ביטן: "החוק להסדרת התחשבנות קופות החולים ובתי החולים לא יעבור בלי תוספת תקציב"

יו״ר הקואליציה דוד ביטן מתנגד לקידום ״חוק הקאפ״, שמסדיר את כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים - אם משרד האוצר לא יוסיף תקציב לסעיף, מדובר בדרישה של תוספת של 600-300 מיליון שקל. גם יו״ר ועדת הכספים משה גפני אמר: "כמובן נדרוש עוד כסף, לא נעביר את החוק בלי תוספת ואנחנו עובדים על זה״.

בצהריים התקיים דיון ראשון בהצעת החוק ולאחר דקות ארוכות בהן הביעו חברי הכנסת מהאופוזיציה את חוסר הנחת שלהם מהצעת החוק כפי שהיא כעת, ביקש יו״ר הקואליציה ביטן את רשות הדיבור הודיע: ״החוק הזה לא יעבור בלי שהמדינה תוסיף תקציב״ והפתיע את הנוכחים.

יש לציין כי אמירה כזו מצד ביטן משמעותה למעשה מכשול לקידום החוק שכן ביטן יכול למנוע בשלב זה רוב בוועדת הכספים לקידום החוק. ביטן ידרוש מהאוצר הכנסת יד לכיס והוספה של בין 300 ל-600 מיליון שקל נוספים כדי למנוע מקופות החולים להגיע למצב של העמקת הגירעון כתוצאה מהעברת החוק.

הצעת החוק מבקשת להגדיר את כללי ההתנהלות הכלכליים בין קופות החולים לבתי החולים (הסדר הק.א.פ. ר״ז) במסגרת חוק ההסדרים.

עפ"י החוק המוצע, ייקבעו תקרות צריכה ורצפות צריכה של שירותים בבתי החולים עבור כל אחת מקופות החולים וכן ייקבעו מחירי השירותים הללו בהתאם לאותן תקרות ורצפות, תוך התחייבות הקופות לשלם את מינימום צריכת השירותים נטו בכל חודש על-מנת לאפשר תזרים מינימום קבוע לבתי החולים. עוד עפ"י הצעת החוק, שרי האוצר והבריאות יהיו רשאים לקבוע תשלומים נוספים של הקופות לבתי החולים במקרה של הגדלת סל הבריאות באמצעות הפחתה בתקצוב הישיר ובתמיכות בלתי החולים. עוד מוצע, כי במקרה של חריגה מתקרת צריכת השירותים של אחת הקופות מבית חולים מסוים, יקזז הביטוח הלאומי מחלקה של קופת החולים החורגת 40% מסכום החריגה. הסכומים שיקוזזו יחולקו בין הקופות. 

ח"כ מיכל בירן

חברי הכנסת הביעו בחלקם תמיכה בהצעת החוק אך הסתייגו מסעיפים רבים בו. כך למשל ח״כ מיכל בירן (המחנה הציוני) אמרה כי ״משחקים פה את משחקי הרעב, זרקו את כולם לזירה, קופות החולים ובתי החולים, שיריבו והיחידים שיפגעו זה אזרחי ישראל. כולם במצב קשה ואף אחד לא עושה הון תועפות אבל בסוף ייפגע הציבור. כל קונספט השינויים שמוצע הוא מעבר לשירותים בקהילה וזה קונספט טוב. אבל אחרי 20 שנה שהרעיבו את המערכת צריך להוסיף עוד מיטות ופה מתנהגים כאילו היה עודף ובזבזנות ועכשיו רוצים התייעלות. קופות החולים בגרעונות מובנים. ולכן כל מה שאני רוצה זו טבלה פשוטה שתסביר במה ישתנה מצב קופות החולים ומצב בתי החולים, כמה כל קופה תפסיד כמה כל בית חולים ירוויח. אני רוצה שאת ההבטחות לחסימה של רפואה פרטית בציבורית אבל כשאדם מחכה זמן רב לתור ואז הוא מכניס יד לכיס והולך לרופא כי הוא לא רוצה להמתין זו בעיה. המדינה צריכה להכניס כסף חדש למערכת״.

ח״כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי "בחסות חוק ההסדרים מחזקת הממשלה את הרפואה הפרטית ומחלישה את הציבורית. זאת בניגוד מוחלט להבטחות הממשלה והמלצות המומחים. הפרק הנוגע לקופות ובתי החולים בחוק ההסדרים עומד בניגוד מוחלט להבטחות הממשלה לקצר את התורים ולהרחיב את הפעילות של בתי החולים הציבוריים. הביטוי 'ריסון ההוצאה' במטרות החוק מסגירות זאת, וסעיפי החוק מוכיחים זאת עוד יותר".

רוזנטל הפנה את תשומת לב הוועדה לסעיף 72 וטען: "זה סעיף המחריג את הרפואה הפרטית ונותן לה יתרון נוסף על חשבון הרפואה הציבורית. זאת בניגוד מוחלט להבטחות הממשלה ומנכ"ל משרד הבריאות ולעמדת המומחים".

נציג מכבי, עידו הדרי, אמר בדיון כי ״החוק הזה מציב את קופות החולים, בתי החולים והחולים עצמם באותה חזית ומפלגת בינינו. בחוק הזה יש 0 תוספת תקציב ולכן אנחנו לא יודעים לשלם. לא ראינו אף תחשיב עד כה איך החוק נולד. כל הקופות מחשבות ומוצאות שהחוק יוסיף הוצאה שנתית לכלל הקופות בערך של כ-600 מיליון בשנה. נניח וטעינו וזה 300 מיליון, מאיפה נביא? רק מהחולים, זה חוק לשלוש שנים, זה 1.8 מיליארד על השולחן. אם היינו גוף רווחי היינו מוותרים על חלק מהרווחים, אבל יש לנו או להגדיל גרעון או לצמצם שירותים. המדינה טוענת שהיא מגדילה את תקציב הבריאות אבל מצמצמת במקביל יותר״.

נציג קופת חולים מאוחדת, רועי בן משה, אמר כי ״היכולת שלנו לתת שירותים תיפגע. חישוב המקדם הדמוגרפי מסיט הרבה מאוד כסף, לוקחים ממני יותר כסף כי יש אצלי יותר אוכלוסיה מבוגרת. יש הרבה מאוד פרצות בחוק שלא טופלו״.