תוכנית להגנה על יישובים מוקפי יער מפני שריפות תקועה - עקב מחלוקות תקציביות

ויכוח בין משרדי הממשלה לבין עצמם וכן עם הרשויות המקומיות וקרן קיימת לישראל מונע כבר כמה שנים את אישור ויישום התקנות להגנה על יישובים המוקפים ביער מפני שריפות יער וחורש. כך עולה מבדיקת "כלכליסט". בלב התוכנית - יצירת אזורי חיץ בין יישובים מוקפי יער והכבישים והמתקנים הרגישים בהם לבין החורש. שורה של דיונים נערכו בשנתיים האחרונות בוועדת הפנים של הכנסת ובוועדת המשנה לכבאות והצלה בניסיון להוציא את התוכנית לדרך - אבל לשווא.

נציב כבאות והצלה לשעבר שחר איילון מסביר כי התוכנית כוללת הגדרה של יישובים מוקפי יער שיש להגן עליהם מפני שריפות. ביישובים אלה ייקבעו שטחי חיץ שבחלקם לא יהיו עצים כלל ובחלקם רק עצים בגובה נמוך. לכבאים קשה מאוד להתמודד עם אש בעצים גבוהים. כמו כן תותקן תשתית מים היקפית ליישוב שתאפשר לכבאים גישה למים בכל מקום. גם מתקני האנרגיה של היישוב, כמו מתקני חברת החשמל ותחנות דלק, יחויבו בחישוף שטחים מסביבם.

בדיון בכנסת בפברואר האחרון אמר יו"ר קק"ל דני עטר כי "לפי הנתונים שלנו, מדובר ב-450 יישובים שעטופים בעצים וסכנת חיים מרחפת מעל ראשם במדינה הלוהטת שלנו, וצריך להתמודד עם זה". איילון אמר ל"כלכליסט" שמטרת התקנות היא "שהענפים לא יכניסו את האש לחלון".

עטר הכריז בדיון כי הוא מוכן להעביר לרשויות המקומיות רבע מיליארד שקלים מהסכום של 2.2 מיליארד השקלים שקק"ל התחייבה להעביר למדינה בשנים 2016-2017. "אנחנו מוכנים. לא רק מוכנים, זה מתחבר מאוד למהויות, לערכים, לעולם המקצועי ולעולם התוכן שלנו, ולמהות שלנו בכלל כקרן קיימת, להעמיד מתוך הסכומים האלה, עד 250 מיליון שקל, שזו הערכה שלנו, של הטיפול המלא בכל אותם 450 יישובים".

דני עטר | צילום: עמית שעל

בדיון שנערך בכנסת במרץ האחרון בוועדת הפנים של הכנסת אמר רפרנט בטחון פנים באוצר עמיחי דוד: "כרגע הנושא נמצא בבחינה. יש צוות שמורכב ממשרד האוצר, משרד ראש הממשלה וקק"ל והם מחליטים מה יוגדר בתור פרויקטים לאומיים (פרויקטים שקק"ל תעביר אליהם כסף ומתאימים למטרותיה, ש"א). במהלך השבוע-שבועיים הקרובים צפויה להיות תשובה לגבי האם זה מוגדר כפרויקט לאומי ובהתאם לזה יינתן התקציב". עוד אמר כי "אני מסכים שזה נושא שהוא מגדיר הצלת חיים".

יו"ר ועדת המשנה לכבאות והצלה ח"כ נאה בוקר אמרה כי "בהחלט ייתכן שיישום התקנות היה מגן על זכרון וחיפה. אם היו מעבירים את הכספים בזמן ונותנים לרשויות לטפל היו חוסכים הרבה כסף. לפעמים חוסכים ואז הנזק שנגרם למדינה כתוצאה מזה שלא היו אזורי חיץ הוא מיליארדים. אני מתריעה על כך הרבה זמן. קיימתי בוועדה שני דיונים על אזורי חיץ ודיון שלישי בוועדת הפנים. יו"ר קק"ל עטר הודיע שיקצה 250 מיליון שקל אבל זה מעוכב באוצר". בוקר ציינה שראש עיריית חיפה יונה יהב פעל ליצירת אזורי חיץ בעצמו אבל רשויות אחרות לא יכולות לעמוד בנטל התקציבי".

במשרד האוצר אמרו כי "מכיוון שמשרדי הפנים, הגנת הסביבה וביטחון פנים לא רצו לממן, הושגה פשרה במסגרת קק"ל תממן. קק"ל לא העבירה את הכסף לרשויות. זה לא צריך לעבור דרכנו. תשאל אותם למה הם לא מעבירים".

מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, אמר: "שר הפנים הקודם והנוכחי תומכים בתקנות אך מתנגדים לגלגל את האחריות לרשויות בלי כלים תקציביים. מדובר, באומדנים גסים, במאות מיליוני שקלים בפריסה רב שנתית. אלה תקציבים לא קטנים, בטח ליישובים בפריפריה. במועצה האזורית משגב אמרו לי שמדובר בשלושה מיליון שקלים ליישוב אחד".

לדבריו, גם אי אפשר להפיל את ההוצאות על "יישוב דרוזי כמו עוספיה שמוקף חורש. אם רוצים שהרשויות יתפקדו – צריך לתת להן תקציב. המשרד לבטחון פנים שמקדם את התקנות התעסק רק בהן ולא בעלויות. זה דבר שצריך לפתור".