"יועצים בבנקים דחפו אשראי לציבור במקום לממש השקעות"

יועצים פיננסיים בבנק הפנו לקוחות לקבלת אשראי מהבנק אף על פי שידעו כי בתיק ההשקעות שלהם שנמצא בבנק קיימות השקעות סולידיות נזילות המניבות תשואות נמוכות במיוחד. זאת מבלי לבחון כלל אפשרות של מכירת הנכסים הללו במקום לקיחת האשראי מהבנק. כך עולה מהדו"ח השנתי של רשות ניירות ערך בעקבות ביקורות שביצעה במהלך השנה (מאי 2015 עד יוני 2016) בקרב היועצים הפיננסיים בבנקים.

הבנק מרוויח פעמיים

בשנתיים האחרונות התשואות שמניבות ההשקעות הסולידיות נמוכות. הסיבה לכך היא סביבת הריבית האפסית במשק שהופכת את האפיקים הסולידיים להרבה פחות אטרקטיביים. מדובר בשלושה סוגים של השקעות: פיקדונות סולידיים שמציע הבנק עצמו, קרנות נאמנות כספיות המשקיעות בפיקדונות בנקאיים, או קרנות נאמנות המתמחות בהשקעה באג"ח ממשלתיות או באג"ח קונצרניות בעלות דירוג גבוה. כל אפיקי השקעה אלו מניבים לבנק הכנסות נאות אם בשל מרווחי הריבית ואם בשל עמלות הפצה או דמי משמרת.

כפי שעולה מדו"ח הרשות, בסיטואציות שבהן הלקוח הביע רצון לקחת אשראי מהבנק בעודו מחזיק תיק השקעות או פיקדון בבנק, היועץ בבנק מצא את עצמו במלכוד. מצד אחד, הלקוח מתעניין בלקיחת אשראי, אולי כדי להגדיל את תיק ההשקעות שלו, שיכול להניב לבנק הכנסות מריבית. מצד שני, היועץ מודע לכך שללקוח יש תיק השקעות סולידי ולא מניב במיוחד ללקוח אך כן רווחי לבנק, שאם ימכור אותו הוא לא יזדקק לאשראי אך הבנק יפסיד פעמיים — לא יזכה בעמלות מהתיק ולא בהכנסות הריבית מהאשראי.

לפי הביקורת, בחלק מהמקרים שבהם סוגיה זו הגיעה לפתחו של היועץ, הוא בחר לעודד אותו לקחת אשראי מהבנק המניב הכנסות ריבית לבנק בד בבד עם שמירת תיק ההשקעות המניב לבנק הכנסות. הדבר חמור עוד יותר כאשר האשראי משמש כדי להגדיל את תיק ההשקעות של הלקוח המניב לבנק הכנסות נוספות מעמלות.

בדו"ח הרשות מבהירים כי על היועץ בבנק לבחון בכל מקרה את כדאיות לקיחת האשראי על ידי הלקוח. זאת גם תוך תשומת לב לגבי תיק ההשקעות הקיים שלו. כלומר, בשם טובת הלקוח על היועץ לפעול לעתים בניגוד לאינטרס של הבנק. ברשות מבהירים כי אם קיימת חלופה עדיפה ללקוח על פני לקיחת אשראי כמו מימוש ניירות ערך, עליו להציג לו אותה. לבסוף, אם הלקוח בשיחת הייעוץ בוחר בכל זאת לקחת אשראי, חייבים לתעד זאת כפרט מהותי.

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן

טריגר הקרנות הכספיות

רשות ני"ע ביצעה את הביקורת לאחר פדיונות מסיביים שהתרחשו בקרנות הנאמנות הכספיות במהלך חודש מרץ 2015. כפי שנחשף ב"כלכליסט" במרץ אשתקד, ראש מחלקת ההשקעות ברשות ני"ע דודו לביא שעומד מאחורי דו"ח הביקורת, זימן את מנהלי הבנקים לשיחת הבהרה שהתמקדה בהמלצות היועצים באותה תקופה ללקוחות לפדות את הקרנות הכספיות הסולידיות שברשותם על רקע ירידת הריבית במשק שהפכה את ההשקעה בהן ללא אטרקטיבית.

כעת חושף הדו"ח את מאחורי הקלעים של הפגישה ומסביר כי "עיקר המפגש עסק בבחינת השיקולים שאמורים להיבחן על ידי היועץ בבואו להמליץ ללקוח על מכירת נכס שרמת הסיכון בו נמוכה כמו קרן כספית ורכישת נייר ערך אחר ברמת סיכון דומה תחתיו". מתברר כי הבנקים אף המליצו באותה עת ללקוחות להמיר קרן כספית בקרן אג"ח ממשלתית שאולי הניבה ללקוח תשואה מעט גבוהה יותר אך במקביל גבתה דמי ניהול גבוהים יותר וכן, להבדיל מאחזקת קרן כספית, גם כרוכה בדמי משמרת. בדו"ח נכתב כי הובהר ליועצים כי "עליהם להתמקד בשיקולים לטובת הלקוח בלבד ולהתעלם משיקולים שאינם לגיטימיים המתייחסים להשפעת המלצותיו על ההכנסות הצפויות לבנק ממקורות כמו עמלת הפצה ודמי ניהול חשבון".

לאחר מפגש זה נערכו הביקורות דרך בדיקה מדגמית בחשבונות של לקוחות מיועצים שבהם פעולות מיועצות למכירת קרנות כספיות שכנגדן נרכשו קרנות אג"ח קצרות ברמת סיכון דומה. זאת כאשר כאמור, מדובר בקרנות עם עמלת הפצה גבוהה יותר וכאלו שמאפשרות גביית דמי משמרת.

הבדיקות, כך לפי הרשות, לא הצביעו אמנם על כשלים מערכתיים בתפקוד מערכי הייעוץ, אך העלו ממצאים נקודתיים שהרשות מצאה מקום לתת להם פומבי.