שובן של האם והבת: "בנות גילמור" חוזרת לעונה חדשה אחרי תשע שנים

אחד האירועים הטלוויזיוניים המדוברים ביותר של התקופה האחרונה הוא חזרתה של "בנות גילמור", תשע שנים אחרי שהסדרה המקורית ירדה, אחרי שבע עונות של פטפטת אינסופית של אם חד־הורית ובתה המתבגרת, הגרות בעיירה דמיונית קטנה וקסומה בקונטיקט.

הסדרה החדשה, שעלתה במלואה לנטפליקס ביום שישי האחרון, כדי לאפשר צפיית בינג' רציפה למעוניינים, נקראת Gilmore Girls: A Year in the Life. היא כוללת ארבעה פרקים באורך 90 דקות, כשכל אחד, לפי מיטב מסורת הקיטשיות של "בנות גילמור", מוקדש לאחת מעונות השנה. לורן גרהם חוזרת בתור לורליי גילמור, ואלקסיס בלדל חוזרת בתור בתה רורי. גם יתר הקאסט המקורי חוזר ברובו. אפילו יוצרת הסדרה איימי שרמן־פלדינו ובעלה התסריטאי/ במאי/ מפיק דן פלדינו – שעזבו את הסדרה לפני העונה השביעית המקוללת – חזרו והם עומדים מאחורי כל ארבעת הפרקים. כפי שנכתב באחת הכתבות שבישרה על שובן של "בנות גילמור": "בואו נחזור לסטארס הולו ונדמיין שעונה 7 מעולם לא התרחשה".

אז ביום שישי בערב הזמנו נודלס בהרכבה עצמית (לורליי ורורי היו גאות בשילובים המוגזמים המחרידים שעשינו), חזרנו לסטארס הולו ודמיינו שעונה 7 מעולם לא התרחשה. פייר, גם שש העונות הקודמות היו לא משהו. בכל מקרה החזקנו מעמד פרק שלם שנקרא "חורף" ומתרחש בחורף. החדשות הטובות – עבור כל מי שכמונו התרגש משובה של סדרת הגילטי פלז'ר הנוסטלגית – הן שכלום לא השתנה. סטארס הולו היא אותה סטארס הולו, רוב הדמויות עדיין שם (סבסטיאן באך עדיין מנגן בלהקה של ליין!), ולורליי ורורי עדיין אומרות משפטים ארוכים מדי בהבעה מזוגגת כאילו הן קוראות מטלפרומפטר בלי להבין.

מימין: אלקסיס בלדל, לורן גרהם וקלי בישופ. ניסיון להישמע עדכניים | צילום: אם סי טי

הדמויות, כמו השחקנים, התבגרו באי אילו שנים, אבל זאת לא סיבה לשנות שום דבר. לורליי עדיין ילדותית, מרדנית, עושה פרצופים חמודים ולובשת פיג'מה של כלכלבים, אפילו שהיא מתקרבת לגיל חמישים. רורי היא היום עיתונאית בת 32 ואשת העולם הגדול, אבל לא השתנתה כהוא זה מגיל 16. הן עדיין חברות הכי טובות, האובססיה שלהן לג'אנק פוד ולקפה עלתה לגבהים חדשים, ואפילו המלתחה שלהן, ושל כל יתר הדמויות, נשארה אותו הדבר. כן, לוק עדיין לובש חולצות פלאנל משובצות והולך עם כובע מצחייה הפוך.

מה כן השתנה? זוויות הצילום (ריבוי wide shots, כי מרחוק פחות רואים כמה לורליי התבגרה) והרפרנסים התרבותיים. אזכורים לתרבות הפופ תמיד היו סימן ההיכר של "בנות גילמור", והדרך של היוצרים להראות שהסדרה עדיין רלוונטית היא אחת: אזכורי תרבות פופ עדכניים. הם כל כך השתדלו להראות שהם עם היד על הדופק שהם לא פספסו אזכור אקטואלי אחד, מביטויים כמו "אזהרת טריגר" ו"באדי שיימינג" ועד ניים דרופינג של כל המי ומי בתרבות הפופ של ימינו, מלינה דנהאם, דרך איימי שומר ועד מארי קונדו.

החדשות הרעות, אם תהיתם, הן שכלום לא השתנה. "בנות גילמור" היא עדיין סדרה מעצבנת שכיף לצפות בה ולקטר עליה. ההבדל היחיד הוא שהיום אנחנו הרבה יותר עסוקים מב־2002, ויש לנו הרבה יותר אופציות צפייה.