דו"ח של ה-OECD: מערכת רישיונות העסק בישראל - מהמסורבלות במדינות החברות בארגון

דו"ח ה-OECD על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל מצביע על פערים שמהווים מכשול בפני עסקים קטנים ובינוניים, המהווים 99.8% מכלל העסקים בישראל, בדרך לשגשוג.

הדו"ח הינו פרויקט המחקר המקיף ביותר שנערך על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל על ידי ה-OECD, והוא הוזמן על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. בין הבעיות המרכזיות שעליהן מצביע הדו"ח: מערכת רישיונות העסק ומערכת המיסוי בישראל הן מהמסורבלות והמורכבות במדינות ה-OECD ומקשות על עסקים. בעיות נוספות שמקשות על עסקים קטנים: פערי פריון משמעותיים, וקשיי מימון ותמיכה מועטה מצד השלטון המקומי.  

הבירוקרטיה הכרוכה בפתיחת עסק בישראל אמנם פשוטה יחסית בפרספקטיבה עולמית, אך היבטים אחרים ברגולציה כתהליך רישוי העסקים ומתן היתרים, המנוהלים על ידי הרשויות המקומיות נותרו מורכבים ומכבידים. בדו"ח נמצא גם פער פריון משמעותי בין עסקים בינוניים לבין עסקים גדולים בתעשייה בישראל בהקשר למיעוט בחדשנות, מיומנויות עובדים וכישורי ניהול נמוכים, שיטות עבודה לקויות וקושי בהשגת מימון מתאים.

כך למשל, רק 7% מהעסקים הבינוניים קיבלו הלוואה בערבות המדינה, לעומת 18% מהעסקים שלהם 6 עד 10 עובדים ו-9% מהעסקים שלהם 11-20 עובדים. בשיחה עם "כלכליסט" אמר רן קוויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כי בעיית הפער ברמת הפריון של העסקים הבינוניים, והקטנים במידה מועטה יותר, קיימת גם בעולם אך בעייתית יותר בישראל שבה רמת הפריון של אלו נמוכה בהרבה מהאחרות.

קשיים בקבלת הלוואות לפיתוח העסק

ליקויים נוספים נמצאו גם בתחום מימון הון סיכון. בין היתר, נמצא כי עסקים קטנים ובינוניים בענפים המסורתיים דיין מתקשים לקבל הלוואות לפיתוח העסק וכי שיעור הדחיות של הבקשות המוגשות לקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים גבוה בהשוואה בינלאומית. התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים קטנים ובינוניים, מעלה פעמים רבות טענות כנגד קרן ההלוואות לטווח בינוני וארוך, שיכולה לעזור לעסקים הקטנים להשתכלל ולהעלות את הפריון שלהם, על כך שהיא מוגבלת למחזור של 25 מיליון שקל ומעלה.

לשם השוואה, מחזור העסקים הממוצע של עסקים קטנים הוא כ-5-6 מיליון. קרן ההלוואות הרגילות לעסקים קטנים גם כן לא מהווה פתרון משום שהיא מוגבלת ל-5 שנים. לטענת קוויתי, היבטים שונים בדו"ח יושמו כבר במהלך עריכתו, והקרן לטווח בינוני וארוך כיום אינה מוגבלת יותר ל-25 מיליון שקל: "הקרן עובדת עם המערכת הבנקאית ורוב המימון שלה, 2.5 מיליארד שקל בשנה, מיועד לעסקים קטנים. הבנקים מוגבלים ואינם יכולים לתת מעבר ל-30% מתקציבם לעסקים בינוניים, מתוך ההכרה בעובדה שהמשא הכבד ביותר של האשראי הבנקאי מצוי אצל עסקים זעירים ובהקמה של העסקים. הסיכון שלוקחת הקרן גבוה יותר במטרה לתת סיוע לעסקים שהם יותר מסוכנים מאחרים. הקרן,

מחסום נוסף, שזוהה ונמצא בשלבי טיפול על פי קיוויתי, מצוי ברתיעה מלגשת לקרנות ולמערכת הבנקאית, אצל עסקים אלו. לדבריו, החל מהשנה הבאה תהיה מעורבות גדולה יותר של הסוכנות בהיבט זה. בעיה נוספת שזוהתה היא בגישה למימון שיש בו סיכונים: "בנקים פחות לוקחים סיכון בכל העולם, ולכן יישמנו את המלצת הדו"ח והקמנו שתי קרנות פרייביט אקוויטי בהיקף של 900 מיליון שקל (מופעלת על ידי קוגיטו ופנינסולה) שהתחילו כבר לפעול.

הדו"ח מצביע גם על מחסור בכישורים מקצועיים וכישורי יזמות, למרות אחוז האקדמאים הגבוה הקיים בארץ, לצד התמקדות יתר של הסובסידיות הממשלתיות במו"פ ולא מספיק בחדשנות לא-טכנולוגית. נוסף על כך, נמצא שישראל מספקת תמיכה מועטה בלבד לשדרוג מיומנויות כוח אדם בעסקים קטנים ובינוניים קיימים.

הדו"ח מצביע גם כן על נתונים חיוביים לגבי מצב עסקים אלו. הפעילות היזמית בישראל הנה מהגבוהות בעולם ושיעור ההקמה של עסקים הנו מהגבוהים בין מדינות ה-OECD וגבוה משמעותית משיעור הסגירה של עסקים. בעשור האחרון כמות העסקים בישראל, צומחת מדי שנה בכ-3% - שיעור גבוה ביחס למדינות ה-OECD. מעבר לכך, נמצא כי שיעור הפתיחה של עסקים מעסיקי עובדים הוא מהגבוהים במדינות ה- OECD ובמקביל שיעור הסגירה של עסקים הנו מהנמוכים. בנוסף, ישראל מובילה בהשקעות הון סיכון וישראל שניה רק לקוריאה בהוצאה של העסקים על מו"פ, כשאחריה ארה"ב. אך במקביל להיבטים אלו נמצא כי הכלכלה השחורה בישראל, המוערכת ב-22% מהתמ"ג, גבוהה ביחס למדינות אחרות. בנוסף, הפערים ברמת הפריון בין עסקים קטנים ובינוניים לעסקים גדולים הנם מהגבוהים ב-OECD.

נמצא גם כן כי הפעילות ברובד השלטון המקומי לקידום עסקים קטנים ובינוניים בישראל היא מועטה בלבד. זאת למרות שלרשויות המקומיות בישראל יש אחריות על תחומים רבי משמעות עבור עסקים קטנים ובינוניים ויזמות, בהם רישוי עסקים, רכש ציבורי מקומי, תכנון ובנייה והשבחת קרקעות. נדרש לעשות יותר לייעל את תהליך רישוי העסק, לפשט ולהנגיש את הרכש הציבורי המקומי לעסקים קטנים ובינוניים ולשפר את הזמינות של אתרים וקרקעות לעסקים קטנים ובינוניים.

הדו"ח אמנם מצא שהקמת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (ב-2010) חיזקה את מדיניות העסקים הקטנים והבינוניים והיזמות. עם זאת, בניגוד למדינות OECD אחרות כאסטוניה, אירלנד, פורטוגל וטורקיה, לישראל אין ועדה בין-משרדית או מסמך אסטרטגי מקיף המתווה את המדיניות בנוגע לעסקים אלו והיזמות בהם.

פרק בדו"ח ממוקדש לסוגית מספר המועסקים הנמוך של עובדים ערבים בעסקים קטנים ובינוניים - 5.4 עובדים בלבד בעסקים בבעלות ערבית לעומת 13.6 עובדים בממוצע בעסקים בבעלות יהודית. מעבר לכך, על פי הדו"ח, רוב העסקים הקטנים והבינוניים בבעלות ערבית מתרכזים בענפים בעלי ערך מוסף נמוך.

העסקים הקטנים והבינוניים בישראל המהווים את עיקר המגזר העסקי בישראל. אלו מהווים, כאמור, 99.8% מכלל העסקים, המייצרים 62.3% מהתוצר העסקי, ומעסיקים 68.7% מכוח העבודה במגזר העסקי (עסקים הקטנים מ-250 מועסקים).

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה מסר: "אנו משקיעים בשנים האחרונות מאמצים רבים בהקטנת הרגולציה המכבידה על עסקים, הקטנת הבירוקרטיה, חיזוק והרחבת התנאים לקיומה של תחרות ושיפור האווירה העסקית. שיתוף הפעולה עם ארגון ה-OECD והעבודה המקיפה שנעשתה על ידי הארגון, תורמים רבות לכלי העבודה של המשרד, יכולתו לתכנן את פעילותו העתידית ולשפר תהליכים"