האם אפקט טראמפ יגיע גם לאיטליה?

ביוני היה הברקזיט, בנובמבר הגיע דונלד טראמפ. היום (א') מחכים שוקי העולם לטלטלה שתגיע מאיטליה. במדינה נערך משאל עם על רפורמה שתהפוך את הבית העליון של הפרלמנט לגוף כמעט נטול סמכויות בענייני חקיקה, מה שאמור להפוך את הממשלה ליעילה יותר. סיבה אחת שהמשאל הפך הרה־גורל היא הבטחתו של ראש הממשלה מתאו רנצי, יוזם הרפורמה, להתפטר במקרה שזו תכשל.

מי שנחשף לדיווחים בחודש האחרון הבין שהתפטרות כזו תגרור רעידת אדמה דומה לזו שחווינו כבר פעמיים השנה. במקרה של איטליה מדובר בעלייה לשלטון של תנועת 5 הכוכבים, שהבטיחה לקיים משאל עם על המשך חברותה של איטליה בגוש היורו. אבל, יש סיבה נוספת לחשיבות הרבה שמיוחסת למשאל שנערך היום, והיא כמעט שרירותית: אם נספר את דברי ימי העולם ב־2016, זעזוע שלישי מחזק את הנרטיב שלה כשנת מפנה היסטורית. שלוש נקודות התייחסות נרטיביות הן אמצעי שמעניק רמה מסוימת של ודאות בעולם כאוטי. אם אין שליטה על מה שקורה במציאות, המעט שאפשר לעשות הוא לבחור איך לספר אותה.

רנצי. לקח הימור | צילום: אי פי איי

הנטייה לסדר אירועים בתוך תבנית מוכרת היא טבעית, ובעידן שיש בו הצפה של מידע זמין, אפילו הכרחית. הנטייה הזו הניעה גם את התבהלה לקראת משאל העם. אבל, ישנן כמה נקודות שכדאי לשים אליהן לב לפני שמחליטים שגוש היורו יגיע לקיצו מחר בבוקר.

1. איטליה מעולם לא הייתה אי של יציבות. במדינה כיהנו 63 ממשלות מתום מלחמת העולם השנייה (לעומת 19 בבריטניה, למשל) וחוסר יציבות היא השגרה של המערכת הפוליטית האיטלקית. בניגוד לרושם שנוצר, התפטרות של רנצי בעקבות הפסד במשאל לא תגרור בהכרח מהפך טראמפיסטי בדמות ממשלה של תנועת 5 הכוכבים.

סביר להניח שהנשיא סרג'יו מטארלה ינסה לשכנע את רנצי להישאר בתפקידו ולקבל אמון מחודש בהצבעה בפרלמנט. אם רנצי יישאר בשלו, מטארלה יעודד את שר האוצר פייר קרלו פדואן או את נשיא הסנאט פייטרו גרסו להיכנס לנעליו. אפשרות נוספת היא הקמה של ממשלה טכנוקרטית, שתנהל את איטליה עד הבחירות שאמורות להיערך במאי 2018. ממשלה באותו הסגנון הובילה את איטליה במשך שנה וחצי בין 2011 ל־2013, בשיא המשבר בגוש היורו. סכנה גדולה יותר מעלייה של מפלגת 5 הכוכבים הפופוליסטית היא עצירה של תהליך החילוץ של הבנק השלישי בגודלו באיטליה - מונטה פסקי די סיינה. תוכנית להגדלת ההון של הבנק ב־5 מיליארד יורו ומחיקת חובות לא מסופקים של 28 מיליארד יורו יצאה לדרך בשבוע שעבר עם החלפה של אג"ח הנושים במניות. הנכונות של הנושים להמיר את הניירות שברשותם, והצלחת השלב השני בתוכנית - מציאת משקיעים חדשים בבנק - תלויים בתוצאות המשאל. התפטרות של רנצי, גם אם תוביל לתקופה קצרה של אי־ודאות, עלולה להרחיק את מונטה פסקי מגיוס ההון עד סוף השנה, היעד שהציב לו הבנק האירופי המרכזי. אף שסביר להניח שגם הפעם הבנק האירופי יעשה כל מאמץ כדי להחזיק אותו בחיים, הרעידות האלה עלולות לדחוף את רכבת ההרים של הבנקאות האירופית לירידה תלולה נוספת, שעלולה להיות מפחידה במיוחד עבור דויטשה בנק הגרמני, שמתמודד עם בעיית הלימות הון משלו. כך או כך, הסיכון הממשי הוא אפיזודה נוספת של משבר הבנקאות באיטליה ולא התפרקות גוש היורו, כפי שניתן היה להתרשם בשבוע האחרון.

2. גם אם התפטרות של רנצי תוביל בסופו של דבר לבחירות מוקדמות ב־2017, הסיכוי של תנועת 5 הכוכבים להקים את הממשלה לא בהכרח גבוה, וראש הממשלה המכהן יכול לדאוג לכך. לפי חוק הבחירות הנוכחי, שנכנס לתוקפו ביולי ונועד להשלים את הרפורמה שעומדת למשאל, שתי המפלגות שזוכות למספר הקולות הרב ביותר בבחירות מתמודדות ביניהן בסיבוב שני, כשהמנצחת מקבלת 54% מהמושבים בפרלמנט. המפסידה תקבל נתח יחסי לקולות שקיבלה מבין המושבים הנותרים, כמו המפלגות האחרות שלא הגיעו לסיבוב השני. אבל, ככל שהתקרב מועד המשאל והתברר למפלגה הדמוקרטית של רנצי שהניצחון בו אינו מונח בכיסה וחוק הבחירות החדש עשוי בסופו של דבר להיות המרכבה שתוביל את תנועת 5 הכוכבים להקמת ממשלה בלי צורך בשותפים, החלו מהלכים להחזרת החוק לנוסחו הקודם, כלומר, לשיטת בחירות פרופורציונלית לחלוטין. בימיו האחרונים בתפקיד עשוי רנצי למצוא את עצמו מנסה להחיות את החוק שאותו ראה כאחד מהמכשולים הגדולים לרפורמות שאותן תכנן עבור המשק. כדי להבטיח את שינוי החוק, ראש הממשלה הצעיר בתולדות איטליה, שהגיע למעמדו גם בזכות התיעוב שגילה לפוליטיקה האיטלקית הישנה, ייאלץ שוב לסגור עסקאות פוליטיות עם מפלגת פורצה איטליה של סילביו ברלוסקוני - התגלמות התרבות הפוליטית שאותה הוא רצה לשנות. התממשות התרחיש הזה תוביל לכך שתנועת 5 הכוכבים לא תוכל להקים ממשלה ללא שותפות קואליציוניות בדמות המפלגות הוותיקות, אלו שמייסד התנועה בפה גרילו קרא להן בעבר "להחזיר את מה שהן גנבו ולרדת מהבמה".

בפה גרילו, מנהיג תנועת 5 הכוכבים | צילום: איי פי

מכשול נוסף בפני יציאה של איטליה מגוש היורו יצוץ גם אם תנועת 5 הכוכבים תהפוך למפלגת השלטון. התיקון ה־75 לחוקה האיטלקית אוסר על קיום משאלי עם על אמנות בינלאומיות. לכן, עריכת משאל על חברות בגוש היורו תהיה כרוכה בשינוי החוקה. כאן תתקל התנועה בדיוק באותה בעיה שבה נתקל רנצי והביאה אותו לעריכת המשאל הנוכחי. ביצוע כל שינוי בחוקה דורש רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט. אם ההצבעה הזו לא מצליחה, כפי שקרה לרנצי, הדרך היחידה לבצע את השינוי הוא באמצעות רוב רגיל במשאל עם. כך, משאל העם שהבטיחה תנועת 5 הכוכבים על המשך החברות של איטליה בגוש היורו עשוי להפוך למשאל עם כפול ואתגר באותו קנה מידה.

3. נחמה פורתא יכולים למצוא האיטלקים בכך ששער היורו נשחק בשבועות האחרונים כתוצאה מהחששות מפני משאל העם (וגם בזכות התחזקות הדולר, שנזקפת לציפיות להעלאת ריבית בארה"ב). שער המטבע האירופי כמעט זהה כיום לדולר, מה שהופך את כלכלות גוש היורו לתחרותיות יותר. הבעיה היא שלא ברור כמה זמן מצב זה יימשך, שכן היורו הראה תנודתיות גבוהה גם במקרים קודמים של חשש בשווקים ליציבות היבשת. בכל מקרה, הדבר לא מהווה יותר מכדור אקמול למחלה שדורשת תרופה חזקה בהרבה - זו שרנצי רואה ברפורמה העומדת למשאל הכרח כדי לרקוח אותה.

4. בישורת האחרונה ערב משאל העם חוותה דווקא השכנה הגדולה צרפת שני אירועים פוליטיים משמעותיים. הראשון הוא בחירתו של פרנסואה פיון למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות. השני הוא ויתורו של הנשיא המכהן פרנסואה הולנד על התמודדות לקדנציה נוספת, צעד חסר תקדים מאז יסוד הרפובליקה החמישית. שני האירועים לא שימחו את מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן ממפלגת החזית הלאומית. לה פן, שהייתה מהראשונים לברך על נצחונו של טראמפ, ונתפסת כמועמדת שמקומה בסיבוב השני של הבחירות מובטח. פיון הוא מועמד ימין שמרני מובהק, קתולי מאמין שמתנגד לנישואים חד־מיניים ותומך נלהב בדה־רגולוציה וממשלה קטנה (הכל כמובן יחסית לצרפת). הוא עשוי להיות מועמד אטרקטיבי עבור מצביעים מבוגרים שהיו תומכים אחרת בלה פן. החלטתו של הולנד סוללת את הדרך להצגת מועמד רענן של השמאל. בזמן שהזרקור מופנה לראש הממשלה מנואל ואלס הנוטה למרכז כמועמד החלופי, דווקא שר הכלכלה לשעבר ארנו מונטבור, שמחזיק בעמדות סוציאליסטיות קלאסיות, נראה כמועמד שיכול לגנוב ללה פן קולות ממצביעי מעמד הפועלים. תחשבו על האמריקאים שהצביעו לטראמפ אבל היו מצביעים לברני סנדרס אילו הוא היה מועמד המפלגה הדמוקרטית. למרות האיומים החדשים על לה פן, צריך לזכור שהתקפת טרור בימים שלפני הבחירות באביב הקרוב עלולה להטות את הכף לטובתה. לה פן הלאומנית מתנגדת להמשך החברות של צרפת באיחוד האירופי וניצחון שלה יהפוך את ברכתה לטראמפ - "העולם שלהם הולך ונהרס, שלנו הולך ונבנה" - לממשית יותר מכפי שכל פוליטיקאי איטלקי יכול להפכה.

5. עניין אחרון שאליו כדאי לשים לב נוגע פחות להשלכות המיידיות של משאל העם, אלא לשוני דמוגרפי בולט בינו לבין משאל העם על הברקזיט והבחירות בארה"ב.

בפילוח הגילאים של המצביעים בבחירות הכלליות שנערכו באיטליה ושבהן זכתה תנועת 5 הכוכבים ל־25.5% מהקולות, רואים שאת ההצלחה הגדולה ביותר היא רשמה בקרב הצעירים. בשכבת הגיל שבין 18 ל־29 קיבלה המפלגה 34% מהקולות - יותר מכל מפלגה אחרת. אצל בני 30־44 היא קיבלה 26% מהקולות, אצל בני 45־64, 21% מהקולות ואצל בני 65 ומעלה היא הייתה המפלגה הכי פחות פופולרית עם 8% בלבד.

בהתאם, הסקרים מראים נטייה ברורה של הצעירים להגיד "לא" לרפורמה. המגמה היא הפוכה לזו שהייתה בהצבעה על הברקזיט ובבחירות בארה"ב. בשני המקרים האלו ההצבעה שתמכה בקו הפופוליסטי התגברה ככל שעלה גיל המצביעים ופחתה ככל שגילם ירד. בבריטניה, מחנה ההישארות באיחוד זכה ברוב מוצק בקרב בני 45 ומטה, וכך גם הילארי קלינטון בבחירות בארה"ב. בהתחשב בשיעור אבטלת הצעירים מתחת לגיל 25 באיטליה, שעמד באוקטובר על 36.4%, אין זה מפתיע שהם אלו שמובילים את הצבעת המחאה. הגלובליזציה בדמות המשבר בגוש היורו גבתה את הקורבן המשמעותי שלה באיטליה, לא מבני דור הבייבי בומרס, אלא מבני דור המילניום. מי שראה את דפוסי ההצבעה בבריטניה ובארה"ב כהפגנת כוח של דור שממאן לוותר על כוחו בעולם שהופך אותו לפחות רלבנטי, צריך להביא בחשבון שבאיטליה הריאקציה באה מכיוון אחר, וצריך לצפות למגמה דומה גם במדינות אחרות באירופה היבשתית. מה שאומר שהטראמפים של אירופה הולכים להישאר איתנו עוד כמה זמן.

לסיכום, כפי שאפשר למקם את משאל העם באיטליה על רצף האירועים הנפיצים שראה העולם ב־2016, אפשר לשים אותו גם על ציר של אירועים נפיצים של מדינה שברוב שנות קיומה כרפובליקה הייתה יציבה בחוסר יציבותה. המערכת שהזינה את חוסר היציבות, היא זו שעשויה דווקא לרסן את השפעות הזעזוע הצפוי במשאל העם. ובאיטליה הפצועה, ההתנגשות בין הכוחות אולי לא תוליד עוד מפץ כלכלי, כי אם אנחה עייפה ומשיכת כתפיים.