אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עוד מיליארד שקל בדרך חזרה לשורת הרווח של חברות הביטוח צילום: עמית שעל, ורדי כהנא

עוד מיליארד שקל בדרך חזרה לשורת הרווח של חברות הביטוח

הציפיות לעליית הריבית אפשרו למגדל, כלל ביטוח והפניקס לשחרר ברבעון השלישי 253 מיליון שקל שרותקו בשל הריבית הנמוכה ולהציג רווח אחרי תקופה של הפסדים. אם הריבית תעלה, החברות יוכלו לשחרר את יתרות ההון שרותקו

29.11.2016, 07:19 | רחלי בינדמן

מנהלי חברות הביטוח ובעליהן אופטימיים בשל הציפייה להעלאת הריבית. נשיא ארצות הברית החדש דונלד טראמפ הביא עמו את רוחות האינפלציה לאחר שהבהיר כי בכוונתו להשקיע סכומי עתק בתשתיות בארה"ב. התוצאה: מחירי האג"ח הממשלתיות יורדים והתשואה עליהן עולה, על רקע ציפיות להתחזקות אינפלציונית שמשמעה בטווח היותר רחוק העלאת ריבית.

קראו עוד בכלכליסט

אותות ראשונים לאופטימיות נחזו בדו"חות הרבעון השלישי של 2016. ארבע חברות הביטוח הגדולות, מגדל, כלל ביטוח, הראל והפניקס רשמו רווח כולל של 842 מיליון שקל לאחר תקופה ארוכה של רבעונים הפסדיים. למעבר לרווח יש שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא שחרור לתוך שורת הרווח של כספים שהופרשו לעתודה בהיקף כולל של 253 מיליון שקל. בסך הכל ריתקו חברות הביטוח 1.35 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה. יתרת העתודות עשויה לחזור לשורת הרווח אם הציפיות לעליית הריבית ימשיכו. הסיבה השנייה היא התשואות החיוביות בשוקי ההון על תיק הנוסטרו (ההון העצמי של חברות הביטוח) ועל כספי החוסכים (שמהם גוזרות החברות דמי ניהול).

הראל היתה היחידה שלא שיחררה עתודות הון

כל חברת ביטוח גילתה רמת זהירות אחרת בשחרור עתודות ההון. מגדל, בניהולו של עופר אליהו, וכלל ביטוח, בניהולו של איזי כהן, שמחזיקות בתיק ביטוח החיים הישן הגדול ביותר (תיק המבטיח תשואה לעמיתים ולכן מייצר חשיפה הונית לחברות הביטוח שדורשת ריתוק הון), רשמו את ההפרשות הגבוהות ביותר ולכן גם שחררו ברבעון הכי הרבה כסף — 125 מיליון שקל ו־95 מיליון שקל בהתאמה אחרי מס.

מימין אייל לפידות ואיזי כהן, צילום: אלכס קולמויסקי מימין אייל לפידות ואיזי כהן | צילום: אלכס קולמויסקי מימין אייל לפידות ואיזי כהן, צילום: אלכס קולמויסקי

הפניקס, בניהולו של אייל לפידות, שחררה 35 מיליון שקל. הראל, בניהולו של מישל סיבוני, הפתיעה ודווקא חיזקה את עתודות ההון שלה בכ־2 מיליון שקל נוספים. על פי הערכות, הסיבה לכך היא שהראל לא נזקקה ברבעון הנוכחי לשחרור העתודה והיא עשויה לעשות זאת ברבעון הרביעי. הראל חשופה יותר מחברות הביטוח המתחרות לשוקי ההון כיוון שהיא מחזיקה בתיקי הביטוחים הישנים, שכוללים פחות אג"ח מיועדות שמנפיקה המדינה ויותר ני"ע סחירים בשוק ההון. לכן כששוק ההון עולה, תיק הנוסטרו של הראל נהנה יותר באופן יחסי מהמתחרות. רווחי ההשקעות סידרו להראל רווח של 163 מיליון שקל (כמעט זהה לזה של כלל ביטוח) גם בלי לשחרר עתודות. כך שהיא יכולה להמתין עם שחרור ההון כדי לוודא שמגמת עליית עקום הריבית יציבה.

ניצחון טראמפ חיזק את הסיכוי להעלאת הריבית

בשנתיים האחרונות היתה הריבית הנמוכה הקללה של חברות הביטוח ובעליהן שהתקשו לחלק לעצמם דיבידנדים. מדוע? חברות הביטוח מחזיקות כנגד ההתחייבויות הביטוחיות לחוסכים כרית הון. תפקידה של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הוא לוודא שכרית ההון הזו תדאג תמיד לכסות את מלוא ההתחייבות, ולכן היא דורשת שחברות הביטוח יחזיקו בעודפי הון משמעותיים. החברות משקיעות את ההון שלהם בשווקים, בעיקר באפיקים סולידיים יחסית כמו אג"ח, כדי להימנע משחיקתו במקרה של ירידות חדות בשוק המניות. על החברות להוון את עתודות הביטוח לפי סביבת הריבית במשק. ככל שסביבת הריבית נמוכה יותר, גובה העתודות הנדרש עולה ועליהן להפריש עוד כסף מתוך הרווחים הצבורים שלהן כדי לחזק את ההון. זאת משום שההנחה היא שיהיה יותר קשה לחברות הביטוח לייצר תשואה על ההון בתקופה של ריבית נמוכה.

