אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חשש במשרד המשפטים: פסקת היציבות בהייטק תזמין שחיתות צילום: אלכס קולומויסקי

בלעדי לכלכליסט

חשש במשרד המשפטים: פסקת היציבות בהייטק תזמין שחיתות

במשרד המשפטים דורשים שינוי בפסקת היציבות, שבמסגרתה חברות ענק שיעמדו בתנאים יקבלו הבטחת יציבות ברגולציה ל־10 שנים. "במתן הטבות מס צריכה להיות אמירה ברורה מה הקריטריונים שלפיהם מקנים אותן"

08.12.2016, 06:55 | עמרי מילמן

נציגי משרד המשפטים מתנגדים לרעיון שהחלו לקדם במשרד האוצר בשבועות האחרונים, שלפיו חברות ענק שיעמדו בתנאים לתשלום מס חברות מופחת בשיעור של 6% על הכנסותיהן מקניין רוחני ומס דיבידנד של 4% יוכלו לקבל הבטחת יציבות רגולטורית לעשר שנים. זאת אם יסכמו על תוכנית "תוספתית" - כלומר השקעות באזורי עדיפות, העסקת אוכלוסיות כמו ערבים וחרדים וכדומה - מול מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנהל רשות המסים.

במשרד המשפטים חוששים, כפי שהעלו נציגי המשרד בפני ועדת הכספים שצריכה להכריע בנושא, שמאחר שלא נקבעו קריטריונים ברורים לתנאים שבמסגרתם יקבלו אותן חברות יציבות רגולטורית לעשר שנים בהחלטה של שלושה פקידים, הדבר עשוי להוות פתח לשחיתות.

הסכמה הטבות המס לענקיות ההייטק בישראל יובטחו לעשור משרד האוצר ורשות המסים הסכימו לעגן בחקיקה התחייבות לא לשנות את שיעורי המס על חברות הטכנולוגיה הגדולות; סעיף בחוק ההסדרים יקבע שחברות מייצאות שהכנסותיהן גבוהות מ־10 מיליארד שקל יקבלו "פסקת יציבות" שתבטיח שהטבות המס לא ייפגעו; בתמורה הן יסכמו עם הממשלה על תוכנית פעילות, היקף ההשקעות והמועסקים; חברות קטנות לא ייהנו מהבטחת יציבות עמרי מילמן, 45 תגובותלכתבה המלאה

החשש הוא לאו דווקא מפני ההתחייבות לעשר שנים, כפי שניסתה הממשלה לעשות בפסקת היציבות שהוכנסה למתווה הגז לבקשת החברות המחזיקות במאגרים, שכן כאן מדובר בחקיקה ראשית שאמנם מחייבת את הממשלה, אבל הכנסת עדיין יכולה לשנות אותה. כבר היום החוק מאפשר התחייבות לטווחי זמן שונים, ואלה ניתנים לשינוי באמצעות הליכי חקיקה. במקרה של מתווה הגז ביקשה הממשלה להגביל את פעילות הכנסת, וזה כבר מחוץ לסמכותה.

"זה שאתה יודע שאתה בקבוצה הזאת זה לא מספיק. יש כאן שיקול דעת של שלושה פקידים בכירים במדינה, שעמם החברות יצטרכו לנהל משא ומתן", אמרה נציגת משרד המשפטים בדיון בוועדת הכספים. "אנחנו רואים קושי גדול במתן הסמכות הזאת, לנהל משא ומתן עם גוף על הזכות שלו לקבל הטבות מס. אנחנו חושבים שבכל מקרה שבו מעניקים הטבות מס צריכות להיות ודאות ובהירות. חוק יסוד: משק המדינה מדבר על זה, דו"חות מבקר המדינה מדברים על זה, גם הדו"חות האחרונים, על הקושי בשיקול דעת במתן הטבות מס".

עוד הוסיפה נציגת המשרד בדיון כי "הסעיף החדש כולל שיקול דעת פתוח - החברות יצטרכו לשכנע את המנהלים שהן ירימו תרומה משמעותית. אנחנו לא יודעים מה זה אומר. אנחנו חוששים ששיקול דעת כזה הוא פתח להידברות שלעתים יכול להיות בה גם חשש לשחיתות. אנחנו חושבים שבמתן הטבות מס צריכה להיות אמירה ברורה לגבי הקריטריונים שמקנים אותה. זהו הקושי המהותי שבנוסח".

רק למי שבאמת "מגיע לו"

לפי התוכנית שהציג משרד האוצר, הטבות המס יוענקו במקרה שיגובש סיכום בין חברת הענק לבין שלושת המנהלים ש"יביא תועלות מהותיות לכלכלה, לחברה שתגיש תוכנית עסקית שבה יוצגו התועלות ויעדים לאומיים". כלומר, באוצר לא מפרטים קריטריונים ברורים ורק מבקשים בפשטות לתת את ההתחייבות ליציבות רגולטורית לעשר שנים רק לחברות שבאמת "מגיע להן", מבלי להתחייב מראש להעניק אותן לפי קריטריונים מספריים. הצעה אחת, למשל, דיברה על השקעה של מעל ל־500 מיליון שקל כקריטריון, אבל בשלב זה כאמור לא נכנסו תנאים ברורים ברמה זו לתוכנית.

שר האוצר, משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר, משה כחלון | צילום: אלכס קולומויסקי שר האוצר, משה כחלון, צילום: אלכס קולומויסקי
אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש אבי ליכט, המשנה ליועמ"ש

הרעיון לתוכנית נולד אצל בכירי האוצר בעקבות פגישות שקיימו עם נציגי חברות רב לאומיות, שבמהלכן ציינו הנציגים ששיעורי מס נמוכים לא מספיקים להם, שכן אלה משתנים בישראל חדשות לבקרים. רבים מהם היו מעדיפים, כך אמרו, לשלם קצת יותר מס בתמורה לוודאות רגולטורית. זאת משום שתשלום המס הוא רכיב קריטי בתוכניות העסקיות של החברות הללו וידיעת השיעור מראש מקלה עליהן לתכנן את צעדיהן לטווח ארוך. במתן ההתחייבות לשנים קדימה המדינה מרוויחה את הרחבת הפעילות העסקית של אותן חברות ענק בתחומי הארץ מבלי להגדיל את הטבות המס - זהו בעצם הדיל שמציעות החברות למשרד האוצר.

באוצר חוששים עכשיו שהמהלך, שמבחינתם מהותי למשיכת חברות גדולות, בסכנה. זה מה שהביא לדיון האחרון על הטבות המס על קניין רוחני לא רק את נציגי אגף התקציבים שמקדמים את המהלך, אלא גם את מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד שמנסה לקדם את המהלך.

אף שחוק ההסדרים צריך לעבור את אישור ועדות הכנסת בימים הקרובים, בשלב זה אין סיכום בין משרד האוצר ומשרד המשפטים סביב פסקת היציבות בהייטק.

הפעם לא צפוי בג"ץ

 

הרעיון שבסיס סעיף היציבות הנוכחי זהה לזה של פסקת היציבות של מתווה הגז. נובל אנרג'י גרסה אז כי הממשלה משנה את כללי המשחק לעתים תכופות - ועדת ששינסקי 1 ב־2011, ועדת צמח ב־2012 ומתווה הגז ב־2015 - וטענה כי כדי שתשקיע בהיקפים משמעותיים עליה לדעת מה התנאים בהם תפעל. לכן הממשלה ביקשה לקבוע כי כל שינוי חקיקה לגבי מיסוי, מכסות ייצור ואחוזי אחזקה ייחסמו על ידי הקואליציה במשך עשור. אולם, בג"ץ קבע אז כי מדובר בחוק לא חוקתי ושלח את הממשלה לשנות את הנוסח או לחוקק את המהלך בחקיקה ראשית בכנסת. בסופו של דבר הוחלט על נוסח מרוכך שלפיו הממשלה הנוכחית תפעל שלא לשנות את ההסדרים הקיימים.

נראה כי בשל המבוכה בבג"ץ, בממשלה הפיקו לקחים והבינו כי הם אינם יכולים לכפות החלטות על הכנסת הנוכחית ועל הכנסות הבאות. כך, סעיף היציבות הנוגע להטבות המס של חברות ההייטק, מקודם במסגרת חקיקה ראשית דרך חוק ההסדרים, ולכן הממשלה והכנסת מחויבות אליו בדיוק כמו לכל חוק אחר - עד שישונה. על כן הממשלה לא צפויה להסתבך במקרה זה עם בג"ץ.

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
הרעיון נכון וגם הביקורת
הרעיון לספק לחברות יציבות נכון, משרד המשפטים לא מתנגד לו. גם הצורך למנוע שחיתות נכון. יתרה מזאת, ללא קריטריונים ברורים החברות לא באמת מקבלות יציבות כי הן לא ידעו האם הן עומדות בקריטריונים או לא. שיגדירו קריטריונים ויתנו פתח לכנסץ/ממשלה/ועדה לעדכן אותם בהתאם לצורך
רונן  |  08.12.16