צילום: טל שחר
"הוחזקו כבני ערובה": בני זוג יקבלו חזרה היטל השבחה ששילמו ללא הצדקה
התקבלה עתירתם של תושבי כוכב יאיר נגד הוועדה המקומית מצפה אפק. השופט קבע כי הוועדה גבתה מהם היטל השבחה אף שידעה כי אינם חייבים לשלם אותו
ב-1992 רכשו בני זוג בית בכוכב יאיר במסגרת הליכי כינוס נכסים בהוצאה לפועל. ב-2014 הם מכרו את הבית ופנו לוועדה המקומית מצפה אפק על מנת שתנפיק להם אישור לצורך העברת הזכויות לרוכשים בלשכת רישום המקרקעין.
כתנאי להנפקת האישור, הוועדה דרשה מהם לשלם היטל השבחה של 58,527 שקל. בני הזוג טענו בתגובה כי החובה החוקית לשלם את ההיטל אינה חלה עליהם אלא על מי שמכרו להם את הנכס ב-1992, אך כל טענותיהם לא עזרו.
בלית ברירה ועל מנת שלא למצוא את עצמם מפרים את ההסכם מול הרוכשים, שילמו בני הזוג את ההיטל "תחת מחאה" והגישו עתירה בה דרשו שהוועדה תחזיר להם את הכסף. לדבריהם, חוק התכנון והבניה קובע כי את היטל ההשבחה צריך לשלם מי שהיה בעל הקרקע או החוכר שלה במועד היווצרות החוב. מכיוון שהשבחת הקרקע הייתה ב-1989 במסגרת תוכנית המתאר שהתקבלה אז, חובת התשלום מוטלת על בעלי הנכס דאז. העותרים הוסיפו כי הוועדה המקומית החזיקה אותם כ"בני ערובה" ולמעשה לא הותירה להם ברירה אלא לשלם את ההיטל.
הוועדה השיבה כי העותרים ידעו כשקנו את הבית כי קיים חוב היטל השבחה אך לא בדקו אם הוא שולם. לדבריה, על העותרים לפנות לזוג שמכר להם את הנכס ולתבוע אותם על החזר החוב ו"אין להכניס את הוועדה המקומית להליכי גביה שיפוטיים שגורלם נמצא בספק אם יניבו פרי אם לאו".
הוועדה עצמה הודתה
השופט ד"ר אחיקם סטולר מבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד הבהיר כי החבות בתשלום היטל השבחה נוצרת עם אישורה של תכנית מתאר המשביחה את המקרקעין ומעלה את שווים. יחד עם זאת, התשלום עצמו לא מתבצע במועד אישור תכנית המתאר אלא בשלב בו יש אירוע של "מימוש זכויות" במקרקעין, כמו למשל – מכירתם.
לדבריו, מאחר שתוכנית ההשבחה של המקרקעין במקרה זה היא מ-1989, החבות במס היטל ההשבחה מוטלת על מי שהיו הבעלים אז ולא על העותרים שרכשו את הנכס כשלוש שנים לאחר מכן.
השופט הוסיף כי אף הוועדה המקומית עצמה הודתה בהתכתבויות מול העותרים כי אין מקום לחייב אותם בתשלום.
"מכל האמור עולה התמונה, לפיה לא היתה עילה חוקית שבדין לדרוש מהעותרים תשלום עבור היטל ההשבחה של המקרקעין, בשעה שהם לא היו בעלי הזכויות במקרקעין במועד השבחתם", כתב השופט.
השופט קיבל את טענת העותרים כי הם הוחזקו כ"בני ערובה" בידי הוועדה המקומית לצורך קבלת האישור ללשכת רישום המקרקעין וקבע כי היא פעלה באופן בלתי סביר ובלתי מידתי. בפרט, כשהיה עליה לפנות למי שחייב בתשלום היטל ההשבחה.
בנסיבות אלה קיבל השופט את העתירה והורה לוועדה להשיב את הסכום שנגבה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
הוועדה חויבה בנוסף בהוצאות ושכ"ט של 25,000 שקל.
• ב"כ העותרים: עו"ד אורלי צפרירי, עו"ד ניסים צפרירי
• ב"כ המשיבים: עו"ד סמארה מתקאל
* עורך דין יעקב זליגמן ממשרד דן בר-אל ושות' עוסק בתכנון ובניה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה