יזמי ההייטק הישראלים מציגים את חידושי העתיד

איך הצליח מחשב זעיר בגודל של כרטיס אשראי להקפיץ ב-600% את מספר המועמדים לחוג למדעי המחשב בקיימברידג'? את התשובה לשאלה הזו מסר אִבֶּן אפטון מייסד קרן ראספברי פיי, שמפתחת את המחשב הזעיר באותו השם, במהלך Mind The Tech, ועידת לונדון לחדשנות וטכנולוגיה של "כלכליסט", שנערכת במתחם MarketTech בקמדן מרקט.

"כשהייתי ילד היה לי מחשב של ה-BBC", סיפר אפטון. "קניתי אותו כדי לשחק עליו משחקים, אבל כמו הרבה מחשבים משנות ה-80 הוא הציג פרומט של תכנות ברגע שהפעלת אותו. מי שרצה לשחק או לעשות שיעורי בית עליו היה צריך לבחור במודע אם הוא מתכנת או עושה משהו אחר. והתוצאה של זה היא שהרבה אנשים שגדלו בשנות ה-80 זכו לניסיון כלשהו בתכנות. מי שהיה מעוניין בכך יכול להיה לגלות את עולם התכנות ולפתח את העניין הזה.

"אני הייתי מאוד מעוניין והלכתי ללמוד מדעי המחשב בקיימברידג'. זה היה קשה להתקבל למדעי המחשב בקיימברידג' באותה תקופה כי הביקוש עלה בהרבה על ההיצע. היו 600 מועמדים על כמה עשרות מקומות פנויים והאוניברסיטה יכלה לבחור רק את הטובים ביותר. זה היה גם מעולה לתעשייה, שזכתה לבוגרים מוצלחים מאוד.

"עשר שנים אחר כך ראיינתי סטודנטים במסגרת הדוקטורט שלי, וגיליתי שהביקוש צנח מ-600 מועמדים ל-200 בלבד. זה היה מאוד מבאס והבנו שאם זה יימשך נאלץ להוריד את הסטנדרטים. התחלנו לבדוק מה השתבש, והבנו שהמחשבים משנות ה-80 היו המקור לעניין הרב בתכנות. בפקולטה לפיסיקה לא היתה בעיה דומה, כי לומדים פיסיקה בתיכון. אבל יש לנו בעיה במערכת החינוך בבריטניה כי אנחנו לא מלמדים הנדסה או מדעי המחשב. בשנות ה-80 המחשבים הביתיים סיפקו פתרון, אבל מאז הם הוחלפו בקונסולות גיימינג ומחשבים מודרניים שלא מושכים אנשים לתכנות.

"חיפשנו משהו שייכנס לתפקיד של המחשבים משנות ה-80 והבנו שאנחנו רוצים ליצור מכשיר בעל ארבע תכונות. ראשית, שיהיה זול. רצינו שכל הורה יוכלו לרכוש אותו וביתי ספר יוכלו לסבסד. הגענו להערכת מחיר של 25 דולר, כי חשבנו שזה מחיר שדומה לעלות של ספרי לימוד. שנית, רצינו משהו מהנה. שלישית, רצינו מחשב כללי ובר-תכנות שמאפשר להריץ גם לומדות תכנות למתחילים וגם יכול לעבוד עם שפות תכנות מתקדמות מתקדמות. ולבסוף רצינו משהו חסין ועמיד, שילד יוכל להכניס ולהוציא מהילקוט אלף פעמים בלי בעיה.

"לקח לנו כמה שנים לפתח את זה, ומיד כשהצגנו את המוצר זכינו לתגובות נלהבות מהתקשורת. אנחנו ארגון ללא מטרות רווח, ויצרנו מודל עסקי במסגרתו אנחנו מפתחים את המחשב, מנהלים את המותג ונותנים לשותפים רישיונות ייצור בתמורה לתמלוגים. בארבע שנים מכרנו יותר מ-10 מיליון מחשבי ראספברי פיי שנמצאים בשימוש בכל העולם בתחומי החינוך והתעשייה. אנחנו גם מייצרים את כולם בבריטניה, כי גילינו שיותר זול לנו לייצר אותם כאן.

"אבל הכי חשוב - בשנה שעברה היו 800 מועמדים לתוכנית למדעי המחשב בקיימברידג', ואנחנו מאוד אופטימים לגבי העתיד של מדעי המחשב בבריטניה".

