צילום: אלעד גרשגורן
בנייתם מחדש של הבתים שנשרפו כליל עלולה להימשך יותר משנה
בין שהשריפות יוכרו כאירוע טרור ובין שלא, בדרך לשיקום בתיהם או לבנייתם מחדש ייאלצו האזרחים לעבור את כל השלבים שעוברים יזמים וקבלנים מול הוועדות המקומיות. המסע הבירוקרטי הארוך אחרי כיבוי הלהבות רק מתחיל
היום שאחרי גל השריפות שפקד את ישראל בימים האחרונים יהיה גם היום שבו יתחיל מי שביתו נפגע בשריפות את המסע הבירוקרטי בדרך לשיקום ביתו או לבנייתו מחדש - מסע שיכול לארוך יותר משנה.
קראו עוד בכלכליסט
ראשית, הנפגעים ייאלצו לחכות להחלטת המדינה שתקבע אם מדובר באירוע טרור כדי שיידעו למי לפנות לשם התנעת ההליך וקבלת הפיצויים - למדינה או לחברות הביטוח. הגורם שבסמכותו להכריע בשאלה הוא המשטרה, שאמורה לעשות זאת על סמך הראיות בשטח.
אף על פי שטרם התקבלה הכרעה בנושא, היום (א') כבר החלו להיפגש שמאים, מהנדסים ופקידי מס רכוש מטעם המדינה עם אזרחים שבתיהם נשרפו ואספו נתונים כדי לגבש דו"ח שמאות על היקף האובדן ושוויו.
במידה שהשריפות לא יוכרו כאירוע טרור, מי שאין ברשותו ביטוח ייאלץ לשאת בכל העלויות הכרוכות בשיפוץ או בבנייה מחדש לבדו.
בין שהשריפות יוכרו כאירוע טרור ובין שלא, בדרך לשיקום בתיהם או לבנייתם מחדש ייאלצו האזרחים לעבור את כל השלבים שעוברים יזמים וקבלנים מול הוועדות המקומיות: בשלב הראשון המדינה או חברת הביטוח תשלח שמאי מטעמה כדי להעריך את הנזק. השמאי יקבע אם ניתן לשפץ את הבית או שמא יש לבנותו מחדש.
"במידה שהבית יוגדר על ידי השמאי כשמיש למגורים, הדיירים יצטרכו לשפץ את הנזקים", אמר ל"כלכליסט" מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים ישראל דוד. דוד מדגיש כי ישנו הבדל בביצוע ההערכה בין בתים צמודי קרקע לבתים רבי־קומות: "אם מדובר בבית רב־קומות, יישלח מהנדס לבדוק את מידת הנזק שנגרם לשלד הבתים (כדי לקבוע איזה סוג של שיפוץ נחוץ - א"ג)". לאחר ביצוע הבדיקה ניתן יהיה להתחיל בביצוע עבודות השיפוץ.
אם השמאי קבע כי הבית נהרס לחלוטין, יהיה צורך תחילה לבקש היתר הריסה לבית המפויח. "הדיירים יצטרכו לשכור את שירותיהם של אדריכל ומהנדס כדי לבקש היתר הריסה מוועדות התכנון והבנייה המקומיות", אומר דוד. לאחר מכן יש להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה חדש, ורק לאחר הוצאתו ניתן יהיה להתחיל בבנייה. לפי ההערכות, בניית הבית מחדש עשויה לארוך אף יותר משנה.
ערך הנכסים שנשרפו ושעתידים להיהרס ולהיבנות מחדש לא צפוי להשתנות, מאחר שערך הקרקע לא השתנה. ייתכן ששווי הבתים אף עשוי לעלות מאחר שהם ייבנו מחדש בהתאם לסטנדרטים חדשים.
מנגד, ערכם של נכסים שישופצו עלול לרדת, בהתאם למידת השיפוץ. שמאי המקרקעין חיים אטקין סיפר כי "אתמול הייתי בדירה בקומה שלישית באחד הבניינים שניזוקו בחיפה. הדירה ראויה למגורים, אך ככך הנראה יהיה צורך להוסיף בה עמוד תומך באמצע הבית, מה שעלול להוריד את שווי הנכס".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה