אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך מופקרים דיירי הדיור הציבורי: שמואל מלוד נלחם על הבית נגד גבי מגנזי צילום: יריב כץ

בלעדי לכלכליסט

כך מופקרים דיירי הדיור הציבורי: שמואל מלוד נלחם על הבית נגד גבי מגנזי

לפני עשר שנים מכרה עמידר את הקרקע שעליה גר שמואל כהן כדייר מוגן. כעת מנסה יזם הנדל”ן החשוד במתן שוחד, לפנות אותו מביתו בלי כל פיצוי

22.11.2016, 08:37 | אביב גוטר

שמואל כהן אכול דאגות. הוא יושב בביתו הקטן והמיושן בלוד שבו הוא גר עם אחד מבניו, וחושש שבתוך זמן קצר הם יישארו ללא קורת גג. בימים אלה מנהל כהן מאבק משפטי נגד יזם הנדל"ן ובעלי החברה הציבורית אברות, גבי מגנזי, שביקש מבית המשפט להוציא צו לפינויו של כהן מהדירה שבה מתגוררת משפחתו כבר 54 שנים. מגנזי טוען שכהן הוסיף קירות לבית הישן וכך הפר את הסכם דמי המפתח שעליו הוא חתום. כהן מכחיש זאת וטוען שמגנזי מתחמק מפשרה ראויה.

ההתנגשות בין כהן למגנזי היא דוגמה נוספת לאופן שבו כוחות השוק ורשויות המדינה שמעלימות עין, מאיימים על החלשים ביותר. אמו של כהן, אורדיה, חתמה ב־1962 עם רשות הפיתוח הממשלתית על הסכם דמי מפתח, שאפשר לה ולהוריה שעלו מתוניסיה לגור בדירה הישנה. זו דירת שלושה חדרים של 54 מ”ר שבה המקלחת עדיין בתוך המטבח. שמואל (49) נולד ב־1967 ואביו נטש את המשפחה כעבור שנה. שמואל גדל, התחתן ויש לו ארבעה ילדים, אך ב־2005 התגרש ושב לבית אמו. כדיירים בדמי מפתח, נותרה כהן ואמו מוגנת מפינוי.

קראו עוד בכלכליסט

מנגד עומד מגנזי, המחזיק ב־70% מאברות ששווי השוק שלה 80 מיליון שקל וכן בחברות נדל”ן פרטיות. מגנזי נעצר בדצמבר 2015 ומאז נחקר בחשד למתן שוחד לגורמים מוניציפליים במטה יהודה, אשקלון ושוהם בתמורה לכאורה לקבלת מכרזים. עם התפתחות החקירות הקפיאה הפרקליטות נכסים רבים של מגנזי, שנחשפו ב”כלכליסט”: נכס נדל”ן בארסוף, דירה בשוהם, מכונית יגואר, שלוש מכוניות מרצדס, יאכטה וחשבונות בנק.

שמואל כהן במטבח שבו נמצאת גם המקלחת. “רק רציתי לא לאבד את זכותי לקורת גג” , צילום: יריב כץ שמואל כהן במטבח שבו נמצאת גם המקלחת. “רק רציתי לא לאבד את זכותי לקורת גג” | צילום: יריב כץ שמואל כהן במטבח שבו נמצאת גם המקלחת. “רק רציתי לא לאבד את זכותי לקורת גג” , צילום: יריב כץ

כעת נאבקים כהן ומגנזי על אותה פיסת קרקע. ב־2006 החליטה עמידר למכור את הקרקע שעליה ניצב המבנה שכולל את דירת המשפחה וכן דירה נוספת של 122 מ”ר. על הקרקע ששטחה כ־2.7 דונם ניתן לבנות 40 דירות. כהן ראה במכירה הזדמנות: אחרי 40 שנה שבהן עמידר הזניחה את הבית ולא הרחיבה אותו, הוא סבר שיוכל לקבל מהיזמים העתידיים דירה ראויה יותר.

היתה תוספת?

 

במכרז זכו מתי חותה ואריה אביטל ששילמו 550 אלף שקל. עמידר הסתפקה בהצהרה שהם יודעים שעל הקרקע יש שני דיירים מוגנים אך דבר בחוזה לא חייב אותם להעניק לדיירים דירה ראויה ומשפחת כהן נותרה נתונה לחסדיהם.

היזמים לא קידמו תוכנית בנייה, ורמזו שהם מחפשים רוכש. היה זה דווקא כהן שפנה לאחד ממעסיקיו שקישר את חברת מגנזי השקעות שבבעלות מגנזי ואמנון פחימה. השיחות הראשונות על הרכישה החלו ב־2010 ובאוקטובר 2011 נחתם החוזה שבו מגנזי השקעות רכשה את הקרקע ב־880 אלף שקל.

אמו של כהן נפטרה חצי שנה לפני המכירה, ושמואל שגר עמה שנים עד מותה ירש את זכויותיה המוגנות. לאחר פטירת האם נערכו פגישות בין נציגי מגנזי לכהן. “היתה פגישה והוצעו לי 120 אלף שקל”, מספר כהן. “כמובן שסירבתי כי המחיר אינו משקף את הערך האמיתי של הנכס. כתוצאה מכך קיבלתי כתב תביעה”.

גבי מגנזי. “הדייר סירב לפיצוי ולא שיתף פעולה עם הגישור” גבי מגנזי. “הדייר סירב לפיצוי ולא שיתף פעולה עם הגישור” גבי מגנזי. “הדייר סירב לפיצוי ולא שיתף פעולה עם הגישור”

ב־2013 פנתה מגנזי השקעות לבית המשפט ברחובות בבקשה שיוציא צו פינוי לכהן, בטענה שהפר את הסכם דמי המפתח. על פי חוק הגנת הדייר, זכויות הדייר מבוטלות אם עשה תוספת בנייה כלשהי בלי אישור הבעלים. מגנזי השקעות הגישה לבית המשפט דו”ח של חוקרת פרטית שנשלחה לבית שבועיים לפני פטירת האם. החוקרת קבעה שאחד החדרים אינו כלול בתשריט הדירה המקורי.

“בית המשפט שלח אותנו לגישור שלא הצליח”, אומר כהן, שדחה הצעות שהיו לדעתו לא מספקות או בטוחות. התיק חזר לבית המשפט וכעת הדיון מתמקד בשאלה אם נבנתה תוספת. מגנזי השקעות הציגה תשריט שנלקח מחברת עמידר ועליו כתוב על אחד החדרים “תוספת”. אולם בידי כהן תשריט זהה מ־2005 החתום על ידי נציג עמידר, שבו המילה הזו לא מופיעה.

“גורלי נגזר עלי”

 

"אני מרגיש שגורלי נגזר ואין מי שיעזור לי", אומר כהן. "אני לא רוצה לאבד את זכותי לקורת גג, ובסך הכל רציתי לגור סוף סוף בדירה חדשה. אבל היזם מתעלם מבקשותיי וטוען שהיו תוספות בנייה למרות שהצגתי תשריט מאושר על ידי חברת עמידר".

בשל המחלוקת ביקש בית המשפט מהשמאי יוסף גולדקלנג שיבדוק האם בוצעו תוספות בנייה. בשיחה עם כהן ציין השמאי שבחלק של כהן לא היו תוספות בנייה.

ממגנזי השקעות נמסר בתגובה כי “גרסתו של התובע אינה אמינה והוא מנסה ללחוץ על בית המשפט באמצעות התקשורת. הדייר סירב להצעת החברה לפיצוי שנקבע על ידי שמאי חיצוני ולא שיתף פעולה עם הגישור. הנושא תלוי ועומד בפני בית המשפט. אנחנו מקפידים על שמירה על החוק ונכבד כל החלטה של בית המשפט”.

אולם נראה שמעבר לעימות הישיר עם מגנזי, סיפורו של כהן מציג את ההפקרה של דיירי הדיור הציבורי: עמידר שלכאורה אמורה לדאוג להם למגורים, מכרה אותם ליזמים כשהיא אינה מתעניינת בגורלם. לא אחת הדיירים המצויים במצוקה כלכלית נגררים לבתי משפט נגד גורמים חזקים מהם, בדיוק כפי שהתרחש כאן.

מעמידר נמסר: "הנכס נמכר ב־2006 במכרז חופשי על פי החלטת רשות מקרקעי ישראל, ומאז לא נמצא בניהול עמידר. החלקה שווקה במכרז תוך ידיעה מלאה בחוברת המכרז על שמירת זכויות הדיירים המוגנים. האחריות על יישום חוק זכויות הדייר מוטלת על רוכשי הנכס".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

22.
עד מתי ינצלו את המדינה.
אדם מחזיק עשרות שנים בנכס לא שלו. שניתן לאמו או לסבתו או השד יודע לתקופה קצובה. אין ירושה לנכסי המדינה. אין היגיון שאוטומטית בן של זכאי או נזקק נהפך אוטומטית לזכאי או נזקק בגלל שהתגרש . העיקר בוחרים כאן להכפיש יזם. כי זה עושה כותרות. למה לא להתעסק בזה שהפרוייקט תקוע ויתקע עשרות משפחות שיכולות לגור כאן. הרי דירה בלוד זה היום מצרך מבוקש ולא יקר ולטובת הציבור הרחב. תמיד יתעסקו בכמה היזם ירוויח. למה לא מתעסקים במה שהיזם משאיר לעתיד. הכל נעשה על ידי יזמים.
מוחמד הדפוק.  |  24.11.16
לכל התגובות