מחאה בהודו: "ביטול השטרות הוא כישלון ניהולי מונומנטלי"

מפלגות האופוזיציה בהודו קיימו היום אירועי מחאה ברחבי המדינה נגד החלטת הממשלה לבטל את השימוש בשטרות 500 ו־1,000 רופי.

במסגרת אירועי "יום הזעם", בעיר קרלה בדרום הודו, שנחשבת מעוז של המפלגה הקומוניסטית, התקיימה שביתה כללית, ובערים כלכותה ובנגלור התקיימו צעדות מחאה. בעוד שלא נגרמה הפרעה משמעותית לחיי היום יום, נרשמו כמה עיכובים וביטולים בקווי רכבות מהירים ברחבי תת היבשת. בעיר היידראבאד דחתה אוניברסיטת אוסמניה את מבחני הכניסה ללימודים כאמצעי זהירות.

הפגנות בהודו | צילום: איי אף פי

ב־8 לנובמבר הפתיעה הממשלה כשהודיעה על ביטול מיידי של השטרות וגרמה לבהלה בקרב האזרחים שמיהרו להמיר את השטרות שבידיהם תוך יצירת תורים של שעות לבנקים ולכספומטים, שהכסף בהם אזל בינתיים במהירות. ראש הממשלה נרנדרה מודי טען בתגובה כי מדובר היה בצעד במלחמה בשחיתות. אולם באופוזיציה מתעקשים כי המהלך כולו נוהל בצורה לקויה. ראש הממשלה לשעבר מאנמוהאן סינג הכריז כי מדובר ב"כשלון ניהולי מונומנטלי" מצד הממשלה, והזהיר כי התמ"ג יתכווץ כתוצאה מכך בכ־2%. בשבוע שעבר מפלגות האופוזיציה אף עצרו את הדיונים בפרלמנט ודרשו ממודי להתנצל על המהלך.

מודי התייחס לראשונה שלשום להחלטה לבטל את השטרות, וקרא לציבור לאמץ שיטות תשלומים דיגיטליות ולהסתמך פחות על מזומנים. כ־90% מהעסקאות בהודו מבוצעות במזומן, ולתושבים רבים כלל אין חשבון בנק. שני השטרות המבוטלים מייצגים 86% מתפוצת המזומנים במדינה.

בתוך כך, נראה כי ביטול השטרות יצר שגשוג מפתיע דווקא בעסקי ההמתנה בתורים. כאשר אלו היכולים להרשות לעצמם שכרו אנשים שיעמדו במקומם, ומעסיקים שלחו את עובדיהם במסגרת יום העבודה לעמוד בתור להחלפת הכסף. חברות טכנולוגיה אף הוציאו אפליקציות המיועדות למצוא "עוזרים" שישמרו על המקום בתור לבנק עבור 90־150 רופי לשעה (2.1-1.24 דולר). לפי השיטה, מצלצלים המחליפים לשוכר שלהם כשהם מתקרבים לסוף התור, והוא יכול להגיע לבצע את ההמרה. מיקור חוץ של המתנה בתורים הוא רק דרך אחת מני רבות שההודים מצאו כדי להתמודד עם משבר המזומן. כך למשל, יום לאחר הודעתו של מודי נמכרו כל כרטיסי הרכבת במחלקה הראשונה בקו הארוך ביותר בהודו המחבר בין העיר דיברוגאר לעיירת החוף קניה קומארי לארבעת החודשים הקרובים. אנשים קנו את הכרטיסים היקרים עם השטרות המבוטלים, במטרה לקבל החזרים כספיים מאוחר יותר עם שטרות קטנים או חדשים שייכנסו למחזור. במקרים אחרים, מעסיקים הציעו, ולעתים הכריחו את העובדים לקבל משכורות לשישה חודשים מראש בשטרות הישנים של 1,000 ו־500 רופי.