אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם שכר הבכירים לא יירד, אנשי עסקים יצטרכו לחיות בשכונות סגורות" צילום: עמית שעל

ראיון כלכליסט

"אם שכר הבכירים לא יירד, אנשי עסקים יצטרכו לחיות בשכונות סגורות"

צבי סטפק, מייסד מיטב דש, בית ההשקעות השני בגודלו בארץ שעתיד להימכר לקרן XIO, מספר על העסקה ואומר כי כלל לא התכוון למכור - "אבל כשקיבלתי הצעה אטרקטיבית עמדה בפני דילמה לא פשוטה"

04.12.2016, 06:47 | גולן חזני

מבחינתו של צבי סטפק, מבעלי השליטה (28.34%) במיטב דש, ההודעה על השלמת מכירת בית ההשקעות לידי קרן XIO הבריטית-סינית מהווה סגירת מעגל. "הייתי צעיר בן 32 כשהתחלתי את דרכי בשוק ההון בישראל ב־1977 והקמתי את מיטב ב־1979. בשנה הבאה אני סוגר 40 שנה בשוק ההון", אמר סטפק ל"כלכליסט". על פי ההסכם, XIO תרכוש את בית ההשקעות מידי סטפק ואלי ברקת (28.46%) לפי שווי של 1.48 מיליארד שקל, פרמיה של 61% על שווי השוק של מיטב דש, שעמד על 920 מיליון שקל בבורסה של תל אביב ערב חתימת ההסכם.

קראו עוד בכלכליסט

לא רבים האמינו שסטפק, אולי הפעיל הוותיק ביותר בשוק ההון הישראלי, ימכור יום אחד את העסק המשפחתי שהקים ואשר גדל להיות השני בגודלו בין בתי ההשקעות בארץ אחרי שבדרך התמזג עם דש איפקס, עם גאון שוקי הון וגופים נוספים. ההפתעה איננה רק בהיבט האישי. אנליסט, אי.בי.אי ופסגות, כולם מחפשים להימכר, אבל העסקה הראשונה בעשור הנוכחי מגיעה דווקא ממי שלא חיפש את האקזיט.

נהנים מהרווח המכירה של מיטב דש מסדרת לכל עובד 40–80 אלף שקל ב־2014 הפתיע מיטב דש את ענף הפיננסים כשהחליט להעניק לכ־800 עובדיו אופציות ששוויין הוערך אז ב־21 מיליון שקל. התמחור המפתיע שהציעה עבורו כעת הקרן הזרה XIO משקף לאופציות שווי כולל של 100–70 מיליון שקל רחלי בינדמן, 4 תגובותלכתבה המלאה

"כלל לא התכוונתי למכור"

"זה התחיל מפגישה חצי אקראית בדצמבר 2015. ישראלי אמר לי שיש נציג של קרן השקעות שמתעניינת בשוק ההון הישראלי, והוא רוצה לשמוע את דעתי על השוק. עניתי שאני לחוץ ואין לי הרבה זמן אבל נעשה שיחה של חצי שעה, ואם הוא ירצה, נוכל להיפגש שוב. פגשתי את האיש, הוא שאל כמה שאלות והלך. אחרי חודשיים אותו ישראלי התקשר שוב ואמר – 'כמה מהם מגיעים לארץ ורוצים להיפגש איתך'. הכוונה היתה לקרן XIO. נפגשנו והם שאלו אותי שוב שאלות. לא היינו אז על המדף, ולא התכוונו למכור. בכלל לא חשבנו על זה. יש לי את בני אבנר מגיל 6 בעסק וראיתי אותו ממשיך".

להם היתה כוונה לרכוש?

"לא היתה להם כוונה כזו בפגישה הראשונה בשלב מסוים הם התחילו לגלות את הקלפים והציעו לקנות. היה לנו מושג פחות או יותר לאן המחיר ילך. התנהלו בדיקות נאותות מאוד מקיפות, עם עורכי דין ורואי חשבון, והם שלחו לפה אדם מיוחד, מומחה בינלאומי שנפגש איתי ועם המנהלים ושאל המון שאלות. הם התרשמו מאוד מהחברה". 