הרווח הגדול של חברות הביטוח מגיע בעיקר מרווחי השקעות על ההון ומדמי הניהול שנגזרים מגובה הנכסים המנוהלים, ולכן יש לריבית חשיבות מכרעת על הרווחיות. מאז 2008 הריבית נמצאת במגמת ירידה. מצד אחד חברות הביטוח אמנם נדרשו לחזק את ההון, אך מצד שני רווחי ההון שנוצרו בזכות ההשקעה בשוק האג"ח והמניות, שזינקו כתוצאה מהריבית היורדת, קיזזו את ההפרשות וסידרו לחברות רווחי עתק. אלא שבשנתיים האחרונות, הריבית אמנם ממשיכה בקו ירידה, אך רווחי ההון בשוק האג"ח הגיעו למיצוי ושוק המניות הפך לתנודתי. כך, שרווחי ההשקעות לא הצליחו לפצות על הצורך בחיזוק העתודות. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 הפרישו ארבע חברות הביטוח הגדולות 1.35 מיליארד שקל אחרי מס בגלל סביבת הריבית היורדת.

אלא שברבעון השלישי נרשם היפוך מגמה. אמנם הריבית לא עלתה, אך עקום הריבית עבר למגמה חיובית לאחר שתשואות האג"ח החלו לעלות בצל הציפייה לצמיחה ואינפלציה ואפשרות עתידית להעלאת ריבית. מגמה זו אף הלכה והתחזקה לאחר סיום הרבעון השלישי, עם היבחרו של טראמפ והתגברות הציפיות האינפלציוניות. בזכות השינוי בתנאי השוק, הרשו לעצמן חברות הביטוח לשחרר ברבעון הנוכחי חזרה לשורת הרווח חלק ממאות מיליוני השקלים שהפרישו לעתודות ההון. בשלב זה הן היו יחסית זהירות ושחררו רק רבע מיליארד שקל, אך סביר להניח שאם לא יהיה שינוי מפתיע, ברבעון הרביעי צפוי שחרור עתודות מסיבי יותר.

שיחררה קצת את הרסן שיחררה קצת את הרסן שיחררה קצת את הרסן

עליית הריבית עשויה להביא להפסדי הון

החל מ־2017 יושת על חברות הביטוח משטר מחמיר יותר של דרישות הון (סולבנסי 2), שמשמעו, בעיקר ביחס לחברות הפועלות בתחום החיסכון ארוך הטווח, חיזוק משמעותי של ההון. לאחר לחצים כבדים שהפעילו החברות על סלינגר, היא הודיעה באוגוסט האחרון כי תעניק להן הקלה מסוימת ביישום ההוראות החדשות וב־2017 הן יצטרכו לעמוד רק ב־60% מדרישות ההון החדשות. עם זאת, סלינגר הודיעה לחברות הביטוח כי הן צריכות לבחון חלוקת דיבידנדים על בסיס עמידתן בדרישות ההון המחמירות ולא לפי המצב הקיים כיום. כלומר, חלוקת דיבידנדים לא תתאפשר בתקופה הקרובה. אמנם היום כל החברות עומדות בדרישות ההון החדשות (בכפוף להקלה של ה־60%), אך חלקן, כמו מגדל, נמצאות ברף התחתון של הדרישות. לכן רווחי השקעות ועליית סביבת הריבית הן בשורות טובות עבורן ומסמנות אפשרות לחזור ולחלק דיבידנדים.

עליית הריבית עשויה גם לפגוע בחברות הביטוח. ברגע שהריבית נמצאת במתווה עלייה, מחירי האג"ח יורדים וחברות הביטוח עלולות לרשום הפסדי הון. הדבר תלוי במח"מ ההשקעה שלהן: אג"ח במח"מ ארוך יותר יורדות יותר כאשר הריבית עולה. מנהלי ההשקעות של חברות הביטוח נערכים שנים לעליית ריבית ולכן קיצרו את המח"מים, אך עדיין הם עלולים לספוג הפסדי הון. עם זאת, החברות מעריכות שהפסדי ההון צפויים להיות נמוכים לעומת ההון שניתן יהיה לשחרר, ולכן עליית הריבית היא עדיין בבחינת בשורה חיובית עבורן.

תקנות וינוגרד ימשיכו להכביד על רווחיות הענף

בשנה האחרונה התמודדו חברות הביטוח עם סיבה נוספת לחיזוק ההון שלהן. שר הרווחה חיים כץ פרסם תקנות חדשות, שזכו לשם תקנות וינוגרד על שם הוועדה שבראשה עמד השופט אליהו וינוגרד, שמשמען הגדלה צפויה של הפיצויים שישלמו חברות הביטוח למבוטחים בביטוחי רכב חובה. כתוצאה מהתקנות הללו נאלצו חברות הביטוח להגדיל את ההפרשות על רקע הצפי להגדלת התשלומים למבוטחים. אמנם חברות הביטוח מתכננות לגלגל את העלות הזו דרך העלאת פרמיות הביטוח, אך בינתיים סלינגר, שהצהירה בתחילת השנה כי תפחית את מחירי ביטוחי החובה, מונעת מהן לעשות זאת.

באחרונה הודיע שר האוצר משה כחלון כי סיכם עם כץ על דחייה בכניסת התקנות לתוקף בשנה, אך אין לכך הרבה משמעות מבחינת ההפרשות שחברות הביטוח ביצעו. מדובר ב־280 מיליון שקל שארבע חברות הביטוח הגדולות הפרישו בשל התקנות, וזהו נטל שצפוי להמשיך ולהכביד עליהן גם ברבעונים הבאים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות