אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המפקחת על הבנקים מתנגדת למהלך שעשוי להביא להוזלת עמלות הסליקה לבעלי עסקים צילום: עמית שאבי

המפקחת על הבנקים מתנגדת למהלך שעשוי להביא להוזלת עמלות הסליקה לבעלי עסקים

הדיון בוועדת הרפורמות שאמור היה לאשר סופית את נוסח הצעת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית יתחדש ביום שני. זאת לאחר התנגדויות ולחצים של הצדדים שעיכבו דיון בכל הנושאים וגרמו לעיכוב בלוח הזמנים

07.12.2016, 13:57 | רעות שפיגלמן
התכנסותה הבוקר של ועדת הרפורמות, שאמורה היתה להיות ההתכנסות האחרונה בכדי לאשר סופית את נוסח הצעת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, לא הביאה את התוצאה המיוחלת. הדיון התאפיין בהתנגדויות ובלחצים של הצדדים השונים ועיכב את לוח הזמנים כאשר בסיכומו של דבר לא הספיקה הוועדה לדון בכל הנושאים ובכל ההסתייגויות שהוגשו. נקבע דיון המשך ליום שני הקרוב. במרכז הצעת החוק עומדת הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מבעלות הבנקים המחזיקים בהן, בנק הפועלים ובנק לאומי בהתאמה. לצד סעיף זה שריכז דיון ציבורי ער בשנה האחרונה ישנם סעיפים נוספים שמטרתם להגביר את התחרות ולשכלל את שוק הבנקאות והאשראי.

הנושא הראשון בו דנה הוועדה היום הוא סולק מארח. חברי הוועדה הביעו הסכמתם לכניסתו של מודל הסולק המארח. מודל זה אמור לאפשר לשחקנים חדשים בשוק הסליקה להתגבר על חסם משמעותי לכניסה לשוק והוא התחברות למערכות התשלומים, כדי לספק שירותי סליקה. הסעיף בא לאפשר לסולק חדש לרכוב על תשתית של חברת סליקה וותיקה, בדומה למודל בשוק הסלולר שקיים. הנושא עוד לא סוכם סופית ויובא לדיון ביום שני הקרוב.

נושא נוסף שדנו בו הוא העניין של מאגד. מבין ההסתייגויות שהוגשו לגבי נושאים שלא נכללו בהצעת החוק עלה נושא של מאגד. בשפה פשוטה מאגד הוא כמו סוכן שתפקידו לאגד מספר רב של בעלי עסקים המעוניינים לקבל שירותי סליקה מחברת אשראי ולצורך כך הם מתאגדים כדי לחזק את כוחם מול חברת הסליקה ולהשיג תנאים טובים יותר. חלק מחברי הוועדה תומכים במתן אפשרות למאגדים לפעול בפורמט הזה. כיום מאגד יכול לפעול ללא פיקוח אבל רק עד מחזור שנתי של 50,000 שקל.

מגבלה זו היא מאוד בעייתית שכן היא לא מאפשרת למאגד באמת לאגד כמה בעלי עסקים, כי איגוד של כמה כאלו בהכרח יגזור מחזור הרבה יותר גבוה. חברי הוועדה חלקם מבקשים לאפשר למאגד כזה לפעול עד מחזור של מיליון שקל בשנה או כפי שמקובל בחברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות שכיום פועלות בחו"ל במודל הזה והמאגדים הם בעצם שלוחים של חברת האשראי ומטרתם לגייס לקוחות חדשים מקרב בעלי העסקים הקטנים יותר. המפקחת על הבנקים חדוה בר ציינה בדיון כי היא מתנגדת לסעיף המאגד כפי שהוגש בהסתייגות. זאת משום שראשית, לא בהכרח פעילות של מאגד תביא להורדת עמלות הסליקה שמשלמים בעלי העסקים ושנית, לטענתה יש כאן חשש לסיכון של הלבנת הון ועמידה בדרישות ציות.

בר ציינה שהמאגד לא נושא בסיכונים של חברת הסליקה בכל הקשור להלבנת הון. כיום חברת הסליקה יודעת מהיכן מגיע הכסף שבו הלקוח משלם עבור השירות או המוצר ובמצב של מאגד חברת הסליקה לא יודעת מה מקור הכסף. בר הציעה כן להכניס סעיף כזה בחוק שיאפשר למאגדים לפעול אך רק תחת הסדרה של הנושא עם משרד המשפטים בכל הקשור להלבנת הון ובנוסף ציינה כי מאגד יכול לפעול עד מחזור של 100,000 דולר בשנה – כפי שמאפשרים ארגוני האשראי הבינלאומיים. הנושא הסתים בכך שיו"ר הוועדה חה"כ אלי כהן (כולנו) הדגיש כי הכיוון הוא כן להכניס את הנושא של מאגד להצעת החוק אך תוך ההתאמות הנדרשות מצד חברות האשראי הבינלאומיות. כהן ביקש מהמפקחת וממספר נציגים נוספים שהגיעו לוועדה לקיים בנושא דיון מצומצם כדי להגיע להסכמות.

ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים, צילום: צביקה טישלר ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים | צילום: צביקה טישלר ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים, צילום: צביקה טישלר

עוד נושא בו לא הושגה הסכמה הוא לאפשר לבנקים בעלי היקף פעילות מצומצם, בנקים חדשים וגופים פיננסיים שונים להתגבר על חסם משמעותי שעומד בפניהם בכדי להיכנס לשוק הבנקאות או שוק האשראי – והוא הנושא של תשתיות מחשוב. נוסח הצעת החוק המעודכן אומר כי בנקים יעסקו גם במכירה ותפעול של שירותי מחשוב בהם משתמש הבנק כמו גם בהשכרה של מקרקעין לצורכי מחשוב ותפעול. מטרת הסעיף שהוכנס הוא להוזיל את עלויות ההקמה הכבדות של התשתיות עבור גופים חדשים. לסעיף גם הוגשה הסתייגות שמציעה כי אם כוחות השוק לא יביאו לשיתופי פעולה כאלה תוך חצי שנה הרי ששר האוצר יכול לחייב בנקים למכור שירותי מחשוב או להשכיר שטחים. המפקחת על הבנקים גם כאן הביעה התנגדות וציינה כי "אין ספק שיש לעשות שינוי בנושא התשתיות אך אנו חושבים שהפתרון שאתם מציעים הוא לא הפתרון". בר ציינה כי הפתרון המשותף הוא הקמה של מרכז מחשבים משותף שיהיה בבעלות של חברת IT שזהו התמחותה ואף ציינה כי יש כיום חברות שמעוניינות לפעול כאן במודל הזה. עוד ציינה כי בנק מזרחי טפחות גם ציין בתוכנית האסטרטגית שלו כי מתכוון לספק שירותי מחשוב לשחקנים חדשים. בר ציינה כי הרצון להפעיל כפייה על בנק לספק שירותי מחשוב הוא לא סביר ואמרה כי"אולי כדאי שבנקים גם יתנו שירותי מחשוב לקוקה קולה".

בר נימקה את דעתה בכך שמערכות המחשוב של הבנקים כיום הן מאוד ישנות, מכירה של שירותי מחשוב פירושה גם ליווי והטמעה ואספקה של שירותי תמיכה והבנקים לא ערוכים לכך. חברי הוועדה הציעו מספר פתרונות לכך כמו מתן תקופה מסויימת לשוק לסגור עסקאות בעצמו ואם זה לא יקרה תוך כמה שנים הרי ששר האוצר יוכל להתערב. הועלתה גם הצעה של חיוב כלפי הבנקים לספק שירותי מחשוב אך רק לכמה שנים ולתקופת מעבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות