בתוך 48 שעות: לבנק הפועלים יש יו"ר חדש

בנק הפועליםמדווח רשמית הערב (ג') למשקיעים כי עודד ערן הוא היו"ר הבא של הבנק ויחליף את יאיר סרוסי, היו"ר הנוכחי. סרוסי הודיע היום על התפטרותו על רקע פרשיית ההטרדה המינית בבנק שנחשפה לפני כמה שבועות. מינויו כפוף לאישורה של המפקחת על הבנקים חדוה בר. החל מהיום עד לסוף דצמבר, יבצע ערן חפיפה עם היו"ר היוצא, סרוסי.

במהלך בזק השלימה בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון את החלפת יו"ר הדירקטוריון של הבנק. ערן מכהן כדירקטור בבנק מאז פברואר האחרון.

 

המינוי המהיר של ערן התבצע מעל ראשו של סרוסי, שהעדיף מצדו לחכות לסיום בדיקת המפקחת על הבנקים את התנהלות הבנק בפרשת התלונה על הטרדה מינית נגד המנכ"ל הקודם ציון קינן. בדיווח הרשמי הודיע הבנק כי סרוסי יסיים את תפקידו על רקע "האווירה והפרסומים האחרונים", אולם למעשה מדובר במהלך הדחה שנרקם מעל ראשו בידי בעלת השליטה ומקורבתה בדירקטוריון החברה, יו"רית ומנכ"לית אריסון השקעות אפרת פלד.

וברקע מהדהדת פרשת התלונה על הטרדה מינית

 

כעת הכדור עובר למפקחת על הבנקים ד"ר חדווה בר שצפויה בתקופה הקרובה לסיים את בדיקתה ביחס לאירועים הקשורים בפרשת התלונה על ההטרדה המינית נגד ציון קינן. כמה ימים אחרי שהודיע על פרישתו מהבנק טענה עובדת לשעבר כי קינן הטריד אותה מינית בעת נסיעה לחו"ל. הבנק מינה את השופט בדימוס סטיב אדלר לבדוק את העניין, ואדלר פסק כי לא היתה הטרדה מינית אך קבע כי יש לשלם לעובדת פיצויים של מיליוני שקלים בשל שהות במדינה מרוחקת וקרה.

המשפט הזה, שנכלל בסיכום הדו"ח שלו והיה היחידי שדווח לאחר שהפרשה כולה נחשפה בתקשורת, עורר ביקורת קשה בטענה שלמעשה מדובר ב"דמי שתיקה" ששולמו לעובדת.

בדיקת המפקחת אינה מתמקדת בעניין התלונה על הטרדה מינית, אלא באופן טיפולה בידי הבנק מבחינת ממשל תאגידי.

 

חלקו של סרוסי בפרשה נוגע להחלטתו שלא לדווח לדירקטוריון הבנק ולא למפקחת על התלונה, וזאת בעצה אחת עם יו"ר ועדת הביקורת של הבנק. סרוסי התנצל על כך בפני המפקחת ועדיין לא ברור אם ממצאי הבדיקה שלה הם שהובילו להליך בזק של 48 שעות שבסיומן מצא את עצמו מחוץ לבנק. כלומר, האם נכללת בדו"ח המלצה מפורשת להדיחו או שהיתה זו בעלת השליטה שלא ידעה על התלונה ולכן ביקשה להיפרד מסרוסי ללא קשר לממצאי הבדיקה של המפקחת ואולי גם בניסיון להקדים או לרכך את הדו"ח.

דו"חות בדיקה פנימיים של בנק ישראל אינם גלויים לציבור, אך במקרה זה שוקלת המפקחת לפרסם בכל זאת את ממצאי בדיקתה מתוך תפיסה שהדבר דרוש להגברת אמון הציבור במערכת הבנקאית.

לעודד ערן היכרות מוקדמת עם שרי אריסון

 

ערן (61) הוא בעל תואר שני במשפטים ועד שנת 2010 כיהן כשותף במשרד עוה"ד גולדפרב־זליגמן (לפני שעבר מיזוג). כיום הוא מכהן כיועץ למשרד. ערן ייכנס לתפקיד בתקופה רגולטורית שונה (ראו מסגרת), לאור כוונתה של המפקחת על הבנקים להגביל את משך כהונת היו"רים, לצמצם את היקף הדירקטוריונים ולחדד את תפקידם. המפקחת היתה רוצה לראות יו"רים עצמאיים שיפעילו מערכת של איזונים ובלמים בין ההנהלה לבין בעלי השליטה בבנקים שעדיין יש להם גרעין שליטה. עודד ערן נחשב דמות מקצועית ואף עבר הליך בדיקה ואישור של בנק ישראל כאשר מונה לדירקטור, ומנגד יש לו היכרות מוקדמת עם בעלת השליטה שרי אריסון וליווה אותה בעבר בעסקאות שונות.

 

לאחרונה נכנס לתוקף חוק שכר הבכירים במערכת הבנקאית, שקובע כי השכר המקסימלי לבכירי המערכת הפיננסית לא יעלה על 2.5 מיליון שקל בשנה, כך ששכרו צפוי להיות מותאם לרף הזה.

עלות שכרו של סרוסי לשם השוואה עמדה על 7.6 מיליון שקל ב־2015. בראיון ל"כלכליסט" במסגרת פאנל עורכי דין בכירים התייחס ערן בעבר לכמה סוגיות באופן שיכול ללמד על תפיסת עולמו.

כך למשל, על פי ערן, מודל תגמול מנהלים חייב להיות מבוסס על ביצועים, אבל גם על היעדר ביצועים: "המודל מבוסס היום על תגמול בגין הצלחה בלא הענשה על אי־הצלחה. כיום העובד רק נהנה מעליית השווי, אבל לא סובל מירידתו”, אמר אז ערן. “צריך לבנות מחדש את מערך תגמול העובדים לטובתנו. לא ייתכן שהשיטה הזו תמשיך”.

השיחה עם ערן נערכה בעיצומו של המשבר הכלכלי של 2008, ובהתייחס להשפעותיו אמר: "פתאום דברים שקרו בחצי שנה או בשנה קורים ביום אחד. שנית, אני מוטרד משער הדולר הנמוך, למרות העלייה בו בשבועות האחרונים. זה משפיע עלינו וגם על הלקוחות שלנו. יצואנים ומי שפועלים בתחום ההייטק לא יוכלו להחזיק מעמד לאורך זמן בשער נמוך כל כך".

עוד אמר ערן כי הוא מוטרד מהיעדרה של מנהיגות: "בתקופות כאלה, כאשר צריך לקבל החלטות מהירות, הממשלה והרגולטורים יצטרכו להיערך, ולא ברור שבמצב הפוליטי הקיים יש אנשים שמסוגלים לקבל החלטות. זה מאוד מטריד. בארה"ב אושר סיוע של 700 מיליון דולר במהירות רבה, ואם בארץ ניקלע למשבר דומה, לא בטוח שיהיו הכוח והנחישות לפעול כל כך מהר".