סקר: כדורגלנים אפריקאים חשופים לאלימות מצד בכירים בקבוצותיהם ואוהדים

איגוד שחקני הכדורגל Fifpro ערך את סקר מקיף בקרב 14 אלף כדורגלנים מ-54 מדינות. מעל 3,000 מהשחקנים שהשתתפו בסקר מגיעים מ-13 מדינות באפריקה: בוצוואנה, קמרון, קונגו, מצרים, גבון, גאנה, חוף השנהב, קניה, מרוקו, נמיביה, דרום אפריקה, טוניסיה וזימבבואה. 

בעוד שצעירים רבים באפריקה חולמים להפוך לדידייה דרוגבה או סמואל אטו הבאים, הנתונים שאספו ב- Fifpro חושפים תמונה קודרת של חיי שחקן כדורגל ביבשת.

אחד הממצאים המטרידים הוא התקיפות הפיסיות שחווים השחקנים ביבשת, השיעור הגרוע ביותר בעולם. כך למשל שחקנים בגאנה הם בעלי סבירות גבוהה פי 10 מהממוצע העולמי להיות מותקפים על ידי בכירים במועדון בו הם משחקים. מדובר על סוגים שונים של תקיפות: תקיפות על רקע גזעני, לרוב מצד אוהדים ושחקנים אחרים, התקפות אלימות על המגרש ומחוצה לו, חתימה על חוזים תוך כדי כפייה, בידוד כצורה של עונש.

השחקנים דיווחו גם על רמות גבוהות של אפליה על רקע גזע, דת ומין, מצד אוהדים, שחקנים אחרים , מאמנים וצד שלישי.

באופן מפתיע, רמות דומות של אפליה דווחו בסקוטלנד, שהאפליה בה נובעת בעיקרה מההפרדה הדתית בין סלטיק הקתולית וריינג'רס הפרוטסטנטים.

בקונגו ובדרום אפריקה, נרשמו פי 3 יותר התקפות אלימות נגד שחקנים מצד שחקנים אחרים מאשר הממוצע העולמי. בקונגו נרשם גם השיעור הגבוה ביותר של שחקנים שהותקפו פיסית על ידי אוהדים ביום המשחק, כשקניה צמודה אליה במקום השני.

ב- Fifpro מצאו גם ראיות לשימוש בטקטיקות של בידוד שחקנים, שמוגדרות כהתקפות מנטאליות. בסקר גילו כי באפריקה יש יותר מקרים של שחקנים שמחויבים להתאמן לבדם. טקטיקה זו יושמה על 7.6% מהשחקנים, יותר מכפול מספר השחקנים שהוענשו בצורה דומה באירופה וביבשות אמריקה.

בדומה, יותר שחקנים באפריקה מאשר בכל מקום אחר בעולם הודו שהופעל עליהם לחץ לחתום על החוזה.

בכל הקשור לשכר, 100% משחקני הכדורגל בגאנה אמרו כי הרוויחו פחות מאלף דולר בחודש.

המדינה הטובה ביותר באפריקה בכל הקשור לשכר היא מרוקו, שמשלמת מעל אלף דולר בחודש. עם זאת, השחקנים במדינה היו הכי פחות בטוחים לגבי העתיד שלהם.

למצרים אמנם יש קבוצות שרשמו הצלחות יחסיות כמו זמאלק, אך מצבה גרוע בכל הנוגע לשכר. הליגה המצרית נתפסת לרוב כחזקה ביותר באפריקה, ושתיים מהקבוצות שלה זכו ביותר תארים ביבשת מכל קבוצה אחרת. אך הליגה המצרית היא החמישית הגרועה ביותר מבחינת שכר מבין 13 הליגות שנבדקו באפריקה. מעל 90% מהשחקנים אמרו כי הם מרוויחים פחות מאלף דולר בחודש, סכום המקביל לשכר במדינה הגרועה ביותר באירופה מבחינה זו – אוקראינה – זאת לעומת 5% בלבד במרוקו שמרוויחים פחות מאלף דולר בחודש.

הליגה המצרית סובלת מבעיות נוספות. שני אסונות באצטדיונים ב-2012 ו-2015 הסתכמו בהרחקת אוהדים ממשחקים ופגעו במספר הצופים במגרשים, שלא לדבר על הפגיעה הקשה של התקריות הללו על הליגה המקומית.

אפריקה גם התגלתה כיבשת שבה שיעור התשלומים הדחויים הגבוה ביותר. מעל מחצית מהנשאלים ביבשת אמרו כי חוו עיכובים בשכר. באפריקה גם יש את המספר הרב ביותר של שחקנים שמשחקים בלי חוזה כתוב, כך לפי הסקר. 40% מהשחקנים אמרו כי אין להם עותק של החוזה שלהם. שלוש המדינות שקיבלו את הניקוד הנמוך ביותר בקטגוריה הזו הן: קמרון (ל-65% מהשחקנים אין עותק), גבון (60%) וחוף השנהב (60%). עם זאת, לשחקנים זרים יש סיכוי גבוה יותר לקבל חוזה כתוב מאשר לשחקנים מקומיים.

שחקנים רבים קיבלו תשלומים באמצעות חוזים משניים לזכויות דימוי, שמעניקים לשחקן שכר על בסיס על השווי המסחרי שלו. לפי Fifpro, המהלך הזה עוזר לעקוף "מסים, חוקי הגנה על העובד וצעדים אחרים שאמורים להגן על האינטרסים של השחקנים". למרבה ההפתעה, יותר אפריקאים – 11% - מקבלים שכר בצורה זו, מאשר באירופה. בגבון ובזימבבואה נתון זה עומד על 32% ו-30%, בהתאמה.