אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"תעשיית הפינטק בלונדון משגשגת בשל היחס מהרגולטור" עמית שעל

ועידת לונדון

"תעשיית הפינטק בלונדון משגשגת בשל היחס מהרגולטור"

מנכ"לית לאומי־טק יפעת אורון מספרת ל"כלכליסט" שבתעשיית ההייטק הישראלית יש האטה בגיוס כספים, ירידה באקזיטים וקושי בשימור כוח אדם. "יש צורך בקרנות מקומיות שישקיעו בחברות ישראליות. רק זה יחזק את המשכיות התעשייה בישראל"

16.11.2016, 06:57 | מאיר אורבך

"בתקופה האחרונה ישנה מגמה של משקיעים אמריקאים שחוזרים הביתה, וזה גורם להתחלת נסיגה מהשוק הישראלי. המגמה הזאת עלולה להשליך על אופי השוק הישראלי ומחזקת את הצורך בקרנות מקומיות שמנדט ההשקעה שלהן הוא בחברות ישראליות. רק זה יחזק ויבסס לנו את המשכיות התעשייה בישראל", אומרת מנכ"לית לאומי־טק, מבית בנק לאומי, יפעת אורון בראיון מיוחד ל"כלכליסט" לקראת ועידת לונדון, ומצביעה על כמה תופעות שליליות שמתקיימות בתעשיית ההייטק הישראלית.

קשה לגייס כסף במהרה

מעבר לטענתה כי חלק מהקרנות האמריקאיות ראו כי טוב לגבי ההשקעות שלהם בשוק הביתי ועברו מאסטרטגיה של השקעות בינלאומיות להשקעות לוקאליות, תעשיית ההייטק הישראלית, שנהנתה בשנים האחרונות מפריחה שמתבטאת בריבוי אקזיטים, שגשוג של קרנות ההון סיכון הוותיקות וצמיחה של קרנות חדשות, נכנסה לתקופה לא קלה. לטענת אורון, התופעה הראשונה שיש לשים לב אליה היא השינוי בקצב גיוס הכספים של קרנות ההון סיכון. "אנחנו חווים התארכות בתהליכי הגיוס של קרנות. לפני כשלוש שנים הבחנו בוואקום בכסף פנוי להשקעות צמיחה בישראל ובתוך תקופה קצרה גויסו כאן כמה קרנות בהיקפים משמעותיים. כיום נראה שכבר לא פשוט לגייס קרנות לשלבי צמיחה, שכן התפיסה הרווחת היא שיש מספיק כסף במערכת".

"עם זאת, החברות הטובות בישראל הצליחו תמיד ומצליחות גם היום לגייס כסף מהר מאוד ובתהליכים תחרותיים", מדגישה אורון. "אבל שווי החברות בארץ לא המריא אף פעם לגבהים של חברות מקבילות בסיליקון ואלי. מנגד, אנחנו עדים לקצב חסר תקדים של הקמת חברות — יותר מ־1,000 בשנה — וברור שחלק ניכר מהן יתקשו לגייס הון משמעותי שיאפשר להן לשרוד".

מנכ"לית לאומי-טק יפעת אורון, צילום: נמרוד גליקמן מנכ"לית לאומי-טק יפעת אורון | צילום: נמרוד גליקמן מנכ"לית לאומי-טק יפעת אורון, צילום: נמרוד גליקמן

אורון מצביעה על קושי נוסף. למרות נסיגת משקיעים אמריקאים, לטענתה, ישנן חברות גלובליות שמגיעות לישראל ומחפשות טאלנטים. בשל כך, חברות ההייטק הצעירות מתמודדות עם קשיים בגיוס ובשימור כוח אדם איכותי במשכורות שאותן הן מסוגלות לשלם. "גופי הענק שמקימים כאן מרכזי פיתוח מעלים את מחיר המהנדסים לרמות שקשה מאוד לחברות הישראליות להתמודד איתן. מנגד, כשאלו מעלות את המחירים ומשלמות יותר, הקרנות הבינלאומיות מגיעות למסקנה שאין באמת ארביטראז' (ניצול למטרת רווח של פער במחירי נכס מסוים בשני שווקים או יותר — מ"א) בין החברות הישראליות לאמריקאיות, כי העלות מתחילה להיות דומה מאוד — אם לא זהה".

ירידה באקזיטים הישראליים

ואכן, לאחר כמה שנים ברוכות באקזיטים, 2016 מסתמנת כשנה שבה ירשם מספר מועט של רכישות משמעותיות של חברות ישראליות. החל מ־2013 עבר שוק ההייטק הישראלי מהפך גדול מאוד שהתבטא בשלוש שנים של אקזיטים משמעותיים שכללו את מכירת ווייז לגוגל במיליארד דולר, ושנים רצופות שבהן ההייטק הישראלי גרף השקעות ממוצעות של כמיליארד דולר ברבעון ואף יותר. בשנה האחרונה ניכרים בעולם איתותים על ירידה בהיקף ההשקעות ובעיקר ירידה משמעותית בשווי המוענק לחברות בגיוס.

לדברי אורון, "חברות הייטק רבות לחוצות פחות על אקזיטים משום שקיימים יותר מנגנונים שהיו פחות זמינים בעבר, שמאפשרים לרכוש אופציות של יזמים. בנוסף, קיימים לא מעט סיבובי השקעה שחלק מהם שניוני (כאשר לא הכל מושקע בחברה). זה עוזר לחברות להמשיך להתקיים כפרטיות לאורך זמן".

לטענתה, שוק המניות הגלובלי נמצא כמעט בהקפאה. "חלק מהחברות הגלובליות הורידו פעילות בתחום הרכישות, אם בגלל התמודדות עם סוגיות מיסוי בפעילותן ברחבי העולם ואם בגלל התמודדות עם שינויים רדיקליים במבנה העסקים שלהן. בשנים האחרונות החלו החברות להקים מרכזי חדשנות ולשתף פעולה באמצעותם עם חברות טכנולוגיה צעירות, דבר שדוחה ומעכב לעתים עסקאות רכישה". אורון אומרת שמה שכן מתקיים אלו עסקאות רכישה קטנות יותר, אם על ידי רוכשים בינלאומיים ואם על ידי חברות ישראליות, שמבקשות להאיץ את הפיתוח ואת מגוון הטכנולוגיות שלהן על ידי רכישה של חברות ישראליות קטנות יותר.‬‬

אורון, מי שמובילה בלאומי את מאמצי הבנק להתחבר לתעשיית החדשנות הישראלית, נכנסה לתפקיד ב־2014. לטענתה, אם עד לפני שלוש שנים ראו הבנקים בישראל בהייטק המקומי תעשייה שולית, המצב כעת התהפך. "עולם האשראי בישראל מתפתח", היא אומרת. "בשנים האחרונות, בשל כניסת בנקים ישראליים לתחום הפינטק, היצע האשראי לחברות עלה באופן משמעותי. אנחנו לדוגמה מציגים בפני לקוחותינו את כלי האשראי מותאמי ההייטק שבהם הם יכולים להשתמש כדי להאיץ את קצב צמיחת החברה. חברות ההייטק הישראליות לוקחות הרבה יותר אשראי בנקאי בהשוואה להיקפים בעבר, והיקפי האשראי הללו מהווים תוספת להשקעות בענף וכבר תופסים נתח משמעותי מעוגת הכספים המופנים לתעשייה".

עולם ההייטק מחכה ללונדון

לרגל ועידת לונדון, אורון מדברת גם על השפעת יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי על תחום ההייטק. "לונדון מהווה שער לאירופה כולה, הן מבחינת גודל השוק שאליו היא פונה, והן מבחינת כוח האדם המיומן שהיא שואבת אליה מכל היבשת. לאחרונה, בעקבות חוסר הוודאות סביב נושא הברקזיט, ניכרת האטה קלה הגורמת לפחות השקעות ולפחות עסקאות בתחום, כשקיימת ציפייה לראות מה תהיה התוכנית שתגבש הממשלה בהקשר זה", אורון, שמאמינה שלונדון היא אחד המרכזים החשובים ביותר לטכנולוגיה, יודעת שהברקזיט יצר בעיה לא קלה.

תעשיית הפינטק בלונדון, שצברה תאוצה עצומה של חדשנות בתחום, נעצרה בשנה האחרונה עקב עודף השקעות. עם זאת, לדעת אורון, מיצובה של העיר כמובילת הפינטק יציב והיא תישאר כזו לזמן רב. "האקו־סיסטם הלונדוני מתאפיין בריבוי חברות פינטק, וזה נובע מכמה גורמים תומכים, כשהראשי שבהם הוא היחס הרגולטורי המקל והתומך מצד הרגולטור הפיננסי להקמת חברות פינטק ולפעילותן גם מבלי לקבל רישיון בנקאי", מסבירה אורון. "גם שיתוף הפעולה ההדוק בין לונדון וסינגפור, כך שכל חברת פינטק בערים האלו יכולה לפעול אצל האחרת בקלות יתרה, מוסיפה לנפח הפעילות של לונדון בתחום זה. ענף הפינטק הלונדוני מעסיק כ־45 אלף עובדים כשבפוקוס נמצאות חברות המתמקדות בפיתוח טכנולוגיות לתחום הביטוח ויצירת מערכת לניהול עסקאות כספיות ללא גורם מרכזי מנהל (Block Chain). קטגוריה מתעוררת נוספת היא 'הבנקים העצמאיים החדשים'".

בין חברות הפינטק הבריטיות המובילות ניתן למנות את Atom Bank (בנק דיגיטלי בלבד), Mondo (בנק חלופי, עדיין ללא רישיון בנקאות), Transferwise (פלטפורמת המרת מטבעות), Nutmeg (פלטפורמת ניהול נכסים אונליין) ו־Founding Circle.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות