בנק ישראל: חובות הציבור לבנקים תפחו לחצי טריליון שקל

החוב של משקי הבית לבנקים גדל מינואר עד ספטמבר ב-5.6% לסך של 501 מיליארד שקל - כך מפרסם עתה בנק ישראל. מתוך החוב הזה, נרשם גידול של 11 מיליארד שקל בחוב שאינו לדיור (גידול של 7.2% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה), ו-16 מיליארד שקל במשכנתאות (4.9%).

הגידול החד באשראי שמעניקה המערכת הבנקאית לציבור מוסבר בעיקר על רקע הריביות הנמוכות שמשקי הבית ישלמו על ההלוואה מצד אחד, ומצד שני גם הבנקים, שששים לשווק כמה שיותר הלוואות מהסוג הזה, שהריבית עליהן עדיין גבוהה יותר ממה שהבנקים יכולים לקבל בהשקעות אחרות.

משיכת כסף מכספומט | צילום: bigstock

השאלה המרכזית, שעליה אין עדיין מענה ברור, היא מי בדיוק אלה שמקבלים את האשראי הזול. האם אלו אנשים שיש להם הכנסה קבועה שמעדיפים לקבל סכום אחד גדול לצורך שיפוץ בית או אפילו חתונה ולא יתקשו להחזיר את הכסף לאחר מכן, או שמדובר בדחיפה מאסיבית של אשראי למשפחות בעשירונים התחתונים של התפלגות ההכנסות, כלומר אנשים שלא יעבור עוד הרבה זמן עד שיתגלה לבנק ולהם שהכסף שלוו לא יוחזר. במילים אחרות, האם מתפתחת בישראל בועת אשראי שדומה במאפייניה לזו שהיתה בארה"ב לפני 2007, אז הבנקים דחפו אשראי זול למשפחות עניות שבסופו של דבר התקשו להחזיר.

נתוני בנק ישראל מראים עוד שעיקר הגידול בחוב שלא לדיור היה מגופים מוסדיים כמו חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכדומה, בשיעור של 16%, ולדיור הגידול היה בלא פחות מ-76%. נתון זה מראה שגופים נוספים מלבד הבנקים כבר החלו לעשות מאמצי שיווק יעילים לספק אשראי לציבור, אם כי ההיקפים עדיין קטנים ביחס לבנקים - 5.6 מיליארד שקל לדיור ו-9.2 מיליארד שקל לא לדיור.