אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תוחלת החיים עולה? גם מספר החולים

תוחלת החיים עולה? גם מספר החולים

באופן טבעי אך אבסורדי, התקדמות הרפואה הביאה לכך שעלינו להתמודד לא רק עם מספר גדול יותר של חולים, אלא גם עם חולים אשר באופן ממוצע הם מבוגרים יותר ומחלותיהם מורכבות יותר

02.12.2016, 08:10 | חיים לוטן

כבר מזה כעשור שמחלות לב וכלי דם אינן גורם המוות השכיח ביותר בישראל. מדובר במהפך שאירע לאחר שלאורך עשורים, רוב מקרי המוות אירעו על רקע קרדיו – וסקולרי. הדבר התרחש אף שהרפואה התפתחה בכל התחומים, והצליחה להפחית שיעורי תמותה גם במחלות סרטן, סוכרת ומחלות נפוצות וקטלניות אחרות. אולם בתחום רפואת הלב וכלי הדם חלה התפתחות דרמטית ביותר, אשר בהחלט אפשר לזקוף לזכותה חלק ניכר מהעלייה בתוחלת החיים. התקדמות ברפואת לב וכלי דם חלה בין היתר הודות לטכנולוגיות חדשות אשר פותחו בישראל או יובאו לישראל, כחלק בלתי נפרד מהיותה אומת סטארט-אפ, תואר אשר מדינתנו ראויה לו ללא עוררין. מערכות הבריאות משופעות בפיתוחים חדישים והן הופכות אט אט לסביבת הייטק של ממש, כמו גם תחום התקשורת ותעשיות אחרות בישראל.

דוגמא מובהקת לבולטות הטכנולוגית של ענף הרפואה בישראל ברמה בינלאומית, היא כנס ICI (International Conference for Innovation in cardiovascular systems), כנס החדשנות הבינלאומי בתחום רפואת הלב וכלי הדם, שיערך בשבוע הבא בתל אביב. אלפי משתתפים מרחבי העולם ייפגשו בכנס, בהם מנהלים, חוקרים, רופאים בכירים ויזמים בתחום מדעי החיים, ותל אביב תהפוך לזירה חוצת יבשות ליצירת קשרים פוריים והחלפת רעיונות פורצי דרך. לתחרות שתתקיים בכנס על פרס ההמצאה החשובה ביותר, נרשמו מועמדים רבים שהביעו נכונות לעבור דרך ארוכה מיפן, הודו, ארצות הברית ומדינות אחרות, על מנת לקבל הכרה מקצועית בישראל. חשוב לציין שמדובר באות כבוד מדעי שאין בצדו כל פרס כספי.
צפיפות בבתי חולים, צילום: גדי קבלו צפיפות בבתי חולים | צילום: גדי קבלו צפיפות בבתי חולים, צילום: גדי קבלו

זוהי אמנם מציאות משמחת ומעוררת גאווה לאומית ברוכה, אולם חשוב מאוד לזכור שענף הרפואה איננו ענף ההייטק או התקשורת ואיננו דומה לתעשיות אחרות. משמעותה של רפואה מתקדמת ושל טכנולוגיות רפואיות שמתפתחות בקצב מסחרר, היא הארכת תוחלת החיים, ובמילים אחרות; הגדלת מספר החולים. מזווית ראייה מסוימת, ניתן לומר כי באופן טבעי אך אבסורדי, התקדמות הרפואה הביאה לכך שעלינו להתמודד לא רק עם מספר גדול יותר של חולים, אלא גם עם חולים אשר באופן ממוצע הם מבוגרים יותר ומחלותיהם מורכבות יותר. בימינו רבים מהם, כאמור, חולי לב.

יש לברך על כך שאנו מצליחים להאריך את חייהם של החולים עוד ועוד, אך מוטלת עלינו חובה לתת את הדעת על כך שאנו מייצרים מציאות בה יש יותר חולים בכלל וחולי לב בפרט, אשר חייהם משופעים במגבלות. כיום חולי לב כרוניים זקוקים לניטור, מעקב והשגחה לאורך שנים ארוכות, וגם לסידור תעסוקתי ולמענה רגשי נכון לחולה ולמשפחתו. בשעת תקצוב המערכות השונות, הן בתי החולים, הן שירותי הבריאות בקהילה, והן יתר המערכות בהן פוגשים החולה ומשפחתו בשנותיו כחולה כרוני, חייבים לקחת בחשבון את השינוי שהתרחש ועודנו מתרחש ברפואה.

השירותים הציבוריים שייכים כיום ליותר חולים מבעבר. עליהם להיות מסוגלים לתפקד ככאלה, הן מבחינת היקף וסוג השירותים, הן מבחינת תקציב הולם, והן מבחינה ארגונית קונספטואלית. יש לפעול לקידום ותקצוב של מערכות שימנעו אשפוזים חוזרים. אשפוז איננו המקום האידיאלי למעקב שוטף אחר החולה. במקביל, יש לקבל ולהיערך לעובדה שאשפוזים ישארו חלק משגרת חייהם של חולים אלו ולתחזק את המערכת בתקציבים ותקנים. חשובה ביותר היא ההשקעה ברפואה מונעת, על מנת שנאריך את שנותיו הבריאות של האדם ולא רק את שנותיו כחולה. בכך ניטיב עם כלל האזרחים הן ברמה הכלכלית והן ברמה הבריאותית, והישג זה יגבר על הישגי הטכנולוגיה כולם. שירותי הרפואה חייבים להיות בעלי חשיבה חדשנית בדיוק כפי שמתנהגות חברות הסטארט אפ, ותקציבי הבריאות חייבים להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית. כיום, ברפואה בכלל וברפואת לב בפרט, לא מספיק להמציא ולחדש, עלינו גם להצדיק את חדשנותנו מבחינה חברתית כלכלית.

פרופ' חיים לוטן הוא מנהל מערך הלב בהדסה עין כרם

תגיות