"בעתיד אנשים יוכלו לסרוק את הפנים שלהם ומדפסת תלת מימדית תדפיס להם משקפיים"

"העתיד של תעשיית המשקפיים יתבסס על התאמה אישית של המוצר ללקוח. אנשים ייכנסו לתא ששם הם יוכלו לסרוק את הפנים של עצמם. הם יבחרו מסגרת ומדפסת תלת ממד תדפיס אותה בדיוק כפי שהם צריכים אותה", כך מתאר אסף רביב, מייסד פיקיו, את העתיד של התעשייה בה הוא פועל.

רביב סיפר על העבודה עם המעצב הישראלי רון ארד, שפועל בבריטניה. ״כשפגשתי את רון ארד אמרתי לו שכל מה שהוא עושה מזכיר לי משקפיים. הוא אמר לי תתכונן להיות עבד לאבטיפוסים. היה קשה לעבוד עם רון, הוא לא עובד בדרך שגרתית" הוא סיפר. "אין כיום בעולם מוצרי צריכה חברה שעובדת עם הדפסת תלת ממד בצורה מיטבית כפי שאנחנו עובדים", אמר רביב. "אחרי שהתחלנו ליצור את המוצרים האלה, שהם מיוחדים וייחודיים. התחלנו לשאול את עצמנו מה עוד אפשר לעשות עם הטכנולוגיה הזו. חשבנו על העתיד, התאמה של מסגרות ללקוח. לא לכולם יש את אותם פנים, וזה אתגר לבחור את מסגרת המשקפיים שמתאימה לך", סיפר רביב על דרכה של החברה. "האתגר שלנו כיום הוא למזג בין התוכנה לחומרה לבין העיצוב ולצאת לשוק" סיכם.

"המיקרו אצות ימלאו את הצורך שלנו בחלבונים"

"אם נסתכל קדימה, לשנת 2030, בתזונה שלנו יהיה מחסור חמור בחלבונים. מיקרו אצות יכולות להיות מה שימלא את המחסור הזה. אני בטוח שבעוד כמה שנים כולנו נאכל מיקרו אצות", כך אמר מנכ"ל חברת אלגטק חגי שטדלר בוועידת לונדון לחדשנות וטכנולוגיה של כלכליסט שנערכת היום. אלגטק פועלת בקיבוץ קטורה בערבה, שם היא הוקמה לפני 15 שניה. "אנחנו לא חברת סטארט אפ, ולא חברת אלגו טריידינג", התבדח שטדלר. אלגטק מפיקה אסטראקסנטין, שנחשב לאחד מנוגדי החמצון החזקים בטבע. ״אנחנו מגדלים את האצות בכמה שלבים. תחילה בחלל סגור, אחר כך אנחנו מוציאים אותם לשמש. יש לנו 60 דונם בקיבוץ שבהם אנחנו מגדלים אצות״, הוא סיפר. "כדי לקצור ולשווק את המיקרו אצות אנחנו צריכים ידע מכמה תחומים. אנחנו משווקים בכל העולם, לאו דווקא רק ביפן כמו שחושבים", ציין. "ארה"ב ואירופה הם השווקים העיקריים שלנו".

שטדלר הסביר על התהליכים שהביאו את אלגטק להתמקד במיקרו אצות. "מיקרו אצות הם יצורים שכדי לשרוד בטבע היו צריכים לפתח תכונות ייחודיות, ואנחנו עוד יכולים לנצל את התכונות האלה בצורה שתועיל לבני אדם ולבעלי חיים", אמר.

"נעזור לנכים ללכת טבעי"

"הרבה אנשים ששומעים על החזון שלנו חושבים שאנחנו קצת מטורפים, אבל אם תבחנו את המוצרים שלנו ואת האופן שבו משתמשים בהם, תראו שאנחנו קרובים למדי להגשים אותו". כך ציין בוועידה מנהל הפיתוח העסקי של חברת ReWalk, איתי לוינסון.

ReWalk עוסקת בפיתוח התקנים רובוטיים מסוג אקסו-סקלטון שמסייעים לבעלי מוגבלויות פיזיות בעמידה, בהליכה ובשיקום באמצעות אספקת תחליף ממוכן לביש לחלקי הגוף הפגועים, והיא נסחרת בנאסד"ק בשווי של 43 מיליון דולר. "מייסד החברה ד"ר עמית גופר נפצע לפני שנים בתאונה, ובמהלך ההתאוששות ממנה הוא החל לשאול את עצמו למה כסאות גלגלים התפתחו כל כך מעט מאז שנוצרו לראשונה", סיפר לוינסון. "היינו חייבים לעשות את המוצר קל מאוד – כאשר אתה בונה מוצר עבור בעלי מוגבלויות, אם הוא יהיה כבד מדי לאנשים מסוימים אין את הכוח לשאת את היחידה, ואחרים לא יצליחו ללכת באמצעותו מעל משקל מסוים".

