הכס(ף) הקדוש: מהארנק הריק של ישו להון העתק של הכנסייה הקתולית
עוצמתה הפיננסית של הכנסייה הקתולית במאות השנים שחלפו ובימינו אנו מעוררת שורה של סימני שאלה, שלא לומר אי נוחות. בשנים האחרונות יזם הוותיקן שינוייים בהתנהלות הכספית, בינתיים בהצלחה חלקית בלבד. "כלכליסט" מציג: סיפורו של העושר הכנסייתי - סדרה בשלושה פרקים
לפני שלוש שנים וחצי, כשהנהגת הקרדינלים של הכנסייה הנוצרית הכריזה על הבחירה בארכיבישוף בואנוס איירס לתפקיד האפיפיור החדש, הפרגון חצה את גבולותיו של המרחב הקתולי. הבחירה הלא צפויה במנהיג הצנוע והפופולארי מארגנטינה סימנה עבור רבים יציאה של הכנסייה לדרך חדשה, של התנהלות כלכלית בריאה ונקייה משערוריות.
קראו עוד בכלכליסט
במאה ה-20 התחבר המוסד הכנסייתי עתיק היומין עם שני מוסדות חדשים, האחד הוא המוסד המדיני של הוותיקן והשני הוא האמצעי שהוקם על מנת לשרת את הכנסייה ואת הוותיקן, הבנק הכנסייתי. הבנק החדש נבנה מלכתחילה על יסודות רעועים: מן הצד האחד חמדנות וחשאיות של מאות שנים בכנסייה ההיסטורית, מן הצד השני תרבות ניהול מפוקפקת של מוסדות פיננסיים באיטליה המודרנית.
תוך זמן קצר אכן התברר, שהמוסד הצעיר מממש באופן מושלם ביותר את ה"טוב" משני העולמות. שורת הסקנדלים שבהם היה מעורב בשנים שחלפו מאז הקמתו בהחלט מעוררת השתאות.
המדיניות של השנים האחרונות מעידה על ניסיון לתיקון המצב בכנסייה, גם בלחץ מוסדות בינלאומיים, ובהמשך בהכוונת האפיפיור פרנציסקוס. הכיוון הוא חיובי, אך לנוכח ההתפתחויות של השנה האחרונה בכנסייה, לא ברור עד לאיזה היקפים הוא יגיע. דבר אחד ברור. שינוי חד בהתנהלות אינו דבר פשוט, וקשה לבצעו תוך זמן קצר. רומא האימפריה לא נבנתה ביום אחד, וכך גם לרומא הכנסייתית ייקח הרבה יותר מיום אחד לשנות כיוון.פרויקט זה עוסק בהיבטים השונים של יחסי הכנסייה והממון לאורך השנים, כאשר המוקד הוא בהנהגת הכנסייה ומוסדותיה (ולא בכלל שלוחותיה ברחבי העולם, הפרובינציות והמרכזים המקומיים שתחתיהן).
הפרק הראשון בסדרה מתמקד בנתונים הפיננסים הידועים לנו על הכנסייה כיום. הפרק השני עוסק בסוגיות של עושר שהעסיקו את הכנסייה בימי הביניים ובראשית העת החדשה, הפרק השלישי קופץ חזרה לתקופה המודרנית, וסוקר את האירועים המרכזיים שליוו את אוצר הכנסייה מסוף המאה ה-19 ועד ימינו.
5 תגובות לכתיבת תגובה