צילום: בלובמרג
דו"ח טכנולוגי
הקבוצה החשאית של תומכי טראמפ בעמק הסיליקון
פיטר ת'יל מגייס בכירים שרוצים להשפיע על המדיניות הטכנולוגיות של הבית הלבן, מה קורה כשכריש הלוואות רוצה סיוע מהאקרים, והמנהלים של אפל הם עדיין גברים לבנים
פיטר ת'יל מסתובב בימים האחרונים בעמק הסיליקון עם רשימה על אייפד, ומנסה לשכנע יזמים שם להצטרף לממשל החדש של טראמפ. עד כה, על פי הדיווחים, ההצלחה חלקית מאד.
ת'יל, שהתפרסם כשאמר שהבעיה של ארצות הברית החלה כשהעניקה זכות בחירה לנשים שכן הן לא רציונליות, הוא ימני בולט בנוף הליברלי יחסית של עמק הסיליקון.
לכאורה, מה שת'יל מציע מפתה מאד: הוא אומר לאנשים שיש להם יכולת יוצאת דופן להשפיע על המדיניות הטכנולוגית של ממשל שמגיע לתחום כשהוא פחות או יותר טאבולה ראסה. ההתבטאויות הטכנולוגיות המעטות של טראמפ מעידות על כך שהוא חושב שהתקפות סייבר זה רע ושהילד שלו הוא גאון מחשבים כי הוא מתעסק במחשב כל הזמן. היכולת של אנשים שמבינים על מה הם מדברים להשפיע על ממשל כזה היא אכן חריגה.
הבעיה, כמובן, שזה ממשל ימני קיצוני. האנשים שמסרבים להצעות של ת'יל חוששים, בצדק, שההשתתפות שלהם בממשל הזה תיזכר להם לרעה אחר כך ותפגע קשות במעמדם החברתי. מי שכן הצטרפו לצוות של ת'יל הם כאלה שהרגישו כאאוטסיידרים בעמק.
טוב לגלות שלכמה אנשים שם עדיין יש מעצורים. ת'יל, אגב, צפוי להרוויח לא מעט מהממשל הקרוב: הוא המייסד של פלנטיר, חברת מודיעין אזרחי מובילה, והממשל הזה צפוי להדק את המעקב שלו אחרי האזרחים – ובחלק מהמקרים הוא יעדיף לעשות זאת לא דרך זרועות ממשלתיות שנתונות לפיקוח מעיק.
עוד פרקטיקה עסקיתאחת הצורות הבזויות יותר של הלוואה בריבית היא מה שמכונה בלעז הלוואה עד יום המשכורת: אנשים שנמצאים בקשיים רוצים לקבל הלוואה שתאפשר להם לשרוד עד יום המשכורת, אבל הבנקים, כידוע, לא מלווים לאנשים בקשיים – אלא אם הם כמובן טייקונים שנמצאים רגע לפני פשיטת רגל. אז כרישי הלוואות עושים את זה במקומם, לוקחים ריבית נשך – והלקוח המיואש מגלה ביום המשכורת שהוא נמצא בעצם בבור עמוק הרבה יותר.
אתר להגנת צרכנים, CAG, חשף את זהותו של ג'יימס פרייזר-מאן, תושב קארדיף שבוויילס, ככריש הלוואות.פרייזר-מאן לא אהב את תשומת הלב, כי מעבר לאי-נעימות החברתית, לווים שהפחד לא שיבש לחלוטין את חשיבתם יגגלו את השם שלו ויבינו שאסור להם לקחת ממנו פני. אז הוא עשה את הדבר המתבקש בימינו: שכר האקרים אמריקאים שיפילו את האתר של CAG.
במשפטו – הוא נתפס, אחרת לא היינו שומעים על זה – הודה פרייזר-מאן שזו לא היתה הפעם הראשונה שבה הוא שכר האקרים. ההתקפה עלCAG נכשלה, אבל לדבריו התקפות אחרות על אתרים של מתחרים דווקא הצליחו. התוקפים השתמשו בשיטה החביבה על סותמי פיות בכל העולם, מממשלת בלארוס ועד אנונימוס – התקפת DDoS.
ולאט לאט אנחנו רואים כיצד האקרים הופכים לחלק מפעולות הפשע המאורגן, שהלוואות כאלה נמצאות בקצה האפור שלו. האם אנחנו ערוכים לעתיד שבו כל אדם יוכל, תמורת כמה דולרים, לשכור פושעים כאלה?
עדיין גברים ולבניםאפל תחת טים קוק שונה במידה ניכרת ממה שהיתה תחת סטיב ג'ובס: היא חברה פתוחה יותר, מעורבת יותר חברתית, וקוק הורה על מדיניות שמקובלת בחברות אחרות – על כל דולר שהעובד תורם לצדקה, החברה תורמת דולר משלה. תחום אחד, עם זאת, לא משתנה: הפטריארכיה הלבנה.
אפל מדברת שנים על כך שבכוונתה להפוך לחברה מגוונת יותר, אבל עד כה לא רואים את התוצאות. רק 20 מ-107 המנהלים הבכירים בחברה הם נשים, ורק חמישה מהם הם ממיעוטים שסובלים מתת-ייצוג. 14 מנהלים הם ממוצא אסיאתי; השאר, 88 במספר, הם לבנים.
המספרים הללו זהים פחות או יותר למספרים של השנה שעברה. בשכבת ההנהלה הבאה, נשים מהוות רק 27% מהמנהלים ויותר מ-63% מהמנהלים הם לבנים. אפל ציינה, עם זאת, כי מקרב העובדים החדשים שהיא שוכרת 37% הם נשים ו-27% הם ממיעוטים שסובלים מתת-ייצוג.
מצבה של אפל טוב יחסית: הספינה הכבדה פונה בכיוון הנכון, אבל לאט. במיקרוסופט נרשמה נסיגה, ושיעור הנשים בה ירד בפעם השנייה בשנתיים רצופות. אפל ומיקרוסופט חולקות את המידע הזה; חברות רבות אחרות לא.
קצרצרים1. דיווחנו לפני מספר ימים על כך שטוויטר מחקה שורה של חשבונות של אנשי אלט-רייט. הבולט בכנופיה היה אחד ריצ'ארד ספנסר. אתמול (ב') צץ וידיאו של חגיגות הניצחון שהוביל ספנסר, שנקודת השיא בהן היתה השתתפות הקהל בקריאות "הייל טראמפ" ו"הייל לנצחון". בנאומו השתמש ספנסר כמה פעמים בביטוי "גרמנית המקורית", כדבריו, לביטויים האנטישמיים שבהם השתמש, אבל דווקא את המקור של "הייל לנצחון", "זיג הייל", הוא נמנע מלציין. כנראה שלא היה צורך. ספנסר הוא לא הוגה המושג של "אלט רייט", אבל הוא פופוליזטור גדול שלו. הסרטון חורך כעת את ארה"ב, ובסביבתו של ספנסר מקללים כנראה את המצאת המצלמה הסלולרית.
2. טראמפ הבטיח לשנות את חוקי המס כך שחברות אמריקאיות יוכלו להשיב הרבה מההון שהן הבריחו בשלל תרגילי מס אל מחוץ לארה"ב. הוא טען שהחזרת הכסף תשיב לארה"ב הרבה מאוד עבודות שאבדו. רק שכרגיל, אין קשר ישיר בין עולם הפיננסים וההייטק ובין עולם העבודה: הכסף שיחזור כנראה יעשה את יומם של הרבה מאד משקיעים, אבל לעובד הקטן הוא לא מי יודע מה יעזור. אפל לא תייצר מוצרים חדשים רק כי יש לה עוד הכנסות, משום שהיא כבר מוכרת כל מה שהיא יכולה. גוגל לא תצא ביוזמה חדשה רק כי תיק המניות של סרגיי ברין התנפח בעוד כמה מאות מיליונים. הכסף ישמש את החברות כדי לקנות חזרה את המניות שלהן; הגיע הזמן להשתחרר מאשליית הקטר שגורר את המשק. זה לא קורה.
3. אובר החליטה שראוי שהלקוחות שלה יוכלו להרגיש טוב עם עצמם, אז היא מאפשרת להם לשלוח פידבק חיובי לנהג בדמות מדבקות ושטויות דומות. היא לא מאפשרת להם לשלם טיפים דרך האפליקציה, עם זאת. החברה הודיעה שמדובר במחווה לקראת חג ההודיה, שיחול מחר. לרגל החג, ממשיכה אובר לא לשלם לעובדיה שכר הוגן, וכמו ב-364 הימים האחרים בשנה, היא מתעקשת לא להכיר בהם כעובדים ולתת להם את הזכויות המגיעות להם.4. גם זו דרך לחלוב לקוחות: אופיס דיפו בארה"ב נתפסה כשהיא מודיעה ללקוחות שמחשבים שהם קנו לוקים בנוזקה ושעליהם להשליש לה 180 דולרים כדי להפטר ממנה. לרוע מזלה של החברה, המחשבים שהיא טענה שהם נגועים היו עדיין בקופסה שלהם וכלל לא הופעלו. חברות אבטחה שבחנו את המחשבים ציינו שאין עליהם שום סימני נוזקה – ושהם מעולם לא חוברו לרשת. מחלקת היח"צ של אופיס דיפו נצפתה כשהיא מבצעת את ריקוד התרנגולת הערופה. נעדכן.
5. שתי חברות סיניות עובדות על הקמת חווה סולארית במקום שהתפרסם בגלל סוג שונה מעט של אנרגיה - האזור הסגור של צ'רנוביל. הכור המיושן של צ'רנוביל, שלא היה תחת בקרה ראויה, התפוצץ ב-1986 והתוצאה היתה כמויות אדירות של חומרים רעילים שנורו לאטמוספירה. העיר הסמוכה, פריפאט, פונתה – באיחור. מאוחר יותר, כחצי מיליון (!) חיילים ועובדים סובייטים, שכונו "ליקווידטורים", טיפסו על מה שנותר מגג הכור כדי לנקות אותו. אזור רחב סביב אתר הפיצוץ נסגר – והוא שמורה מרהיבה למדי היום. החברות יבנו את החוות הסולאריות במקום יחסית מוגן מקרינה, והקופה המדולדלת של אוקראינה תקבל כמה דולרים. תיירים שרוצים לראות את האזור סביב צ'רנוביל, על חיי הבר שלו ששבו ועל העיירות שקפאו ב-1986, מתבקשים למהר. המדור ממליץ על הבלינצ'ס בקפיטריה של הכור.
3 תגובות לכתיבת תגובה