חלום הבעלות על רכב מתרחק מתושבי הערים הגדולות בסין

לפני מספר שנים נפוץ באינטרנט הסיני סיפור פיקנטי על תושב בייג׳ינג שרצה לקנות מכונית פרטית אבל לא הצליח לזכות בלוחית הרישוי המיוחלת. בבייג׳ינג מוטלת מאז 2011 הגבלה על מספר לוחיות רישוי החדשות המונפקות לרכבים פרטיים ומכסת הלוחיות מחולקת בהגרלות הנערכות אחת לחודש. לאחר ששוב ושוב לא זכה בהגרלה, הבייג׳ינאי נרשם בתחנת מוניות, שילם פיקדון וקיבל רישיון לנהוג במונית. בחזרה מהעבודה הרגילה שלו, הוא אפילו אסף כמה נוסעים על הדרך וכך סידר לעצמו הכנסה צדדית.

הסיפור היה ככל הנראה מפוברק אך הפופולריות לה זכה ברשת מעידה על התסכול של תושבי בייג׳ינג שחלומם לשבת מאחורי ההגה נגדע שוב ושוב. התסכול הזה עומד רק להתעצם בשנים הבאות לאחר שהרשויות העירוניות בבייג׳ינג הודיעו בחודש שעבר רשמית כי הם מתכוונים להקטין בשליש את מכסת לוחיות הרישוי החדשות שיונפקו. השנה יחולקו 150 אלף לוחיות רישוי חדשות, 90 אלף למכוניות המונעות בבנזין ו-60 אלף למכוניות חשמליות. אולם החל מ-2018 מספר זה יקוצץ ל-100 אלף בלבד.

כבר היום הסיכוי לזכות בהגרלה החודשית נמוך למדי ועומד על 1 ל-733 לרכב רגיל, והוא עומד לצנוח עוד יותר עם כניסת המכסות החדשות. הבדיחה על כך שזכייה בהגרלת לוחיות הרישוי בבייג׳ינג קשה מזכייה בלוטו הרגיל מתחילה להתקרב למציאות.

לרשויות בבייג׳ינג יש בהחלט סיבות טובות להגביל את מספר המכוניות החדשות על הכביש. בייג׳ינג, פעם עיר של אופניים, היא מזמן היום עיר פקוקה מאוד עם בעיות חנייה קשות. אם ב-1985 היו בסך הכל 200 אלף רכבים בעיר, כיום מספרם נושק ל-6 מיליון ותשתית הכבישים בבייג׳ינג פשוט לא עומדת בעומס. בנוסף פליטות מזהמים מכלי רכב הם הסיבה השנייה בחשיבותה לזיהום האוויר הכבד השורר בבייג׳ינג , לאחר שריפת הפחם במפעלי תעשייה ולצורך חימום הבתים. הגרלת הלוחיות מתווספת לתקנה האוסרת על נהגים להיכנס עם רכבם לבייג׳ינג יום אחד במהלך השבוע כדי להקטין את עומס כלי הרכב בכבישים.

אך הסיבות הטובות שמאחורי התקנות לא ממש מנחמות את אלו שרוצים לעלות על הכביש. הבעלות על רכב היא במידה רבה סמל סטטוס חשוב בחברה הסינית לא פחות מאשר היא פתרון תחבורתי. בעבר היתה האופציה של רכישת רכב חשמלי מפלט בטוח עבור תושבי בייג׳ינג ומי שקנה רכב זה קיבל לוחית רישוי מיידית. אך מאמצע 2015 גם בתחום זה הביקוש עולה על ההיצע ומכסת לוחיות הרישוי החדשות מחולקת בהגרלה, אף שהסיכוי לזכות בה עדיין גבוה יחסית ועומד על כ-14%. לפחות טוסטוס עדיין אפשר לקנות באופן חופשי.

כדי לעקוף את ההגבלות יש מי שיבחרו להוציא לוחית רישוי לרכב מחוץ לעיר. לרכבים עם לוחיות כאלה אסור לנסוע בתוך תחומי בייג׳ינג החל מ-7 בבוקר ועד 8 בערב בימי חול, אז בעליהם יהיו לרוב העובדים החרוצים ביותר בחברה, הם יגיעו הרבה לפני כולם למשרד ויצאו אחרונים.

מי שמוכן להשקיע כסף יוכל לקנות רכב משומש ביחד עם לוחית רישוי תמורת תשלום נוסף או פשוט להשכיר לוחית. השכרת לוחיות אמנם אינה חוקית אבל היא נעשית די בגלוי עם מודעות באתרי לוחות מרכזיים שמציעות לוחית תמורת כ-10,000 יואן לשנה (6,000 שקל). טכניקה נוספת היא לרכוש עסק שעומד לפני סגירה רק כדי לקבל את לוחיות הרישוי שלו.

השכרת הלוחית או מכירתה חושפת את שני הצדדים לסיכונים כיוון שהבעלים של הלוחית הופך אוטומטית לבעלים של הרכב. כבר היו מקרים שהוא רשם את הרכוש החדש שלו כערבון מאחורי גבו של הבעלים האמיתי. מהצד השני משכיר הלוחית מסתכן בכך שיואשם בתאונות קטלניות שביצע מי שנהג ברכב. סינים רבים מטילים ספק בהגינות הגרלת לוחיות הרישוי ויש להם סיבה טובה לכך. השנה נידון ראש רשות התחבורה בבייג׳ינג לשעבר למאסר עולם על כך שקיבל שוחד תמורת חלוקת לוחיות רישוי.

הקושי לקבל לוחית רישוי חדשה היא גם מנת חלקם של תושבי ערים גדולות אחרות בסין כמו שנגחאי, שנג׳ן וגואנגג׳ואו. בשנחאי חלוקת מכסת הלוחיות המצוממצת נעשית למרבה במחיר באמצעות מכירה פומבית, כאשר התשלום הדרוש לקניית לוחית עולה בהתמדה והופך לפחות ופחות נגיש למעמד הבינוני. ב-2012 עמד התשלום הדרוש כדי לזכות במכירה הפומבית על כ-60 אלף יואן (36 אלף שקל) ונכון להיום הוא עומד על מעל 80 אלף יואן (48 אלף שקל).

ואם זה לא מספיק, שנגחאי הוסיפה השנה שורה של הגבלות על מי יכול להשתתף בכלל במכירה הפומבית, כך שרק מי שמשלם מיסים בעיר 3 שנים לפחות ולא ביצע עבירות תנועה כלשהן בשנה האחרונה יוכל להגיש הצעה.