אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות הביטוח לא עשו ג'סטה לאף אחד צילום: דוברות כב"ה מחוז יו"ש

דעה

חברות הביטוח לא עשו ג'סטה לאף אחד

התגייסות למען הציבור? פילנתרופיה? תשכחו מזה. מאחורי הסכמת חברות הביטוח להשתתף במימון עלות נזקי השריפה עומד שיקול עסקי קר: כחלון פשוט חסך להן המון המון כסף

30.11.2016, 22:53 | רחלי בינדמן

מנהלי חברות הביטוח זומנו הבוקר לתצלום משותף עם שר האוצר משה כחלון כדי לחגוג את 'טוב ליבן' והסכמת מנהליהן, לפנים משורת הדין, להשתתף במימון נזקי השריפה. כחלון דרך סגנו ח"כ איציק כהן הצליח "לרתום" את מנהלי חברות הביטוח להשתתף במימון עלות נזקי השריפה המוערכים בכמיליארד שקל. החברה הסכימו לקחת על עצמן, כך לפי הערכות, 10% מהעלות שתכסה - רק עבור מי שרכש ביטוח דירה - את הפער בין הפיצוי שיקבל מהמדינה לבין הכיסוי בפוליסה, וזאת שכן מס רכוש מטיל תקרות על היקף הפיצוי על תכולה שאבדה.

קראו עוד בכלכליסט

 לכאורה, חברות הביטוח עשו פה ג'סטה אמיתית. ברגע שהמדינה הכריזה על השריפות כאירוע טרור, פוליסות ביטוח הדירה של המבוטחים שנפגעו לא שווה את הנייר שעליו היא כתובה כיוון שהפוליסה מחריגה פיצוי בגין אירוע טרור. מדוע אם כן נרתמו חברות הביטוח? ספק אם הסיבה הייתה המחמאות ששיגר אליהו כחלון שהודה על ש"התגייסו בשעה קשה עם הרבה רצון טוב לסייע למבוטחים שלהן".

שר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי   שר האוצר משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי

קשה שלא להשוות בין ההתנהגות של מנהלי חברות הביטוח הפעם להתנהלות שלהם ביולי האחרון כשכחלון ביקש להשית היטל על רווחי החברות בביטוחי הבריאות. אז דובר על היטל מדורג של 3% מהרווח בשנה הראשונה, 6% מהרווח בשנה השנייה ו-9% מהרווח בשנה השלישית, כשהמטרה? דומה למדי – התגייסות לטובת הגדלת סל התרופות בכ-200 מיליון שקל בשנה, שעליה סיכם שר הבריאות יעקב ליצמן עם כחלון.

לכאורה, האירועים דומים. בשני המקרים התבקשו חברות הביטוח לממן מכיסן (או יותר נכון - מהכיס של בעלי המניות שלהם) מטרה ציבורית. אלא שבפעם הקודמת שזה קרה, הרעיון היה לחייב אותן לעשות זאת דרך חקיקה, וחברות הביטוח יצאו נגד הכוונה למלחמה עזה ואף גייסו את גיא רוטקופף, יו"ר איגוד חברות הביטוח, כדי להפעיל לוביסטים שהטיחו ביקורת בעיתונות החרדית על ליצמן. בסופו של דבר, החליט האחרון (עם או בלי קשר) שלא לתת את ידו למהלך. הפעם, כאשר כחלון קרא להם "בנחמדות" וביקש מהם "יפה" – הפלא ופלא, הם הסכימו ובמהירות שיא.

כיצד ניתן להסביר זאת? ובכן התשובה לכך פשוטה מאוד. כחלון, דרך סגנו כהן, הציג למנהלי חברות הביטוח את המציאות כהוויתה. הוא הבהיר להם שזה ממש לא טריוויאלי שהמדינה לוקחת על עצמה את מימון נזקי העתק של השריפות, שזה לגמרי לא נקי מספקות שמקורן של כל השריפות באירוע טרור וכי באותה מידה המדינה יכולה היתה לקבוע כי אין מדובר באירוע טרור.

ועובדה, גם במשטרה אמרו בימים האחרונים כי הבדיקה בעניין טרם הסתיימה. אבל כחלון לא רצה להשאיר כמחצית מהניזוקים שלא רכשו ביטוח ללא מענה ובלי קורת גג. כחלון וכהן הסבירו למנהלי חברות הביטוח שתכל'ס, הם עשו להם טובה ענקית, חסכו לכם סכומי עתק שהם ומבטחי המשנה שלהם היו צריכים לשלם, אז מה זה תרומה קטנה שיכולה להסתכם בסך הכל בפחות מ-100 מיליון שקל? לכאורה, מנהלי חברות הביטוח יכלו לעמוד על הרגליים האחוריות ולנסות לחמוק גם מהתשלום הזה, במיוחד כשהיה ברור שכחלון לא ייסוג מהצהרותיו לממן את הפיצוי, אבל המשמעות הייתה פתיחת חזית עם האוצר, כזו שבפעם הבאה עלולה לגרום לאנשי האוצר לחשוב פעמיים לפני שהם משחררים את חברות הביטוח מנשיאה בעלויות עתק.

אבל חשוב מכך, חברות הביטוח חשבו על המבוטחים שלהם. אלה ששילמו להם שנים פרמיות ביטוח ועכשיו צריכים לרדוף אחרי מס רכוש ולקבל פיצוי מופחת. אם חברות הביטוח היו מסרבות לשלם את ההפרש, בעתיד המבוטחים היו חושבים פעמיים, אם לרכוש ביטוח אם ממילא המדינה תכסה את הנזקים. כדי להצדיק את קיומן ואת הערך המוסף שלהן, היה לחברות הביטוח נכון כלכלית ועסקית, להסכים לתשלום.

לעומת זאת, בכל הנוגע להיטלי הבריאות, הרעיון היה אחר: חברות הביטוח הרוויחו בשנים האחרונות סכומי עתק על ביטוחי הבריאות הפרטיים על חשבון הציבור הרחב, בעיקר בזכות תמחור יקר מדי והכללת כל מיני תוספות מיותרות לביטוח, מה שהקשה על המבוטחים להשוות ולהתמקח. אז לכאורה ראוי היה שהחברות ייתנו כתף ויממנו גם את אלו שידם אינה משגת לרכוש ביטוח.

אלא שבשוק העסקי אין "ראוי" ואין באמת "לפנים משורת הדין" – בשוק העסקי אין צדיקים. במקח וממכר שניהל כחלון הפעם ידו הייתה על העליונה, שכן חברות הביטוח לא יכלו להתעלם מסכומי העתק שהוא חסך להן בשל המטרה הציבורית הראויה (דאגה לאלו שאין להם ביטוח) ובמיוחד לא מהמבוטחים שלהם שלכאורה זרקו כספי פרמיות במשך שנים לשווא. במקרה של ביטוחי הבריאות לא היה לו כלי כזה מולם ולכן הוא הפסיד.

ועוד משהו. כשהאוצר רצה להטיל את היטל הבריאות, הטענה הייתה שהעלות הזו תגולגל על המבוטחים שרוכשים ביטוח בריאות ושזה לא הוגן שהם יממנו את אלו שאין להם - שזה כמו מס "עשירים" עקיף. אבל גם עכשיו, סביר להניח שמי שיממן את ההתגייסות של חברות הביטוח יהיה ציבור המבוטחים, שכן חברות הביטוח יגלגלו את העלות הזו דרך ייקור ביטוחי הדירה – שלרוב ציבור רוכשי הדירות הם סוג של ביטוח חובה – שכן בעת לקיחת משכנתא הבנק מחייב לרכוש ביטוח כזה.

הציבור בעצם ישלם פעמיים – גם ישלם יותר על ביטוחי הדירה שירכוש וגם יממן את הפיצוי לנפגעים דרך המיסים שישלם. וחברות הביטוח? הן ייצאו גדולות.  

תגיות