זבל של ארוחה: מה גילו חוקרים שחיטטו בפחים של 200 משפחות?

שליש מהמזון שמיוצר בעולם מוצא את דרכו אל פח האשפה בסופו של דבר. בשנים האחרונות רשויות סביבתיות מובילות חוקרות את המגמה, ובימים אלה גם בישראל נערך מחקר ראשון בנושא בניהולם של פרופ' אופירה איילון ואפרת אלימלך מאוניברסיטת חיפה וד"ר ארט הרץ מהאוניברסיטה העברית.

מחר בערב תחשוף אלימלך את המחקר לראשונה במסגרת פסטיבל מסעדות פתוחות בירושלים וגם תציע דרכים פרקטיות להימנע מבזבוז יתר (20:00, במרפסת של מוסללה, הכניסה חופשית). "הבזבוז קורה ברחבי העולם בשלבים שונים בשרשרת הייצור", מספרת אלימלך. "אבל כבר ידוע שכ־50% ממנו נעשים בידי הצרכנים, כלומר משקי הבית, האנשים הפרטיים. מדובר ב־1.3 מיליארד טונות. בישראל עדיין לא בדקו את ההיקף מהזווית של הצרכנים, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות באמצעות שיטת מדידה חדשה שפיתחנו".

איך נערך המחקר?

"ראשית, יש להבחין בין פסולת נמנעת, כזו שעל פי התכנון לא היתה צריכה להגיע לפח, ובין פסולת בלתי נמנעת, כמו קליפות ביצים או ליבה של תפוח. הפסולת הבלתי נמנעת פחות מעניינת אותנו, כמובן. אנחנו מנסים לבדוק כמה אפשר לצמצם את הפסולת הנמנעת. עשינו ניסוי בתנאי שדה בשכונת נווה שאנן רבתי בחיפה בשיתוף העירייה. דגמנו 200 משפחות המוגדרות כמעמד הביניים. אספנו את הפסולת שלהן במשך שבוע וכן קבלות של קניות שהם ערכו. בתום השבוע שלחנו להם שאלון על דפוסי התנהגות שונים בתחום".

דמות הגבר (ישראל) בציוריו של טל ברויטמן. "מנסה לשרוד את היומיום" | צילום: אי פי איי

מה בדיוק אתם מנסים לבדוק?

"כמה מזון מגיע לפח וכמה פסולת מתוכו היא נמנעת, כלומר שאריות של תבשילים, ירקות או מוצרי חלב שלא נצרכו. האם זו שאלה של תכנון? האם משפחה שעושה קנייה מרוכזת פעם בשבועיים בסופרמרקט מבזבזת יותר או פחות ממשפחה שקונה מדי כמה ימים במכולת שכונתית? האם יש טייפ קאסט של הבזבזן המצוי בישראל? וכמובן מהו הערך הכספי של כל המזון שנזרק?".

מה כבר אפשר לגלות?

"המסקנות יתפרסמו בתוך חודש־חודשיים, אבל בינתיים אפשר לראות כמה דפוסים: הרבה פירות וירקות ראויים למאכל נזרקים; מוצרי חלב שאפילו לא נפתחו נזרקים כי תאריך התפוגה שלהם קרוב. אנשים מתייחסים לתאריכי התפוגה כראה וקדש".

בצדק, לא?

"צריך להבחין בין התווית 'לשימוש עד' לבין 'עדיף להשתמש לפני'. הסוג הראשון יופיע בעיקר על מוצרי חלב, בשרים, דגים ומזון לתינוקות. על שאר המוצרים יופיע לרוב הסוג השני, ובמקרה הזה כדאי להשתמש בטעם ובריח שלנו. יש לזכור שלרוב מי שקובע את התאריכים הוא היצרן, וברור לנו מה האינטרס שלו".

מה עוד יכול לעזור לנו למנוע בזבוז?

"יש כמה פרטיקות פשוטות: להקטין את הצלחת ב־3 ס"מ וכך לחסוך 20% מהבזבוז; להשתמש במצרכי מזווה שקנינו למטרה מסוימת למטרה אחרת. בנורבגיה, למשל, שמו בבופה של בית מלון שלט שקורא לא להעמיס על הצלחת מראש אלא לשוב לקחת אם יש צורך. יש גם רעיונות למתכונים ממוצרים שאנחנו נוטים להיתקע איתם".