 , צילום: עמית שעל צילום: עמית שעל  , צילום: עמית שעל

אבל למה החלטת למכור?

"שוב, לא היו לי שום מחשבות על מכירה, אבל כשקיבלתי הצעה אטרקטיבית, עמדה בפניי דילמה לא פשוטה. אנחנו חברה ציבורית וסירוב שלי היה מונע מהעובדים ליהנות מאוד מהעסקה הזו, כי לכולם יש אופציות. וגם הייתי מונע מבעלי המניות מהציבור ליהנות מהעסקה, ומונע גם מאלי (ברקת) למכור את המניות שלו. ההתלבטות היתה מאוד קשה, הרבה יותר מאשר אם היינו חברה פרטית. ברגע שעסקה כזו של Win Win לכולם, כולל לרוכשים, עומדת להחלטה, צריך מנה גדושה של אגו כדי להגיד לה לא, ואני לא כזה. דאגנו שכל בעלי המניות יקבלו אותו דבר. לא דרשתי פרמיית שליטה כמי שדאג במשך 40 שנה להביא את החברה, עם אבנר ואילן רביב, מנכ"ל מיטב דש, לאן שהגיעה. אתה מכיר הרבה חברות שחילקו כל כך הרבה אופציות לעובדים, מכיר חברות שלא מבקשות פרמיית שליטה? אנחנו בכלל חברה מיוחדת. התחלנו להעסיק בעלי מוגבלויות עוד לפני שבכלל דיברו על זה בארץ. הקמנו עסק בפריפריה בצפון עם 100 עובדים. תרמנו עשרות מיליונים לקהילה, אני ושלמה סימנובסקי שהקים אתי את מיטב. לא הייתי מוכר אם לא הייתי יודע שהרוח הזו של מיטב, והדנ"א של מיטב דש, לא יהיה לה המשך".

זאת אומרת שאם הייתם חברה פרטית לא היית מוכר?

"בכנות? אני לא יודע לומר לך. היה לי יותר קשה למכור. לא הייתי צריך להתחשב באינטרסים של הציבור והשותפים. יכול להיות שלא הייתי מוכר. התשובה היתה מאוד תלויה באבנר. אם הוא היה מתנגד, לא הייתי מוכר".

אלי ברקת התלבט או שניסה לשכנע אותך למכור?

"ביני לבין אלי יש יחסים פנטסטיים. כשעשינו את המיזוג, היה חשוב לו ולי עם מי מתחתנים. עבדנו מאות שעות מעבר למו"מ העסקי, רק על החזון של החברה. הוא לא היה צריך לשכנע אותי. בשלב מסוים הוא אפילו אמר, 'תראה, אם תחליט שלא למכור, אז לא'. התלבטנו, ואחרי שראינו את התמונה, הבנו שאם לא נסכים גם בעלי המניות והעובדים לא ייהנו, ואני לא מנסה להיות צבוע וצדקן, כי אם העסקה לא היתה במחיר טוב לא הייתי מוכר. ברגע שהעסקה היתה במחיר טוב ההתלבטות נגמרה. המסר שלנו לעובדים הוא שהעסקה מאוד טובה להם. דאגנו לאינטרסים שלהם גם באופציות וגם בהמשכיות. אין שום שינוי מהותי בחברה. ההנהלה נשארת והכל נשאר".

היו הרבה עליות וירידות במו"מ?

"היו עליות ומורדות וזה טבעי. לא היינו בטוחים שהעסקה תיחתם עד לרגע האחרון. הייקיות שלהם בבדיקות הדהימה אותנו. הפשיטו אותנו וזה טוב. היה להם חשוב לבדוק טוב מה הם קונים. המומחה ששכרו היה דמות קריטית בתהליך, אדם עם המון ניסיון שנפגש שעות על שעות עם מנהלים בחברה".

בכנות, אם אתה הרגולטור, אתה נותן ל־XIO אישור שליטה בבית השקעות ישראלי גדול?

