צילום: עמית שעל
מה הקשר בין בחירת טראמפ לדף הפייסבוק "גברים מתאחדים נגד הטרור הפמיניסטי"?
כמו משק כנפי פרפר ביבשת אחרת, כשבוחרים נשיא שמתפאר ביחס המעוות שלו לנשים, משהו מזה מגיע עד לכאן
כמו משק כנפי פרפר ביבשת אחרת, כשבוחרים נשיא שמתפאר ביחס המעוות שלו לנשים, משהו מזה מגיע עד לכאן.
זה לא שקודם לכן נשים נהנו פה מאיזה יחס מלא כבוד, אבל לפחות היה איזה סטטוס קוו עקרוני; לא מושלם – אבל קיים. והנה לפתע מתפרצת לה לבה של זעם, טינה כבושה וסגירת חשבונות, ונשות ישראל הופכות לאויבות העם, פמינאציות, הורסות משפחות, שוברות גברים, סרסניות, הג'יהאד הפמיניסטי, הטרור הפמיניסטי. מה עוד לא נאמר, נצווח, נכתב - וגם הודפס ושודר בנושא. כי עבור לא מעט חלקים בהתקשורת הישראלית, זכויות נשים זה המובן מאליו, אז בואו נעורר דיון, נביא את הזווית האחרת, ננער את הסמרטוט האדום הישן הזה. כי מה שמובן מאליו הוא משעמם ובמילא מוגבל למסדרונות החוג למיגדר, שבו משוכנעים א' מרצים למשוכנעים ב'.
נשים רצחניות
אבל הרחוב לא משוכנע, הרחוב זועם ומרגיש שהפוליטיקלי קורקט שנכפה עליו מלמעלה סירס את האותנטיות. והרחוב הזה לא עוצר ברחוב - אלא מגיע עד לחלונות הגבוהים. כבר שמענו מאלוף משנה שהוא תופס את לוחמות קרקל כמזרן של צה"ל, אביגדור קהלני המליץ לנו לשמש כרחם הלאומי ולהתרכז באימהות, בתוכנית אקטואליה ניהלו דיון מרתק על השאלה האם סם אונס הוא אשמת הנשים והעיתונאית אביה בן דוד הגדילה לעשות ודחקה בנשים לומר תודה על תשומת הלב הגברית ולא לעשות עניין. התוספת האחרונה והטרייה לכל היופי הזה הוא דף פייסבוק בשם "גברים מתאחדים נגד הטרור הפמיניסטי הקיצוני", כי אנדרסטייטמנט הוא כנראה עניין לנשים. במסגרת ההזמנה הכוללת לחלוק סיפורים של גברים שנפגעו מנשים איומות ונוראיות, עומדת גם הטענה הרפה ש־200 גברים גרושים התאבדו בעקבות הטרור הנשי. התאבדויות הן כמובן תמיד עניין מדאיג ונורא שיש לתת עליו את הדעת, אבל הדדוקציה הזו היא קלושה במקרה הטוב, ומניפולטיבית ומסיתה במקרה הרע. 20 נשים נרצחו השנה על ידי בני משפחתן, כולם גברים. ועדיין, אין מקום לקרוא לזה "הטרור השוביניסטי הקיצוני", בעיקר כי זה שטחי ופופוליסטי להכריז מלחמה נגד חצי מהאוכלוסייה.
לשחרר את האגרוף
זוהי אינה מלחמת מינים. זו מלחמה של שיח אלים כולל ופרקטיקה בריונית שמתפרצים בכל מיני גייזרים שונים — פעם אלו פליטים אריתראים ברחובות שחוטפים, פעם זו אשה במעגל הזנות שנמצאת מתה ואין אשמים, ולפעמים זו דקירה על מקום חניה. וכן, זה מחלחל מלמעלה, דרך התבטאויות של נבחרי ציבור ובכירים בעמדות מפתח, למשל דרך נשיא ארה"ב שמעודד סקסיזם וגזענות ושבחירתו הביאה בתוך שבועות ספורים לעלייה משמעותית בכמות האירועים הגזעניים במדינתו. מילים אלימות יוצרות הלך מחשבה אלים שיוצר פעולות אלימות, אין איך להפריד בין חלקי תגובת השרשרת הזו. אז מה עכשיו? אולי יותר אמפתיה, לכולם. פחות ציפורניים שלופות. יותר לפתוח את האגרוף ולהחזיר אותו להיות כף יד ואצבעות.
4 תגובות לכתיבת תגובה