אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ZTE נוביה מיני 11: עדיף לחכות בסבלנות לדגם הבא צילום: רפאל קאהאן

בדיקת כלכליסט

ZTE נוביה מיני 11: עדיף לחכות בסבלנות לדגם הבא

המכשיר הראשון מסדרת נוביה של ZTE שזמין בישראל הוא דווקא דגם ישן של החברה שמצויד בממשק מבולבל ומצלמה בינונית, אבל מוצע במחיר אטרקטיבי

12.12.2016, 15:45 | רפאל קאהאן

מותג נוביה של ענקית התקשורת הסינית ZTE עושה עלייה בחסות רשת באג והמכשיר הראשון בהיצע הוא ה-Z11 מיני, סמארטפון ביניים שמתומחר באופן אגרסיבי (1,150 שקל בממוצע). עבור מי שלא מכיר, נוביה הוא מותג של ZTE, שמכשיריה מיועדים בעיקר לשוק האסיאתי והאירופאי, אבל לא רק. המוצרים של נוביה ממוקמים בין מותג הונור של וואווי לזוק של לנובו. באג הופכת אט אט ליבואנית די רצינית של סמארטפונים סינים. על פי המספרים האחרונים היא כבר שולטת על כ-3% מהשוק הישראלי - לא נתח עצום, אבל מכובד ביחס למותגים שהיא מייבאת. מייזו, המותג השני שבאג מייבאת, כבר זכתה להכרה בקרב הצרכנים הישראלים, אך עדיין לא ברור מה הנישה שנוביה אמורה לתפוס ליד המותג המתחרה מבית.

קראו עוד בכלכליסט

עיצוב ומבנה: זכוכית אלגנטית וטביעות אצבעות 

הנוביה 11 מיני הוא סמארטפון אלגנטי, שהעיצוב שלו, כמו רבים מהסמארטפונים הסינים, שואב השראה מהאייפון, אבל הפעם דווקא מהדור הרביעי שלו. הבעיה העיקרית בעיצוב המכשיר היא הנטיה שלו לאגור טביעות האצבעות. מלבד זאת, איכות הגימור והבנייה בהחלט מרשימות עבור רמת המחיר הזו - את המכשיר מקיף פס בגוון מתכת, והגב אמנם מחופה בפלסטיק, אבל באיכות טובה יחסית. בתחתית המסך תמצאו את כפתור הבית, שמוקף בעיגול אדום בוהק, כאשר שני כפתורי המגע בצדדיו מסומנים בנקודה, וזאת מכיוון שניתן לתכנת אותם בהתאם לצרכיו של המשתמש. בסך הכל מדובר במכשיר נעים שאינו מציע עיצוב יוצא דופן, אבל לא כזה שתתביישו להשתמש בו בפומבי.

האייפון 4 הוא ההשראה העיצובית, צילום: רפאל קאהאן האייפון 4 הוא ההשראה העיצובית | צילום: רפאל קאהאן האייפון 4 הוא ההשראה העיצובית, צילום: רפאל קאהאן

 

ממשק ומערכת הפעלה: מבולבל ברובו 

הממשק הביתי של המכשיר הוא ה-Nubia UI, שאינו מצטיין בפשטות שימוש. ייאמר לזכותו שבניגוד לרוב הממשקים הסינים, הוא לא מנסה להעתיק את חוויית השימוש של האייפון. אבל בזה נגמרות המחמאות. חלק ניכר מהתכונות שמוטמעות בו, כגון החלקת אצבע בחלקים שונים של המסך על מנת לבצע פעולה, מסתיימות בדרך כלל בתסכול וביטול האפשרות בהגדרות. למרבה הצער, הגדרות ברירת המחדל של המכשיר מפעילות לא מעט מאותן אפשרויות, מה שעשוי לגרום לתסכול מתמשך, עד שמבינים למה המכשיר עושה דברים שהוא לא התבקש לבצע.

ממשק מבולבל ומתסכל, צילום: רפאל קאהאן ממשק מבולבל ומתסכל | צילום: רפאל קאהאן ממשק מבולבל ומתסכל, צילום: רפאל קאהאן

ה-Z11 מיני מצויד אמנם בערכת שבבים סבירה, אבל לא פעם מצאתי אותו משתהה מעט במעבר בין מסכי הבית ובגלילה. לא מדובר בתופעה בעייתית - אבל זה אומר שתחושת פעולה חלקה לחלוטין לא תקבלו כאן. התרגום של הממשק - הגם שניכר שהושקעה בו מחשבה - עדיין סובל מתקלות, אם כי התוצאה בסך הכל טובה מאוד, והיא כנראה תשופר ככל שבאג תדאג לעדכן את המכשיר. לסיום, גרסת האנדרואיד שמותקנת כאן (5.1.1) אינה האחרונה - למעשה היא כבר בת שנתיים. אבל מכיוון שלא מדובר במכשיר דגל שמיועד לחובבי טכנולוגיות מושבעים זה עדיין בגדר נסלח.

מסך וחומרה: מסך בינוני ומנוע איכותי 

למיני מסך FHD בגודל 5 אינץ'. גודל שהפך נדיר לאחרונה. היצרנים מעדיפים לספק מסכי 5.1 אינץ' ומעלה או מסכים מתחת ל-4.7 אינץ'. כך נהנה ה-Z11 מיתרון כלשהו, מכיוון שמדובר במכשיר שמציע איכות מסך לא רעה ברמת המחיר שלו. רוב מתחריו מסתפקים במסכי HD בלבד, בייחוד במסכים קטנים יותר. איכות הצבעים לא רעה בכלל ומאפשרת לצפות בסרטים או סדרות בלי חשש. עם זאת, המסך עצמו אינו מהמשובחים שראינו, הוא מציע תאורה אחורית סבירה בלבד וביצועיו באור שמש לא טובים, וזאת בלשון המעטה.

מסך FHD, צילום: רפאל קאהאן מסך FHD | צילום: רפאל קאהאן מסך FHD, צילום: רפאל קאהאן

ערכת השבבים של המכשיר - הסנאפדרגון 617 - מתבססת על ארבע ליבות במהירות 1.5 גיגה-הרץ וארבע במהירות 1.2 גיגה-הרץ. היא מסתייעת ב-3 גיגה בייט זיכרון פעולה נדיבים ו-32 גיגה בייט מרחב אחסון. המיני מצויד בחריץ לכרטיס זיכרון, כך שמהבחינה הזו מדובר בתמורה טובה מאוד למחיר. בסך הכל המכשיר עושה עבודה טובה בהרצת אפליקציות. אמנם לא תוכלו לשחק במשחקי תלת-ממד עתירי ביצועים בלי האטות ושיהוקים - אך ביומיום רוב הסיכויים שלא תרגישו בהבדל בינו לבין מכשיר חזק יותר.

גם מבחינת קישוריות ואיכות שיחות המכשיר לא מפספס, אם כי עוצמת השמע מעט נמוכה - מה שעשוי להעיק בסביבה רועשת. ביצועי הסוללה (הגדולה יחסית) קצת מאכזבים והוא לא הצליח לשרוד יותר מיום עבודה ממוצע של 12 שעות ללא מטען.

מולטימדיה ומצלמה: אחלה שמע - אבל התמונות לא משהו 

כמכשיר לצריכת מוזיקה, תמונות וסרטים, ה-Z11 מיני יעשה עבודה סבירה לגמרי, כאשר איכות הסאונד אינה נקודת החוזק שלו. אמנם אין לו את הרמקול החזק בשכונה, אבל איכות ההפרדה מצוינת, בזכות תמיכה ב-DTS שמספקת את מערכת ניהול הקול. אמנם אפליקציית המוזיקה המובנית די בסיסית, אבל אפשר בקלות להוריד אלטרנטיבה מחנות האפליקציות. איכות הווידיאו טובה כאמור, אם כי יש לציין שהאפליקציה המובנית תומכת רק בקבצי MP4 ללא כתוביות SRT למשל.

סאונד מפתיע לטובה, צילום: רפאל קאהאן סאונד מפתיע לטובה | צילום: רפאל קאהאן סאונד מפתיע לטובה, צילום: רפאל קאהאן

המצלמה הראשית מספקת איכות טובה באור יום, אבל גרועה למדי בתאורה חלקית. בעיה אופיינית למכשירים ברמת המחיר הזו. היא מנפקת תמונות באיכות 16 מגה-פיקסלים ואפליקציית הצילום המובנית כוללת מגוון רחב של אפשרויות, שברובן הגדול כנראה לא תשתמשו לעולם. מצלמת הסלפי לעומת זאת מצויידת בחיישן 8 מגה פיקסלים בגודל 1.4 מיקרון, ומפיקה תמונות טובות מאוד, גם באור חלש. צילום הווידיאו מוגבל ל-1080p ב-30 FPS, ואין כאן יכולת לסלו מושן או ייצוב תמונה.

 , צילום: רפאל קאהאן צילום: רפאל קאהאן  , צילום: רפאל קאהאן

 

סיכום: מלך הבינוניות 

נוביה כבר הוציאה דגם S ל-Z11 מיני שמציע גרסה חדשה יותר של מערכת ההפעלה וערכת שבבים מתקדמת יותר, אבל בישראל ניאלץ להסתפק בינתיים בגרסה הישנה יותר. במחיר ממוצע של 1,150 שקל, מדובר בעסקה סבירה אך לא כזו ששוברת את השוק. מייזו, שיאומי ואפילו דגמי הביניים של סמסונג ו-LG שנמכרים במחירים דומים יציעו קצת יותר פח לשקל. בקיצור, אנחנו נעדיף להמתין לגרסה המתקדמת יותר או לבחור במייזו או שיאומי.

ציון כלכליסט: 7.5

מערכת הפעלה: אנדרואיד 5.1 || גודל מסך: 5 אינץ' || רזולוציה: 1,080 על 1,920 || מצלמה ראשית: 16 מגה-פיקסל || מצלמת סלפי: 8 מגה-פיקסל || מעבד: סנאפדרגון 617, 4 ליבות במהירות 1.2 גיגה-הרץ ו-4 ליבות במהירות 1.5 גיגה-הרץ || זיכרון: 3 גיגה-בייט || נפח אחסון מינימלי: 32 גיגה-בייט || עובי: 8 מ"מ || משקל: 138 גרם

תגיות