אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הודו הנחיתה מכה על מעלימי המס ובדרך פגעה גם בעניים צילום: עמרי מילמן

הודו הנחיתה מכה על מעלימי המס ובדרך פגעה גם בעניים

לפני שבועיים הודיע ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על ביטול השטרות הנפוצים במדינה, ושלח מיליונים לבנק כדי להיפטר מהם. המהלך, שנועד לפגוע בכלכלה השחורה, יצר בינתיים מחסור במזומן ואפילו הקבצנים מדווחים על האטה בעסקים

22.11.2016, 22:06 | עמרי מילמן, מומבאי

בזמן שהעולם היה עסוק בבחירות בארה"ב, ב־8 בנובמבר, הודיע ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי על צעד דרמטי: ביטול לאלתר של שטרות 500 ו־1,000 רופי (רופי אחד שווה לכ־5 אגורות).

קראו עוד בכלכליסט

אלו הם השטרות הנפוצים ביותר במערכת הפיננסית ההודית, ולפי הערכות הם משמשים 80% מהעסקאות במשק. בכלל, הכסף המזומן הוא עדיין אמצעי התשלום המועדף על רוב מוחלט של ההודים – ב־2015 התבצעו 90% מהעסקאות במזומן, ורק 10% באמצעים אלקטרוניים. מטבע הדברים, השטרות השימושיים ביותר הם השטרות שזיופים שלהם הם הנפוצים ביותר. הוצאתם משימוש הייתה הכרזת מלחמה על הכלכלה השחורה של הודו, שגודלה נאמד אשתקד בכ־20% מהתמ"ג של המדינה.

ראש הממשלה מודי הודיע על האיסור להשתמש בשטרות בשעה 21:00 בערב, בנאום ששודר בערוצי הטלוויזיה. בתוך 3 שעות, הצהיר מודי, השטרות ייהפכו ל"פיסות נייר חסרות ערך". עם זאת, עד ה־30 בדצמבר תושבים יוכלו להפקיד את השטרות הפסולים בחשבון הבנק שלהם. במקביל הכריז מודי על הכנסה למחזור של שטרות חדשים בני 500 ו־2,000 רופי שיישאו שבב אלקטרוני שיקשה על זיופם.

גאונות אכזרית

עבור רוב ההודים, שמנהלים את חייהם הכלכליים בכסף מזומן, ההכרזה של מודי יצרה תבהלה מוחלטת. לפי נתוני פירמת הייעוץ PwC 233 מיליון הודים – כרבע מאוכלוסיית הבגירים במדינה – מעולם לא פתחו חשבון בנק. יתר על כן, רבים מאלו שכן פתחו חשבון בשלב כלשהו בחייהם, כלל אינם משתמשים בו.

כך, את השעות האחרונות של ה־8 בנובמבר בילו מיליוני הודים בנסיון לבזבז את הכסף המזומן שבידם. מנגד, מאז הכרזתו של מודי אנשים תקועים ללא מזומן ומוצאים עצמם בלי שטרות לקנות אפילו אוכל. ההגבלה הזמנית שהטילה הממשלה על משיכת 2,500 רופי לאדם ליום לא ממש סייעה לשיפור המצב.

מנקודת המבט של המלחמה בהון השחור ובמימון הטרור המהלך של מודי הוא לא פחות מגאוני — כל מי שמחזיק כעת בשטרות של 500 או 1,000 רופי יכול להפטר מהם, אבל רק דרך הבנקים. כך שלמעשה כל מי שאינו מחזיק חשבון בנק וניהל את חייו הפיננסיים מתחת לאפן של הרשויות ההודיות, נאלץ לפתוח חשבון כזה או להמיר את הכסף לשטרות חדשים. אלא שלהמרת הכסף יש מחיר. הממשלה ההודית מתייחסת אליה כאל הודאה בהעלמת מס וגובה עליה עמלה של 20% — 100 רופי על כל שטר של 500 רופי. בנוסף, מי שפותח חשבון בנק ומפקיד מעל 300 אלף רופי צפוי לשלם קנס בגובה קבוע מתוך הנחה שהוא לא דיווח על כל המזומן שברשותו.

הבנקים גוזרים קופון

אך כאמור, כשמטיילים ברחובות ניו דלהי וקוראים את העיתונים המקומיים, ההשלכות הכואבות של החלטת הממשלה מקבלות קול ופנים. התורים היחידים שנראים הם לבנקים. בכניסה לכל סניף, עוד לפני שהוא נפתח, משתרך תור של עשרות אנשים שבאים לפתוח חשבון או להמיר כסף. העיתונים מספרים שפושטי היד כמעט לא מקבלים נדבות, ובכבישי האגרה נרשמה ירידה בנפח התנועה. המהלך השפיע משמעותית גם על עונת החתונות שהחלה לא מזמן — לא רק בגלל שחלק גדול ממנה מתנהל באופן לא מדווח, אלא גם בגלל שלמשפחות אין כסף לשלם לספקים.

הדרך שבחר מודי להילחם בכלכלה השחורה היא, אפוא, לא רק אמיצה, אלא גם מעוררת שאלות רבות לגבי יחסי האמון בין הציבור לבין נבחריו.

ברור שאם ראש הממשלה היה נותן התראה ארוכה יותר כל בעלי המזומן היו פשוט ממירים את השטרות הישנים באחרים. מצד שני, הנפגעים העיקריים הם השכבות החלשות שתקציבן גמיש הרבה פחות. כשהנזק גדול כל כך, צריך לשאול האם לא היה נכון יותר לבחון חלופות אחרות והאם המטרה החשובה באמת מקדשת את האמצעים. אגב, למרות הסערה, הציבור ההודי הוא מקבל את המציאות החדשה ללא התנגדות בולטת, למעט מספר מועט של הפגנות. מנגד, התקשורת דיווחה על מקרי התאבדות או מוות מתשישות של אנשים שחיכו שעות בתור להוציא כסף מהבנק. נראה שההבנה כי ההון השחור הוא באמת מכת מדינה הפוגעת בכולם והדחיפות שהתאמה למציאות החדשה פשוט לא מותירה לאזרחים פנאי להיאבק בממשלה. כמו תמיד, יש גם את מי שמרוויח. בשלב זה נראה כי אלו הבנקים, שייהנו מדיגיטציה מואצת של הכלכלה ומיליוני לקוחות חדשים.

לאור ההתרחשויות, נראה שטוב שלמשלחת של נשיא המדינה ראובן ריבלין המבקר בימים אלו בהודו הצטרפו רק נציגים עסקיים ממכון היצוא ונציגים אקדמיים שכן אם היתה מצטרפת גם נציגות של פקידי שומה, אולי היינו עומדים כבר בשבוע הבא בתור להיפטר מהשטרות של 50 ו־100 השקלים שלנו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות