אחרי 13 שנה סטינג חוזר סוף סוף לרוק

כבר הרבה זמן שסטינג לא עושה רוק. האלבום האחרון שלו התבסס בכלל על פולק קלטי וליווה מיוזיקל. לפני זה, ב־"Symphonicities", הוא ביצע את להיטיו הנושנים בגרסאות תזמורתיות עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית, ושנה לפני זה הוא הוציא אלבום כריסמס מלא במזמורים דתיים, שירי עם ומדריגלים חורפיים. לפני כן הוא עשה אלבום המבוסס על כלי המיתר הפופולרי מתקופת הרנסאנס, הלאוטה. בקיצור, כבר 13 שנה סטינג לא הוציא אלבום רוק.

על עטיפת אלבומו החדש, "57th and 9th" (הליקון), עומד סטינג בגאון עם מעיל עור (או סקאי, בכל זאת סטינג) ברחוב ניו יורקי אפלולי שלא מזמן ירד בו גשם. האלבום קרוי על שם צומת בניו יורק שסטינג חצה בכל יום בדרכו לאולפן. ברור למדי מה סטינג מנסה להגיד לנו בעזרת העטיפה הזאת: "היי חבר'ה, אני חוזר לרוק".  

האלבום החדש של סטינג | צילום: Eric Ryan Anderson

וכך אכן קורה. האלבום נפתח בסינגל "I Can't Stop Thinking About You" — שיר רוק סתמי עם פזמון קליט. הוא אמנם נשמע כמו שיר של פוליס, אבל לא מהטובים שבהם. אפילו הכותרת מזכירה להיט של הלהקה שבה התפרסם סטינג בצעירותו . מצד שני, זה שיר יותר נחמד ופחות יומרני מכל מה שסטינג עשה בזיליון בשנים האחרונות. הוא משדר איזושהי קלילות שנובעת כנראה מהעובדה שהוא לא הגיע לאולפן עם שירים מוכנים, אלא כתב אותם על המקום, ביחד עם להקתו, והם הוקלטו

בצורה ספונטנית וחופשית.

משם האלבום ממשיך לשיר בשם "50,000", שנכתב לאחר מותו של פרינס ועוסק במחשבות על ההזדקנות והתמותה שמתעוררות אצל סטינג בן ה־65 בכל פעם שכוכב פופ, כמו פרינס או דיוויד בואי, מחזיר את נשמתו לבורא. השיר נפתח בגיטרות שמזכירות את הגיטרה של דה אדג' מיו־2 בימי קדם. הצליל נותן תקווה לשיר טוב, אבל מה שבא אחר כך הרבה פחות מלהיב.

הרוק של סטינג תמיד עסק בנושאים כבדי משקל יותר מהוא־והיא, וגם הפעם המצב לא שונה. תוכלו למצוא פה שיר עם נגיעות מזרח־תיכוניות למען הפליטים המהגרים לאירופה ("Inshallah"), שיר על שינוי האקלים ("One Fine Day") וכו' וכו'. הרוקר שבתוך סטינג יוצא החוצה בכל הכוח ב־"Petrol Head". הוא צועק ומתלהם כפי שלא עשה כבר שנים. מי שהתגעגע לסטינג מימי פוליס בוודאי יקבל כאן את מבוקשו, אבל זה לא מחזיק לאורך כל האלבום. קטע הפולק "Heading South On the Great North Road" נשמע כמו שארית שחוממה מאחד הפרויקטים שלו מהשנים האחרונות, והבלדה "The Empty Chair" מצליחה להרדים אף שהיא עוסקת בעיתונאי האמריקאי שנחטף ונרצח על ידי דאעש. לא בדיוק מה שהיית מצפה לשמוע בתקליט שמשווק בתור הקאמבק הרוקי הגדול של סטינג.

סטינג בהופעה. מצליח להרדים בבלדה על עיתונאי שנחטף ונרצח על ידי דאעש | צילום: איי פי