"עניינית, אני ממש לא יכול להעריך מה תהיה עמדת הרגולטורים, וגם אם היתה לי הערכה, היה אסור לי להביע אותה. אבל אני יכול לומר שני דברים: ראשית יש הבדל מהותי בין הסוגיות שנידונו בפיקוח עד היום לבין סוגיית מיטב דש. אנחנו לא חברת ביטוח שאם היא קורסת, ועשית בה ביטוח חיים, תאונות או רעידת אדמה, אין מי שיפצה אותך כי החברה קרסה. לבית השקעות אין התחייבות מהסוג הזה. הכסף שלך מנוהל ושוכב בבנק, ואם בית ההשקעות קורס, הכסף יישאר בבנק ורק יעבור לניהול אחר. שנית, רק שליש מהפעילות שלנו היא בחיסכון לטווח ארוך. יש לנו ניהול תיקים, קרנות נאמנות, תעודות סל, אשראי עסקי ומכללה. זה לא חברת ביטוח ש־100% מההכנסות שלה באות מביטוח וחיסכון לטווח ארוך.

"XIO עשתה כמה עסקאות וקיבלה אישורים רגולטוריים בעולם. לפני כמה חודשים הם קנו חברה שעוסקת במידע עסקי בארה"ב ב־1.1 מיליארד דולר והיו צריכים לקבל אישור מוועדת רגולטורים שמייצגת את מחלקת המדינה ומשרד ההגנה. הם קיבלו את האישור בתוך 30 יום למרות שלרגולטור יש 45 יום לקבל החלטה. אז הפיקוח אצלנו ידרוש מסמכים ויחליט מה שיחליט. אני מקווה שיאשר כי זו עסקת Win Win לכולם".

"דמגוגיה וחשש מופרך"

הבעיה היא שמנהלי הקרן אירופים, אבל הכסף וההשפעה מגיעים מסין.

"בכל ההתעסקות בעניין הסיני יש הרבה דמגוגיה וחשש מופרך שאין לו שום אחיזה במציאות. הרי החברה נשארת ישראלית. בדירקטוריון יישבו ישראלים, ועדת ההשקעות ישראלית ושדרת הניהול ישראלית. גם הכסף והרגולציה נשארים בישראל. מבחינת הלקוחות אם קורה משהו זה רק חיובי. 30% מהכספים שלנו מושקעים בחו"ל ואנחנו נעזרים לשם כך בגופים מחו"ל כשמשקיעים את הכסף הזה. מה רע בתוספת הערך ש־XIO נותנת לנו? כל שוק ההון וההשקעות בנוי על אמון, והם מבינים שאם משהו יפגע באמינות שלהם, זה יכול לחזור אליהם כבומרנג. הם התנו את העסקה בכך שנישאר בחברה כבר בתחילת המו"מ. כל הגישה שלהם מצאה חן בעיני.

אלי ברקת, צילום: עמית שעל אלי ברקת | צילום: עמית שעל אלי ברקת, צילום: עמית שעל

"יש את המקרה של לומניס (XIO רכשה את חברת המכשור הרפואי לומניס תמורת חצי מיליארד שקל לפני כשנה – ג"ח). ככל שאני יודע ושמעתי הם מרוצים מההשקעה בלומניס, לא שינו את שדרת הניהול ומאז הרכישה הם הצמיחו אותה. אם עסקת מיטב תושלם, הם יהיו אחד המשקיעים הגדולים בארץ עם קרוב ל־4 מיליארד שקל. משהו קרה כשהקרנות הזרות, יורק ואחר כך אייפקס קנו את פסגות? גם הן קרנות בינלאומיות. אף לקוח לא ברח. זו קרן של אנשים הגונים והמעורבות שלהם ממש לא תהיה גדולה. הם כן יהיו מעורבים ברמה של האסטרטגיה למעלה, בדיוק כמו שאני ואלי לא ניהלנו את העסק אלא באמצעות מעורבות בדירקטוריון".

מה הם חושבים על קרן ברירת המחדל שנכנסתם אליה?

