אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יעלון לא ידע על חלקה של איראן בעסקת הצוללות צילום: אריאל חרמוני

יעלון לא ידע על חלקה של איראן בעסקת הצוללות

חשיפה: גם שר הביטחון לשעבר למד לראשונה על המעורבות האיראנית בתאגיד טיסנקרופ, יצרן הצוללות הישראליות, מהפרסום ב"ידיעות אחרונות". גורמי ביטחון: "זהו כשל חמור של שומרי הסוד". לבני דורשת לקיים דיון דחוף בכנסת

08.12.2016, 08:47 | יוסי יהושוע

ככל שנוברים יותר בפרשת הצוללות, מגלים כי ההתנהלות בעניין בתוך מסדרונות משרד הביטחון הייתה חמורה - אפילו שערורייתית - יותר מכפי שחשבנו.

קראו עוד בכלכליסט

הזיגזג בפרשה הולך ומחריף. כמה ימים בלבד לאחר שנחשף ב"ידיעות אחרונות" כי המשטר האיראני היה שותף בתאגיד הגרמני טיסנקרופ המייצר את הצוללות, כעת נודע ל"ידיעות אחרונות": גם לשר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, לא היה מושג על המעורבות האיראנית. זאת בניגוד מוחלט להצהרה שפירסם שלשום משרד הביטחון שבה חזרו בהם מהכחשתם הראשונית והודו כי למדו על הקשר האיראני בטיסנקרופ כבר ב־2004.

כזכור, רק ביום חמישי הכחישו במשרד הביטחון כי ידעו על המעורבות האיראנית. אך שלשום עשו סיבוב פרסה וטענו כי לאחר שביצעו בדיקה מקיפה שארכה כמה ימים גילו את הפרטים על חלקה של איראן בתאגיד - מידע שהיה זמין לציבור, הופיע באינטרנט ואף הועבר על ידי "ידיעות אחרונות" למשרד הביטחון טרם חשיפת הפרשה ביום שישי.

מסכת של טעויות מדאיגה מתגלה באופן ההתנהלות של משרד הביטחון: ההכחשה הראשונית עברה את הגורמים הבכירים שם - ראש המלמ"ב ניר בן משה והמנכ"ל אודי אדם. הם עמדו מאחוריה עד ליום שלישי, אז הפתיע שר הביטחון אביגדור ליברמן והודיע: "הנושא היה ידוע. הרבה מהדברים נחתכו הרבה לפני שהגעתי למשרד הביטחון. בכל אופן, אין לזה שום השפעה. לא הייתה שום אלטרנטיבה אחרת". 

טקס קבלת הצוללת אחי רהב לבסיס חיל הים בחיפה (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן טקס קבלת הצוללת אחי רהב לבסיס חיל הים בחיפה (ארכיון) | צילום: אלעד גרשגורן טקס קבלת הצוללת אחי רהב לבסיס חיל הים בחיפה (ארכיון), צילום: אלעד גרשגורן

אבל עכשיו מתברר שליברמן לא היה לבד: גם קודמו בתפקיד, משה יעלון, כלל לא ידע על כך - ואנשי המלמ"ב לא מצאו נכון לעדכן אותו. למקורביו אף סיפר: קראתי על כך ב"ידיעות אחרונות" והופתעתי.

גורמי ביטחון בכירים אמרו כי מדובר ב"כשל חמור" של שומרי הסוד הישראלים שהיו חייבים להביא לידיעתו את הפרטים - במיוחד כשהוא מגבש את דעתו לגבי ביצוע עסקה נוספת מול החברה הגרמנית, גם אם התנגד לה.

בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר, צילום: נמרוד גליקמן בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר | צילום: נמרוד גליקמן בוגי יעלון, שר הביטחון לשעבר, צילום: נמרוד גליקמן

בניגוד לעמדת ראש הממשלה נתניהו, יעלון התנגד לרכש שלוש צוללות נוספות מטיסנקרופ מסיבות מבצעיות. לטענתו, לא היה לישראל צורך בהן, ורק לאחר שהודח מהמשרד לטובתו של ליברמן קודמה העסקה ואושרה בקבינט.

מהפרטים החדשים עולה עוד כי יעלון לא עודכן גם בעובדה שלאיראנים היו אחזקות גבוהות יותר בחברה - כמעט 8% - שדוללו בהמשך בעקבות לחץ אמריקאי במסגרת הסנקציות על איראן. בנוסף, הוא לא ידע שנציג מחברת השקעות החוץ האיראנית IFIC ישב בדירקטוריון של טיסנקרופ עד שנת 2005 - באותה תקופה שבמהלכה התנהל הדיאלוג הישראלי מול החברה כדי לקבוע את אפיונן של הצוללות שנרכשו.

בסביבתו של יעלון מעריכים כי ליבת הסוד נשמרה וכי הסכם הסודיות מול הגרמנים במספנות חברת HDW גם נשמר. אבל גורמי ביטחון רמי דרג סבורים כי העובדה ששר הביטחון לא ידע על כך חייבת להיבדק, ומלמדת על האופן הלא מקצועי שבו מתנהל משרד הביטחון. ייתכן שהיא גם מסבירה מדוע פרסמו בכירי המשרד בשבוע שעבר את התגובה הראשונית השגויה. הם כנראה היו משוכנעים כי הם צודקים והתקשו להאמין שמידע כזה היה קיים, כפי שהצהירו שלשום, וכי פשוט לא עודכנו על כך. גורמים נוספים במשרד הביטחון לצד יעלון גם הודו אתמול כי לא שמעו כלל על המעורבות האיראנית.

התנהלותם של בכירים במשרד הביטחון בימים האחרונים מעלה סיבה לדאגה. ולכן מי שסומך על ניסיונות ההרגעה שלהם, שלפיהם המידע המסווג היה מאובטח וכי לא דלף חומר מודיעיני ישראלי רגיש בעסקת הצוללות, כדאי שיזכור: מי שמנסים להרגיע אותנו היום הם אותם גורמים שכבר שבוע ימים אינם יודעים מימינם או משמאלם על הקשר האיראני שמתברר שכבר היה נודע לכל - מלבד להם. 

ח"כ ציפי לבני, צילום: עמית שעל ח"כ ציפי לבני | צילום: עמית שעל ח"כ ציפי לבני, צילום: עמית שעל

בעקבות חשיפת הקשר האיראני בפרשת הצוללות פנתה אתמול ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), ודרשה לכנס את הוועדה בדחיפות כדי לדון בכשלים שצפו על פני השטח בפרשה. "לפני ימים ספורים נחשף בתקשורת כי חברה ממשלתית איראנית מחזיקה בקרוב ל־5% ממניותיו של תאגיד טיסנקרופ - שעימו התקשרה ישראל בעסקת רכישת הצוללות והספינות", כתבה לבני במכתב לדיכטר. "החברה, IFIC, היא החברה העיקרית שמשקיעה כספי ממשלה איראניים בעולם".

במכתבה ציינה לבני, לשעבר שרת החוץ והמשפטים ומי שישבה בקבינט המדיני-ביטחוני, כי ישראל פועלת במשך שנים מול מדינות העולם כדי למנוע עסקאות עם איראן ולמנוע ממנה טובות הנאה כלכליות - בעוד שעתה התברר כי היא עצמה לא עמדה בדרישות שהציבה בפני אחרים. "חברת IFIC נמצאת ברשימה השחורה שפורסמה על ידי הממשל האמריקאי ב-2010 בצירוף אזהרה כי חל איסור לפי החוק האמריקאי לבצע עימה עסקאות", כתבה לבני.

עוד כתבה כי חברות מסוג זה הן הדרך שבאמצעותה מנסה איראן לעקוף את הסנקציות שהטיל עליה המערב. לבני הסבירה עוד במכתבה כי בישראל קובעת "פקודת המסחר עם האויב, 1939" כי חל איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחיה לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב או לטובתם.

בנוסף תיארה לבני כיצד ב־2012 נחקק בארץ "חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן", שקבע איסורים חמורים על מסחר עם איראן, ובמסגרתו הוקמה ועדת שרים מיוחדת. הוועדה הייתה אמורה, בין השאר, להצביע גם על מצבים כמו זה שחל בפרשת הצוללות: כאשר גורם זר במדינה שלישית (גרמניה במקרה זה) מקיים קשר עסקי עם איראן. לדברי לבני, עסקת הצוללות נוגדת את תכלית החקיקה, שנועדה למנוע מאיראן כל הטבה כלכלית או לגיטימציה.

"העסקה מעוררת שאלות ביטחוניות קשות נוספות", כתבה לבני, "האם האחזקה האיראנית בטיסנקרופ נבדקה טרם ביצוע העסקה ועל ידי מי? האם העניין נדון בוועדת השרים המיועדת לפי חוק המאבק בתוכנית הגרעין או במטה הסנקציות? ומהי המשמעות הביטחונית של שותפות איראן, מדינת אויב, בחברה המייצרת את הצוללות ואת ספינות הקרב? והאם ואיך וידאה ממשלת ישראל מניעת זליגת מידע לבעלי המניות?"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות