מס דירה שלישית הגיע לוועדת הכספים; ח"כ מקלב לאוצר: "גם אתם חושבים שבעלי הדירות לא ימכרו אותן"

"לא נתמוך באישור חוק מיסוי דירה שלישית בלי שיעבור שינויים דרמטיים", כך הודיעו היום (ב') חברי הכנסת מהמחנה הציוני החברים בוועדת הכספים. מנואל טרכטנברג, מיקי רוזנטל ואיתן ברושי דורשים כי החוק יתייחס לערך הדירה ולא ייקבע שרירותית כי כל בעלי הדירה השלישית ישלמו עליה מס.

בצהריים התקיים הדיון הראשון בוועדת הכספים בחוק מיסוי דירה שלישית, שהפך לחוק הבולט ומעורר המחלוקת בחוק ההסדרים. בתחילתו הוא הוצג על ידי אנשי אגף התקציבים. "אנחנו רוצים לייצר העדפה ברורה לרכישת דירות ע"י זוגות צעירים. אנחנו רוצים ליצור מערך תמריצים של מכירת דירות על ידי בעלי מספר דירות, ולצמצם את עודפי ביקוש של משקיעים", אמר בהצגת החוק ראש אגף התקציבים אמיר לוי.

באוצר מעוניינים להוריד את האש מהחוק שהפך למוקד מחלוקת מרכזי. לוי חזר ואמר את מה שאמר לאחרונה גם שר האוצר משה כחלון, שדוחף את קידומו של החוק: "אנחנו מאוד מאמינים בצעד הזה אבל זהו לא צעד בודד אלא חלק ממערך צעדים מלא שמטפלים בצד ההיצע כמו מחיר למשתכן, הוותמ"לים, פינוי בסיסים ועוד".

אחריו דיבר סגנו של לוי, ערן ניצן, שהבהיר שהמס יוטל על בעלי שלוש דירות ומעלה, כשבעל דירה הוא מי שמחזיק בשלוש דירות לפחות. הדירות הפטורות ממס יהיו כאלה הנהנות משכירות מוסדית, מלאי עסקי ושכירות מוגנת.

המיסוי יעמוד על 1% מ"הסכום הקבוע" שישקלל מדד פריפריאלי, מדד כלכלי שכונתי, ושטח הדירה. ניצן: "אנחנו הודפים את הטענות על העלאת שכר דירה כתוצאה מהחוק הזה והשפעתו תהיה מינורית בהיבט הזה". ניצן הוסיף כי "כל המחקרים מלמדים ש(הדבר) הכי אפקטיבי זה העלאת מס נכסים. אנחנו משוכנעים שהמס ימתן את פעילות המשקיעים וכך היכולת של הזוגות הצעירים לרכוש דירה תגבר".

"כל בעלי הדירות ישלמו ולא ימכרו את הדירות"

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הביך בדיון את נציגי האוצר כאשר הצביע על נתון הגבייה הצפוי מחוק זה בספר התקציב העומד על 900 מיליון שקל. על פי החישוב - 900 מיליון שקל הם גבייה מכל 55 אלף הדירות המוערכות ככאלה שנופלות להגדרת החוק - "כלומר גם אתם עצמכם חישבתם כאילו כל בעלי הדירות ישלמו ולא ימכרו את הדירות", הוכיח מקלב את פקידי האוצר.

על פי התקציב הדו-שנתי גם בשנת 2018 מחושב מלוא המס, כלומר גם בעוד שנתיים האוצר חישב את המס כאילו כלל בעלי הדירות שילמו מס ולא מכרו את הדירה. "זה מוכיח שאין כנות בדברים שלכם, לא באתם להתמודד עם מצוקת הדירות אלא להגדיל את ההכנסות", אמר מקלב.

לוי ענה לו כי מי שימכור ישלם מס שבח וזה התשלום שיפצה וחושב כהכנסה מהחוק, ואולם מקלב ענה כי מדובר בתשובה לא נכונה. יו"ר הוועדה משה גפני ביקש לפיכך מהאוצר לחזור עם תשובות בעניין.

ח״כ מיקי זוהר (הליכוד) יצא נגד החוק ודרש הוראת שעה לביטול הפטור ממס שבח בטענה כי "בעל הנכס צריך לדעת שיש לו פטור ושהוא יכול לקחת את הכסף ולהשקיע באלטרנטיבה, שתהיה לו אופציית השקעה טובה במקורם אחר. אני מבטיח לכם שיצאו הרבה משקיעים מהשוק ויתפנו דירות", אמר זוהר והוסיף: ״אני רוצה לשבח את האוצר כי החלק הראשון של החוק הושג: המשקיעים לא באים לשוק הנדל"ן כי שמו להם חרב על הצוואר כי הם מזהים את הנזק".

"תטילו מס אפקטיבי על הדירות הריקות"

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר בדיון כי "למס על הדירה השלישית יש את הניחוח של מע"מ אפס - חוק לא אפקטיבי ולא חברתי, שלא יסייע בהורדת מחירי הדיור", והודיע כי הוא מתנגד להצעת החוק בנוסח הקיים. "הצעת החוק הזו לא משיגה את המטרה מהפן המקצועי, ולכן תיתקל בהתנגדות גורפת פה בוועדה. אם ההצעה הזו באה להגדיל את ההיצע אז מספר הדירות הקיים כיום לא יגדל כתוצאה מהמיסוי. אותו מספר של דירות יהיה בשוק, כי זה חוק כלים שלובים. אם דירה מתווספת לשוק המכירה היא נגרעת משוק השכירות, וזה לא יגדיל את ההיצע".

טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בעקבות מחאת הדיור, פנה לאוצר וקרא להם לאמץ יוזמות חלופיות: "אם אתם רוצים לפעול בצד ההיצע תטילו מס אפקטיבי על הדירות הריקות. כפל הארנונה נכשל, והצלחתם להגיע לכמה אלפים בודדים מתוך למעלה מ-60,000 דירות ריקות – אלו דירות שצריך להטיל עליהן מס אפקטיבי. אם אתם רוצים לפעול בצד הביקוש בואו נעלה את מס הרכישה ל-15%, זה יגמור את הביקוש הספקולטיבי. ואם אתם רוצים להטיל מס רכוש אני אתכם! בואו נטיל מס לפי ערך, למי שיש לו בעלות נדל"נית מעל סכום מסוים שאתם תקבעו. מס כזה יהיה הוגן יותר וחברתי יותר, משום שהוא יתייחס לערך האמיתי של הנדל"ן".

יו"ר סיעת כולנו, ח''כ רועי פולקמן אמר: "הדיון מלא לצערי בדמגוגיה. אנו בשעת חירום של משבר דיור ומפלגת כולנו ושר האוצר נבחרו כדי לפתור את המשבר ולשים את הצעירים בראש סדר העדיפויות. תכלית החוק הוא לשחרר דירות לשוק ובמיוחד באזורי הביקוש. בחמש השנים האחרונות הרוויחו בעלי הדירות מעל ל-600 אלף שקל. אין שום סיבה שהם לא ישלמו על כך מס. ברור לכולם שיש קשר ישיר בין היצע להורדת המחירים המס על הדירה השלישית יביא לשחרור דירות נוספות לשוק. מפליא בעיניי שדווקא חברי כנסת שטוענים שהם חברתיים, ממשיכים להציע הצעות סרק ולהתנגד מבלי להציע פתרון אמיתי״.

ח"כ מיקי רוזנטל הודיע כי סיעת המחנה הציוני תתנגד להצעת החוק כפי שהיא מנוסחת: "אני מאמין בהטלת מס על בעלי אמצעים אבל במקרה הזה אתם יורים לכיוון הלא נכון. ההשפעה של החוק על שוק הדיור תהיה שולית ואפסית. במקרה הטוב, מתוך 80,000 הדירות שבנתוני האוצר, ישתחררו כמה אלפי דירות בלבד. החוק כפי שהוא מנוסח מייצר אי צדק - לא ייתכן שאדם שירש דירה או חלק מדירה ושוויי הדירות שלו הוא 4 מיליון שקל, ישלם מס כמו משקיע נדל"ן ששווי הדירות שלו הוא 40 מיליון שקל. הנתונים שהביא האוצר בהקשר הזה הוצגו באופן מגמתי - מתוך המדינות שהוצגו כדוגמאות, אין מדינה אחת שהמס בה לא מתייחס לשווי הנכסים או להכנסות. זו המצאה ישראלית. אני נאלץ להתנגד לחוק שאני מאמין בעיקרון המנחה שלו, הכוונה אולי טובה, אבל החוק לא ישפר את מצב הדיור ויוצר אי שוויון. יש אלטרנטיבות טובות הרבה יותר. למשל, העלאת מס הרכישה על דירת שלישית או הטלת מס רכוש. תקנו את החוק, ונתמוך בו".

רו"ח ג'ק בלנגה, סגן ראש לשכת רו"ח וראש ועדת המסים של הלשכה, אמר בתגובה כי "החלטת האוצר להחיל את המס על דירה שלישית על כלל הדירות ללא קשר לשוויין לא רק שלא יסייע להורדת מחירי הדיור אלא גם יפגע אנושות בהשקעות. אין שום הגיון בהחלת מס על דירה שלישית בדירות ששוויין מעל 3 מיליון שקל היות שגם כך הן מחוץ לטווח המחירים של רוכשי הדירות עליהם כבוד השר מכוון. מוטב היה לו משרד האוצר היה קובע כי החוק יחול על דירות עד שווי זה ועל מנת לעשות צדק. באשר למס גם על דירות יקרות יותר, קרי מעל שלושה מיליון שקל, ניתן להעלות בדירות אלה את המס על שכר הדירה. כך גם יתפנו עבור רוכשים פוטנציאלים דירות שרלוונטיות עבורם וגם ההשקעות בשוק לא ייפגעו".