"הם מאוד אהבו שאנחנו חדשניים ולא חוששים מתחרות. אין דרך להתחרות במציאות ששלוש קרנות פנסיה שולטות ב־90% מהשוק, ואז אתה מתחרה באמצעות המחיר. הם חושבים שהחיבור שלנו ליוזמות הרגולטוריות הוא טבעי. המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, הכניסה רוח פרצים בתחום החסכון ארוך הטווח. נכנסנו לקרן ברירת המחדל וליוזמות נוספות שלה ומאוד מצא חן בעיניהם החיבור הזה שלנו ליוזמות מחוללי התחרות ותחום הדיגיטל. הם יכולים לקחת את החיבור הזה לארצות אחרות, להתאים לרגולציה שם וליישם את המודל באיטליה וגרמניה. וזה יכול להצמיח פעילות ששווה לא פחות מהשווי של מיטב דש".

הם באמת שילמו פרמיה שנראית גבוהה מאוד. זה מחיר ריאלי שבתי השקעות אחרים יכולים גם לקבל?

"הם לא פראיירים. הם יודעים מה הם עושים כששילמו את המחיר הזה. שוק ההון הישראלי לא מתמחר נכון את החברות הפיננסיות שנסחרות בזול בגלל בעיית הנזילות בבורסה. ומה שהישראלים לא רואים מכאן הזרים רואים משם. הם קונים במכפיל 8.2 על ה־EBITDA (רווח תזרימי תפעולי) כאשר באירופה המכפילים לבתי השקעות נעים סביב 13-12. מעבר למיטב דש מצא חן בעיניהם המאקרו של ישראל, האוכלוסייה צעירה והנכסים הפיננסיים של הציבור שגדלים ב־8% מדי שנה. באירופה האוכלוסייה מתמעטת מדי שנה. כאן יש רגולטור שמגדיל את ההפרשה לפנסיה מדי שנה. למשקיעים זרים הרגולציה הזו היא נקודה חיובית. מהבחינה הזו יש הבדל אם הולכים לעסקה במלזיה או ישראל".

צריך להגיע לנקודת איזון

 

כמה שנים תישארו בחברה?

"לא יודע. ייקח שנה עד שהעסקה תאושר. התחייבתי להישאר לפחות עוד שנה. אני מעריך שאשאר שנתיים או שלוש. כולנו, אבנר ואילן ואני, התחייבנו להישאר לשנה מרגע ההשלמה, ולפני עזיבה צריך להודיע חצי שנה מראש".

מה התוכניות שלך לאחרי הפרישה?

"מוקדם מדי לדעת. לפני שנה וחצי התחלתי לכתוב ספר על ההיסטוריה של מיטב, משולבת בכלכלה הישראלית. כתבתי רק 80 עמודים כי לא היה לי זמן ליותר. בטח אסיים אותו עוד כמה שנים. הקמתי גם מיזם יחד עם ד"ר יעל אלמוג מגיתם ואייל מאליס מתנובה - "קפיטליזם קשוב" - וזה מתחבר לעסקה של מיטב.

דורית סלינגר, צילום: ישראל הדרי דורית סלינגר | צילום: ישראל הדרי דורית סלינגר, צילום: ישראל הדרי

"חברות עסקיות צריכות להתנהל בצורה שונה מאיך שהן מתנהלות עד היום, לא רק מוסרית ערכית אלא גם עסקית צרה. לאזן בין האינטרסים של מחזיקי העניין - שהם בעלי השליטה, בעלי המניות מהציבור, ספקים ועובדים. אם שכר הבכירים (היוזמה שמקדמת ח"כ שלי יחימוביץ' מזה מס' שנים) יישאר גבוה כמו היום, אז רוב אנשי העסקים יצטרכו לחיות בשכונות סגורות כמו ביוהנסבורג, עם שמירה צמודה. מתחילים לראות את זה בכמה שכונות בארץ. חששתי בעבר שהקפיטליזם הדורסני יעבור במטוטלת לסוציאליזם. אני קפיטליסט, אבל חושב שהקפיטליזם צריך להגיע לאיזון אחרת זה יהיה רע מאוד למדינה.

"כבר אמרתי בעבר שהסקטור העסקי עם פערי השכר וחוסר השקיפות יביא על עצמו אווירה אנטי־עסקית וזה מה שקרה. הגענו להגבלת שכר בכירים ותקשורת וכנסת אנטי־עסקיים, אף שבסופו של דבר זה רע לציבור. אבל חלק מהאחריות היא על המגזר העסקי. הרעיון של קפיטליזם קשוב זה לאגד אנשי עסקים סביב הרעיון שאתה לא יכול לקחת הכל לעצמך, אלא צריך לאזן בין האינטרסים של כולם. גם אם מטרה של חברה זה להשיא רווחים, הדירקטוריון צריך להביא למנכ"ל יעדים שיותר כרוכים בערכים שמעבר לרווח. חברה שנוהגת כך תשיג נאמנות העובדים ושל הלקוחות וכל זה מתחבר למה שעשינו במיטב עם האופציות שחילקנו לעובדים.

"אחרי המיזוג של מיטב דש קיבלנו אבנר ואני אישור להעלאת שכר והחלטנו מיוזמתנו להוריד את השכר ב־25%-20%, הרבה לפני חוק שכר בכירים. השתמשנו בכסף הזה להעלות שכר של העובדים האחרים ב־12%-8%. שכר המינימום אצלנו הוא 6,000 שקל, 20% מעל שכר המינימום בארץ. אבנר הקים חברה לתועלת הציבור בשם 'עסק שווה', שלה התחייבנו לתרום 250 אלף שקל בכל שנה במשך שלוש שנים. זה נועד לשכנע חברות להעסיק אנשים עם מוגבלויות ולהדריך אותן גם איך לקלוט אותם. יש בחורה עיוורת מבאר שבע עם תואר שני שהתקשתה למצוא עבודה. היא הופיעה בכנס הפתיחה של עסק שווה ואבנר סידר לה עבודה בבנק הפועלים במשאבי אנוש. היום היא מראיינת ומגייסת עובדים לבנק. אנחנו מתנהלים בצורה שקופה לגמרי מבתי השקעות אחרים. לא לכולם זה חשוב. אני מאמין שלטווח הארוך זה יפעל לטובתנו".

למכור מפעל חיים?

 

אתה רואה גורם ישראלי שרוכש בית השקעות, חברת ביטוח או בנק, או שנראה רק זרים?

"יש חוק הריכוזיות שמצמצם אפשרות כזו. יהיו יותר מיזוגים. גם בתי השקעות ימוזגו כי יש יתרון יחסי לגודל. סביר להניח שהרוב המכריע של רוכשים יהיו זרים. התהליך של קונסולידציה יימשך, כי לא תהיה ברירה אחרת".

אתה יודע, באיזשהו מקום, אם אתה החלטת למכור, זה אומר שהכל שאלה של מחיר, גם כשמדובר במפעל חיים.

 

"לא. ברור שאם לא היה לי בן בעסק, הייתי חייב למכור. מסכים אתי? למי אשאיר בדיוק? גם אם היו בנים שלא בעסק, ויש לי שניים כאלה, הייתי מוכר. אני יודע באיזשהו מקום כנראה לעשות את האבחנה הזו. גם כמשקיע אני מתנהל בצורה רציונלית. ההצלחות שלי נבעו מהתנהלות רציונלית, כולל במשברים. גם הפן של הורשה לשלושה ילדים מקלה על ההחלטה. אם יש לך ילד בעסק ושניים לא - זה הופך את העניין לבעייתי. המכירה הופכת את זה ליותר פשוט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



55 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

54.
כבר לא מייצרים אנשים כאלה
אם רק אפשר היה לשכפל אותו. מעבר לעסק המרשים שבנה עם שותפיו, היה גם מאוד מרשים לראות אותו מגיע לפגישה עם שני יועצי השקעות, בסניף נידח בבנק נידח באשדוד, שווה מאות מליוני שקלים, ומגיע אלינו לבד, בלי פמליה, ושוטח את משנתו וחכמתו בלהט ובבהירות... הוא בהחלט יחסר בשוק ההון.
ניצן  |  06.12.16
לכל התגובות