צילום: בלומברג
מנהיג קובה לשעבר, פידל קסטרו, מת בגיל 90
קסטרו עלה לשלטון במדינה הקומוניסטית ב-1959 ופרש מההנהגה לאחר כ-50 שנים עקב מחלה; את ההודעה על מותו מסר אחיו ראול קסטרו, שהחליף אותו בשלטון; גופתו תישרף על פי בקשתו
מנהיג קובה לשעבר, פידל קסטרו, מת בגיל 90 - כך הודיע היום (שבת) אחיו, ראול קסטרו, המשמש כמנהיג המדינה באופן רשמי מאז שנת 2008.
פידל קסטרו עלה לשלטון בהפיכה בשנת 1959 והשליט בקובה שלטון קומוניסטי. בכך הפכה קובה למדינה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי. תומכיו ראו בו כמי שהחזיר את המדינה לעם, אך במקביל הוא הואשם כמי שדיכא את האופוזיציה.
ראול קסטרו החליף את אחיו בשלטון בעקבות מחלתו ב-2006, אך קיבל את כל סמכויותיו באופן רשמי שנתיים לאחר מכן. הוא מסר כי אחיו מת בשעה 22:29 שעון קובה, וגופתו תישרף היום על פי בקשתו, והלווייתו תיערך ב-4 לדצמבר בעיר סנטיאגו דה קובה. כעת צפויה המדינה להיכנס לתקופה של תשעה ימי אבל.
לא דמיין שיגיע לגיל 90
קסטרו, בנו של מהגר ספרדי, נולד ב-1926 במזרח המדינה. בשנת 1950 סיים את לימודי המשפטים והחל לעבוד כעורך דין. שנתיים לאחר מכן התכוון להתמודד לבחירות לפרלמנט, אך הן בוטלו בעקבות הפיכה שביצע פולחנסיו בטיסטה. ב-1953 עמד קסטרו בראש התקפה על מחנה צבא, נלקח בשבי, ונידון ל-15 שנות מאסר. הוא שוחרר במהלך חנינה כללית ב-1955, ויצא לגלות בארה"ב ובמקסיקו.
במקסיקו הקים קסטרו עם אחיו ועם המהפכן הארגניטנאי ארנסטו צ'ה גווארה את "קבוצת ה-26 ביולי", וב-1956 פלשו פעילי הקבוצה לקובה. צבא הקובני קיבל מידע מוקדם על התקיפה הצפויה, והצליח לחסל את מרביתם. קסטרו ו-11 לוחמים אחרים, בהם ראול קסטרו וצ'ה, שרדו את המתקפה, והסתתרו בהרי סיירה מאסטרה, משם ניהלו מלחמת גרילה נגד בטיסטה. בסופו של דבר, ב-1 בינואר 1959, הצליחו קסטרו ואנשיו להפיל את משטרו של בטיסטה. באותה שנה נטל קסטרו את כל סמכויות השלטון.
בתוך שנתיים מעלייתו לשלטון, הכריז קסטרו כי המהפיכה הינה מרקסיסטית-לניניסטית באופיה ועל קשרים הדוקים של המדינה עם ברית המועצות. אולם חרף האיום המתמשך לפלישה אמריקאית למדינת האי, וכן חרם ממושך על קובה, הצליח קסטרו לשמר את המהפכה הקומוניסטית במדינה השוכנת 144 קילומטר בלבד מחופי פלורידה.
ב-1962 חלה הסלמה נוספת ביחסים עם ארה"ב, כאשר קסטרו התיר לברית המועצות להציב טילים בליסטיים על אדמת קובה. ארה"ב הטילה הסגר ימי על קובה ותבעה את פינוי הטילים. המתיחות בין ארה"ב לברית המועצות הגיעה לסיפה של של מלחמה גרעינית. לבסוף יושב המשבר: שליט בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב הודיע כי יפנה את הטילים מקובה, ובתמורה, התחייבה ארה"ב שלא לנסות עוד להפיל את משטר קסטרו.
לאחר נפילתה של ברית המועצות, הגיעה כלכלתה של קובה לשפל חסר תקדים, בשל הפסקת הסיוע הסובייטי. זרם הפליטים מקובה לארה"ב גבר. מפעם לפעם נעשו ניסיונות להתקרבות בין קובה וארה"ב, אך הם נכשלו.
שנוא ונערץ
קסטרו היה שנוא מצד מבקריו ונערץ בקרב תומכיו ברחבי העולם. הוא שרד עשרה ממשלים אמריקאיים ואין ספור ניסיונות של ה-CIA להתנקש בו. הוא כמעט מת ממחלת מעיים ב-2006 אולם הצליח להתאושש ומאז נאבק במחלה.
באפריל הופיע קסטרו באופן יוצא דופן ביומו האחרון של קונגרס המפלגה הקומוניסטית. בנאומו אמר כי למרות גילו המתקדם, עקרונות הקומוניזם עדיין תקפים ושהעם הקובני "ינצח". "תיכף אהיה בן 90", אמר והוסיף כי "זה משהו שמעולם לא דמיינתי שיקרה. תיכף אהיה כמו כל האחרים. התור של כולנו צריך להגיע".
רבים רואים בו כמי שהפך את קובה ממגרש המשחקים של אמריקאים עשירים לסמל להתנגדות לוושינגטון. הוא הפך לדמות אגדית - במדי צבא ועם סיגר בפיו - וכן נודע בנאומיו הארוכים והמלאים ברטוריקה אנטי אמריקאית.
בסופו של דבר, לא וושינגטון ולא מתנגדיו אילצו אותו לפרוש, אלא מחלתו. השלטון עבר כאמור לאחיו הצעיר ראול, שפתח את קובה לרפורמות וחידש את הקשרים הדיפלומטיים של המדינה עם וושינגטון לאחר עשורים ארוכים של עוינות הדדית.
עד מותו נהג פידל קסטרו לכתוב מאמרי דעה בעיתונים לגבי אירועי אקטואליה עולמית. הוא גם נפגש עם מנהיגים מהעולם אבל לרוב חי כמעט בבידוד.
התגובות בעולם
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כתב לאחר מותו של קסטרו כי "האיש החכם והחזק הזה תמיד הסתכל אל העתיד בבטחה. הוא גילם עקרונות נעלים כפוליטיקאי, כאזרח וכפטריוט, ובכנות משכנעת העביר את צדקתה של המטרה, שלה הקדיש את חייו. זיכרו יחיה לעד בליבם של אזרחי רוסיה".
נשיא צרפת פרנסואה הולנד כתב שקסטרו "גילם את המהפכה הקובנית, בתקוות שעוררה, ולאחר מכן בניפוץ האשליה שיצרה. הוא היה שחקן במלחמה הקרה, ושמו מסמל עידן שהסתיים עם קריסתה של ברית המועצות. הוא הצליח לייצג עבור העם הקובני את הגאווה שבדחייתו של שלטון זר".
נשיא ונצואלה ניקולס מאדורו צייץ בטוויטר: "למהפכני העולם, עלינו להמשיך במורשתו תחת דגל העצמאות שהניף, של סוציאליזם, של הבית". קודמו של מאדורו, הוגו צ'אבז, היה בן ברית פוליטי קרוב של קסטרו.
ועוד באמריקה הלטינית, נשיא אקוודור, רפאל קוריה אמר כי "הוא היה גדול. פידל מת. תחי קובה! תחי אמריקה הלטינית!"
אולם ראש ממשלת שבדיה לשעבר, קארל בילדט, היה מעט ביקורתי וכתב כי "עם המהפכה שלו ב-1959 הקים פידל קסטרו דיקטטורה שעודנה נאבקת להתקיים. הוא אינו סמל פוליטי או כלכלי. נוח על משכבך בשלום".
2 תגובות לכתיבת תגובה