שקיפות המחירים לא מיושמת, אך תחול גם על הפארם

בקרוב גם רשתות הפארם, בדומה לרשתות המזון, יהיו חייבות על פי החוק בשקיפות מחירים, ולמעשה לדווח על מחיר כל מוצר, בכל סניף, בזמן אמת. אף שהתיקון לחוק, שאושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה ויאושר במסגרת חוק ההסדרים בסוף החודש, עבר ללא התנגדות, קמעונאי הפארם חלוקים בדבר יכולתו להשיג את המטרה — הורדת מחירים.

אחד האתגרים הגדולים נובע מכך שענף הפארם רווי ומושתת על מבצעי קופונים. סופר־פארם, למשל, עשויה להיפגע יותר מכל מחוק השקיפות, כיוון שהוא לא כולל דיווח של מחיר הקופון ולא מעט מצרכניה מבצעים רכישה רק באמצעות קופונים. הרגולטור סבור כי לא נכון לבקש מהרשתות לדווח על מחירי הקופונים כיוון שקופון הוא אישי וכאלה יש אינספור, על כן הוחלט שהמחיר המדווח יהיה מחיר המדף. "סופר־פארם תצטרך להתמודד עם זה אבל הקופונים הם סוג של מלכודת. מושכים את הצרכן לקנות סימילאק במחיר מבצע ועל הדרך מוכרים לו מוצרים נוספים ביוקר", טוענים המצדדים בחוק.

בעיה משפטית באכיפה

ענף התמרוקים (שכולל גם מוצרי טואלטיקה) מגלגל בישראל 6 מיליארד שקל בשנה, וקיימת בו ריכוזיות לא רק במקטע הקמעונאי אלא גם במקטע היבוא, שמטופל גם הוא במסגרת אסדרת שוק התמרוקים. בדיון בחודש שעבר בנושא זה הציג רכז התעשייה במשרד האוצר, אמיר רשף, נתונים על מחירי תמרוקים בארץ, כשבין היתר דיווח כי מחירו של דיאודורנט לגברים גבוה בישראל ב־62% ביחס למחיר במדינות ה־OECD, סבון רחצה יקר ב־42%, שמפו יקר בארץ ב־32% ומשחת שיניים ב־17%.

משרד האוצר והרשות לסחר הוגן במשרד הכלכלה, שמקדמים את התיקון החוק, טוענים כי מדובר בכלי חשוב שמוביל לקנייה חכמה שמוזילה את סל הקנייה. אך בענף הפארם יש מי שטוען כי למעשה המדינה לא בדקה אם מטרתו של החוק, שכבר כיום מוחל על רשתות המזון, הושגה ואם יש צורך להרחיב אותו לענפי קמעונאות נוספים.

רשתות הפארם יחויבו לדווח על המחירים של מוצרי מזון, ניקוי, היגיינה, ותמרוקים בכל סניף ומדי שעה, אם חל שינוי במחיר המוצר. החלת החוק על רשתות הפארם מכוונת בעיקר לרשת הפארם הגדולה בישראל סופר־פארם שמפעילה יותר מ־200 סניפים ולניו־פארם שפועלת עם כ־60 סניפים. החוק, שנכנס לתוקף לפני שנה וחצי ומחייב כיום רשתות מזון, אמור היה להביא למצב שבו הצרכן יראה את המחירים שמציגות כל הרשתות, ואולי ישנה את החלטת הקנייה שלו.

באחד הדיונים בוועדת הכלכלה עלתה הסוגיה של תדירות השימוש של הצרכנים באפליקציות להשוואת מחירים. האפליקציות העיקריות כיום הן מייסופרמרקט ופרייסז, ונציגיהם הציגו נתונים לא מאוד מעודדים שלפיהם 100 אלף משתמשים בלבד הורידו את האפליקציות להשוואת מחירים. בנוסף, התברר באותו הדיון כי הרשות להגנת הצרכן לא ביצעה פעולות אכיפה על אף אחת מהרשתות וכי חלק מרשתות השיווק הקטנות כמו ברקו רשתות, זול בגדול, פרש מרקט וקו־אופ ישראל לא מעבירות נתונים באופן סדיר. היועצת המשפטית של הרשות, עו"ד חנה וינשטוק טירי, הודתה כי יש לרשות בעיה משפטית באכיפת חוק המזון, וחסרות לה סמכויות פיקוח וסמכויות להסמכת מפקחים. היא הוסיפה כי בשבועות הקרובים הרשות תפיץ תזכיר הצעת חוק שנועדה לתקן את הליקויים. "החוק הזה יצר לרשתות המזון קרקע פורייה כדי להשיג מידע ולדעת מה המחיר של כל אחת ואחת מהן", טוען בכיר בענף הפארם. "אם פעם שלחו 'מרגלים' מרשת לרשת, אז היום המחירים של המתחרים נמצאים בלחיצת כפתור. הכוונה טובה, אבל אם בפועל משתמשים במערכת מעט צרכנים והמחירים לא ירדו, אז לא בטוח שהחוק השיג את מטרתו".

"אין ספק שהתכלית של הורדת יוקר המחיה והגברת התחרותיות במשק היא עניין נכון וראוי ואנו כמייצגים את הקמעונאים, לא מתנגדים לו", אומר עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל באיגוד לשכות המסחר. "עם זאת, נעשה ניסוי ראשוני עם רשתות השיווק ואני לא בטוח שהוא הוביל להורדת המחירים. ולמה אני לא בטוח? כי אני לא בדקתי, אבל גם המדינה לא בדקה את זה. היא הכבידה על רשתות המזון, לא בדקה את האפקטיביות של החוק ועוד לפני שבדקה היא רצה לכפות את הביצוע של זה גם על רשתות הפארם".

לא מסייע בתיאום מחירים

באוצר וברשות לסחר הוגן טוענים כי יעילותו של חוק השקיפות צריכה להיבחן לאורך זמן. "מדובר בכלי מתפתח, גם בהתייחס לשימוש שעושה בו ציבור הצרכנים", אומרים ברשות. רשף הוסיף ואמר ל"כלכליסט": "מחירי המזון נמצאים בירידה הדרגתית בשנים האחרונות, בין היתר בשל פעילותה העיקשת של הממשלה. מרבית צעדי המדיניות מכוונים להסרת חסמים, הגברת התחרות והפחתת רגולציה, אך פרק שקיפות המחירים מסייע להורדת המחיר דרך עידוד צרכנות נבונה". באוצר מאמינים כי הטענה בדבר קרטל מחירים היא תיאורטית בלבד שקמעונאים, וכעת גם קמעונאי הפארם, משמיעים כדי להסביר מדוע החוק הזה מיותר, אך היא קורסת לאור הבדלי המחיר בין הרשתות השונות.

המדינה התנערה מהשקיפות במזון

פרק שקיפות המחירים בחוק המזון, שנכנס לתוקף לפני שנה וחצי, מחייב קמעונאים גדולים לפרסם באתר אינטרנט את רשימת כל חנויותיהם, את כל מוצרי המזון הנמכרים בחנויות ומחיריהם ואת מכלול המבצעים הקיימים בחנויות. החוק הוא תוצאה ישירה של המחאה החברתית ב־2011, והוא נועד לתת מענה ליוקר המחיה וליצור שקיפות מלאה בכל מה שקשור למחירי המוצרים. הרציונל מאחורי חוק זה הוא שמידע גלוי, מלא ועדכני לגבי המוצרים, הניתן לצרכן בכל רגע, מעצים את יכולתו לבחור במוצר וברשת העונים לצרכיו.

אלא שהמדינה בחרה שלא לקחת אחריות על פרק השקיפות והותירה את הקמת אפליקציות השוואות המחירים בידי יזמים פרטיים. הדבר הוביל לכך שהצרכנים נותרו עם גורמים מסחריים שהאינטרסים שלהם לא ידועים לכל, לצד דיווח חלקי ולעתים שגוי של הרשתות. לא פעם מגיעים צרכנים לחנות על סמך בדיקת מחירים שערכו ומגלים כי המוצר שהוצע במחיר אטרקטיבי כלל לא במלאי. החוק קבע כי רשת שתפר אותו תיקנס ב־45 אלף שקל. עם זאת, ללא תקנות הפחתה בענישה במקרה של טעות אנוש, שאושרו רק בפברואר השנה, לא היה ניתן ליישמו.

נורית קדוש