מחיר העמימות: טנגו מרוח שבסופו קופון

הסכום שבמוקד המחלוקת בין רשות המסים ל־HP אמנם חריג, אך המחלוקת עצמה אינה חריגה. מדובר בהתנהלות שגרתית של חברות. החברה משלמת מס כמו שהיא מבינה, רשות המסים חושבת אחרת והשתיים נכנסות לטנגו של דיוני שומה שיכולים להחריף ולהגיע להכרעתו של בית המשפט.

במקרה הזה מדובר לא רק על סכום עתק של 3 מיליארד שקל, אלא גם על מריחת הליכים מגוחכת. הרי מדובר על עסקה שהתבצעה לפני עשור ודרישת התשלום מצד רשות המסים הגיעה רק ב־2009. אם נניח בזהירות שהדיונים האלו לא יסתיימו בחודש הקרוב אלא במהלך 2017, הכנסות המדינה בשנה זו עשויות לתפוח בשל אירוע שהתרחש 11 שנה לפני כן. אמנם זה מעיד על נחישות מרשימה של הרשות, אך אי אפשר להתעלם מהאיוולת של הימשכות התהליכים.

משה אשר מנהל רשות המסים | צילום: עומר מסינגר

תשלום מס הוא חלק אינטגרלי מהתנהלותה העסקית של כל חברה ויש לו השלכות על התוצאות של החברות גם שנים קדימה. הסבר מרכזי לפער בין קבלת ההכנסות לתלשום המס על ידי החברה הוא העמימות של חוקי המס בישראל, עמימות שדורשת פרשנות ומביאה את הרשות למפגשים רבים עם חברות בבית המשפט. פקודת מס הכנסה חוקקה ב־1941, בימי המנדט הבריטי. מאז היא תוקנה מספר רב של פעמים, אך עוד לא התבצע מהלך מקיף של חקיקה חדשה שמצמצמת את העמימות שמשרתת היום גם את רשות המסים וגם את מי שידו משגת לשלם עבור תכנוני מס שנויים במחלוקת.

החלק המשעשע בסיפור הזה הוא שיהיה מי שיגזור קופון על המחלוקת הזו — שר האוצר המכהן. כששומה בהיקף כזה נגבית, היא יוצרת עודפי גבייה משמעותיים, לא בשל מהלך שיזמה המדינה. אבל זה בטח לא יעצור את שר האוצר התורן מלספר על תרומתו להזנקת הכלכלה שהביאה לעודפי גבייה ממסים.