתחום. אף שהמחוקק מתקשה לעמוד בקצב ההתקדמות הטכנולוגית, אנו עדים לאחרונה לעלייה חדה בהוראות החקיקה הנוגעות לתחום הסייבר הן בישראל והן בעולם. כך למשל באוגוסט האחרון פרסם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר בישראל חוזר בנושא "ניהול סיכוני סייבר בגופים מוסדיים", וגם במדינת ניו יורק פרסמה המחלקה האחראית על השירותים הפיננסיים טיוטת "תקנות הגנת סייבר המיועדות עבור בנקים וחברות ביטוח". פרלמנט האיחוד האירופי מצדו אימץ לאחרונה תקנות חדשות הנוגעות להגנת המידע והפרטיות באיחוד, שעוסקות בין היתר באופן האחסון ובדרכי ההגנה על מידע פרטי של אזרחי מדינות אירופה. הוראות אלו והוראות דומות אחרות מחייבות את הגופים עליהם הן חלות לאמץ מדיניות אבטחה כללית, ולקבוע נהלים הנוגעים ליישום של מדיניות הצפנת נתונים, לסקרי אבטחת מידע וכן למבחני חדירה הנוגעים למערכות ולתהליכים הארגוניים. לא קשה לשער שהצורך של הגופים השונים להתאים את עצמם לדרישות הרגולטור יאלץ אותם לפנות לסיוע של חברות חיצוניות, שכאמור חלק נכבד מהן נמצא בבעלות ישראלית או עושה שימוש בטכנולוגיה שפותחה בארץ.

השקעות זהירות

אין ספק כי השוק הישראלי רווי היום בחברות סייבר שתרות אחרי השקעות וכי נדרש לגשת להשקעות בזהירות הראויה, כמו לכל השקעה, אך נראה כי ההתפתחות הטכנולוגית והרגולטורית מצביעה על כך שבפרפרזה על המשפט המפורסם, תעשיית הסייבר הישראלית התחילה הכי חזק והיא לאט־לאט מגבירה את הקצב.

הכותבת היא שותפה וראש מחלקת חברות וטכנולוגיה בגולדפרב זליגמן