"בעיה נוספת היתה ליצור התקן שיספק חווית הליכה טבעית – פיתחנו צורת הליכה שמאוד מזכירה את האופן הרגיל שבו רוב האנשים הולכים, ואנחנו מאמינים שצורת ההליכה הטבעית הזו תאפשר לאנשים שמשתמשים בו להרגיש טוב יותר, לבלות פחות זמן בבתי חולים ולהשתלב טוב יותר בחברה. בנוסף, זה האקסו-סקלטון הניתן ביותר להתאמה אישית בשוק. התחכום הטכנולוגי לא יועיל אם המערכת לא תשב בצורה נוחה על הגוף של המשתמש ולא תדע להתאים את עצמה לצרכיו הייחודיים".

נמרוד צוק

"מזרן שמקל על החולים"

"אנחנו מתמקדים בטכנולוגיות שמטרתן לעשות טוב לעולם ולמשתמשים ולייצר ערך אמיתי". כך אמר בוועידת לונדון לטכנולוגיה וחדשנות 2016 של "כלכליסט" מייסד Powermat, היזם הסדרתי רן פוליאקין, המייסד והמנכ"ל של קבוצת חברות, שלכולן מכנה משותף – השאיפה לפשט ולשפר את החיים בעזרת טכנולוגיה. הוא סיפר על ניסיונו האישי כיזם בשוק הבריטי והעולמי וציין: "חשוב לאתר בעיות שמציקות למיליוני משתמשים".

בין היתר הציג פוליאקין את חברת Wellsense, אשר פיתחה מזרן מיוחד המורכב מאריג ייחודי שנועד לסייע למטפלים למנוע פצעי לחץ על ידי זיהוי אזורי לחץ במיטת החולה. המזרן מיועד למנוע סבל רב לחולה ומציג חיסכון משמעותי למערכת הבריאות. בנוסף, הוא סיפר על חברת Years of Water, שפיתחה מערכת טיהור מים קלה לתפעול שאינה מצריכה תחזוקה ואינה תלויה באנרגיה. המערכת מיועדת למשקי בית וכן לאזורי אסון, ומסוגלת להפוך נוזלים מזוהמים מאוד למי שתייה. הוא ציין כי המערכת נמצאת כבר בשימוש בכפרים בניגריה ובמקומות נוספים באפריקה.

לדבריו, "לאחר שנים של עשיית כסף ביזמות, גיליתי את הפן האנושי, שמאתגר אותך להמציא דברים למען האחר. הבנתי שלצד עשיית הכסף, התחושה שאני ועמיתיי עושים משהו למען אנשים אחרים עושה לי את היום".

מאיר אורבך

 

 

"לקשר בין חולה לניסוי"

 

"הניסויים הקליניים שנערכים כיום בעולם צריכים 125 מיליון משתתפים, אבל אין מספיק חולים שיודעים על הצורך הזה ויודעים אם הם מתאימים. זה עניין של חיים ומוות, אנשים מחכים לתרופות והן לא מגיעות". כך אמר סמנכ"ל החדשנות של חברת אנטידוט, איזי וידרה, בוועידת לונדון.

 

לדבריו, "הטכנולוגיה שלנו לוקחת את המידע על כל הניסויים שנערכים ועושה בהם סדר. בארה"ב יש לנו כיום 800 ניסויים קליניים שאנחנו עוקבים אחריהם והמספר הולך וגדל בקצב מהיר", הוא הסביר.

 

וידרה הוסיף כי "הטכנולוגיה שלנו לוקחת את המידע ומרכיבה שאלונים פשוטים שלפיהם חולים יכולים לדעת אם הם מתאימים לניסוי קליני מסוים", המשיך. "אנחנו עובדים עם 600 ארגוני חולים עם השאלונים האלה. מהצד השני אנחנו לוקחים את החולים במאגר ובונים לכל אחד מהם פרופיל שעורכי הניסויים יכולים לראות. המוצר שלנו מגשר על פער המידע בין עורכי הניסוי לבין אלו שרוצים להשתתף בו", אמר.

 

לדבריו, "עוד בעיה שהמוצר פותר נמצאת אצל הרופאים. כיום רופא יכול להמליץ לחולה רק על ניסויים קליניים שנערכים בבית החולים שלו, הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לרופאים להתאים ניסויים לחולים שלהם גם אם הם נערכים בבתי חולים אחרים".

רן אברמסון