אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הספורטאי והיזם שונים מהאוכלוסייה הכללית" צילום: עידן גרוס

"הספורטאי והיזם שונים מהאוכלוסייה הכללית"

פרופ' דפנה קריב, מומחית בינלאומית ליזמות, גילתה שלספורטאים וליזמים יש תכונות דומות שמסבירות מדוע ספורטאים רבים מצליחים כיזמים לאחר פרישתם. "האדם הרגיל נכנס לדיכאון אחרי כישלון, הספורטאי והיזם לא. כישלון מדרבן אותם"

14.12.2016, 10:29 | אוריאל דסקל

הידעתם? ונוס וויליאמס, הטניסאית האמריקאית, הקימה את חבר הביגוד המצליחה EleVen. הקוורטרבק האגדי של דאלאס קאובויז, רוג'ר סטאובך ורובי פאולר, כוכב ליברפול לשעבר, חזקים בתחום הנדל"ן. המתאגרף ג'ורג' פורמן הוא בעלים של חברת גרילים, ג'ון אלווי, הקוורטרבק האגדי של דנבר ברונקוס, מכר את רשת סוכנות הרכב שלו ב־82 מיליון דולר ב־1997, דייב בינג, לשעבר בדטרויט פיסטונס, הפך לאחד מהאנשים החשובים בתעשיית הברזל האמריקאית ומג'יק ג'ונסון האגדי מנהל רשת בתי קולנועים מוצלחת. וכאן בישראל יעל ארד, המדליסטית הישראלית הראשונה, היא בעלים של חברת קונספט 4 סאקסס, שמנהלת את כל הפעילות המסחרית של ערוצי ניקלודיאון בישראל, אנדי רם, הטניסאי לשעבר, הוא סטראטפיסט מתחיל ומצליח ושמעון אמסלם, לשעבר הפועל תל אביב בכדרוסל ונבחרת ישראל, הוא בעלים של מפעל בשדרות. בקיצור, ספורטאים, אחרי פרישתם ולעיתים במהלך הקריירה, נהפכים למוצלחים במיוחד בזכות חושים יזמיים בריאים.

קראו עוד בכלכליסט

יעל ארד.  ספורטאים רבים הצליחו בספורט וגם בעסקים שהרימו אחרי פרישתם , צילום: אוראל כהן יעל ארד. ספורטאים רבים הצליחו בספורט וגם בעסקים שהרימו אחרי פרישתם | צילום: אוראל כהן יעל ארד.  ספורטאים רבים הצליחו בספורט וגם בעסקים שהרימו אחרי פרישתם , צילום: אוראל כהן

תכונות משותפות

האם זה מקרי שספורטאים רבים נהפכים ליזמים? לפני פרופ' דפנה קריב, מומחית בינלאומית ליזמות, מייסדת המרכז ליזמות (NOVUS) במסלול האקדמי המכללה למינהל, זה בהחלט לא עניין מקרי והיא אפילו חקרה את העניין כדי להוכיח זאת.

"חשוב להדגיש שאני פרופסור ליזמות, לא לספורט", אומרת קריב בראיון לכלכליסט. "אבל גיליתי, כמעט באופן מקרי שיש קשר הדוק בין יזמות לספורט. כשמסתכלים על הביצועים והמוטיבציות של הספורטאים והיזמים יש כמה נקודות הלימה ברורות."

אז מה הן נקודות הדימיון?

"תחילה, יש לציין, יש תכונות משותפות לכל היזמים בכל העולם. עם המחקר הזה המשכנו למחקר בינלאומי בו אנחנו רוצים לבדוק את ההלימה לבין יזמות לספורט. גילינו, למשל, שגם לספורטאים וגם יזמים יש תכונה שנקראת אומניפוטנטיות. הכוונה היא אמונה ביכולת שאתה יכול לשנות את התחום שלך. כחלק מזה — יש גם את אלמנט המנג'ביליטי, שזו היכולת לנהל את עצמך. יש גם מעיין נאיביות. כלומר חשיבה של 'אם הגיתי רעיון אין שום ספק שאוכל להוציא אותו לפועל'. כל האלמנטים הללו נמצאים בנקודת ההלמה הראשונה. הספורטאי והיזם ידעו בדיוק מה צריך לעשות בשביל להתקדם ביוזמה או בענף שלהם".

איך בודקים את זה?

"בעיקר אנשים מדווחים על עצמם. ואתה רואה אצל אנשים יזמים או ספורטאים שאומרים: 'בארבעה החודשים הבאים אני לא יוצא מהבית עובד רק על הפרויקט שלי' או 'בארבעה חודשים הבאים אני מתאמן עד שאני מגיע לתוצאה הרצויה'. היזמים והספורטאים קופצים לבריכה ונשארים עד שהם מגיעים לתוצאה שהם רוצים. הם גם מחברים מאוד יפה בין הדרך לתוצאה. מבינים את חשיבות הדרך והקושי בה בהגעה לתוצאה. האדם מהשורה נופל במקום הזה אם הוא לא יזם או ספורטאי".

פרופ פרופ' דפנה קריב. קריב: "עוד משהו משותף ליזמים וספורטאים הוא התשוקה. הם באובססיה. הם מוותרים על הכל בשביל התשוקה. על חברים, על משפחה, על הכל" | צילום: עידן גרוס פרופ

אילו עוד תכונות משותפות יש ליזם ולספורטאי?

"תכונה נוספת היא היכולת לנצל את המשאבים מסביבם בצורה מיטבית. זה גם מתחבר לתכונה נוספת שנקראת גילוי הזדמנויות. היזם/ספורטאי מודע מאוד למה שקורה מסביב ומסתכל במה הוא יכול להעזר. איזה משאבים יש שהוא יכול לנצל לטובתו. אצל היזם זה הקשרים, ההון, הידע. הספורטאי ידע למצוא את המאמנים, את הפסיכולוג המנטלי, מאמן מנטלי, את החסויות. יודע איך לנצל את המשאבים שיש. לדעת לנצל משאבים לטובתך זה תכונה יזמית מאוד".

יש הבדל בין ספורטאים יחידנים לספורטאים קבוצתיים?

"אין הרבה אינפורמציה מדויקת על ספורט קבוצתי. עם זאת, כדורגלן מנסה לאמן את עצמו הכי טוב כדי להתאים לקבוצה ויש לו סף אימון שקשור לתפקיד שלו. זה לא משהו שיש בספורט יחדני. אין לך מישהו בג'ודו שיכול להיות הבלם שלך. אתה יותר תלוי בעצמך. זה משהו אחר. דורש כישורים אחרים."

ספורטאים ויזמים מגיבים אחרת לכישלונות?

"זו נקודה טריווליאית אבל חשובה. לדעת לקום אחרי כישלון. רוב האוכלוסיה נכנסת לדיכאון אחרי כישלון. מהסטודנט שנכשל עד האדם שלא הצליח בראיון עבודה. זה לא דיכאון קליני, זה דיכאון בקטנה. אצל ספורטאים ואצל היזם כל החיים זה כישלונות והם לא נכנסים לדיכאונות מזה, ההפך, הם יודעים להתאושש ולקפוץ חזרה. סטיב ג'ובס, למשל, אמר 'אולי היום אני האחראי על אפל אבל היו לי 39 כישלונות. היוזמה ה־40 שלי הצליחה'. כשאתה מדבר עם יעל ארד או אריק זאבי הם אומרים: 'רוב הזמן נכשלים ונופלים. זה חלק מהחיים, נופלים קמים'. זה יכולת לקבל כישלון כמשהו שהוא חלק מהדרך. יזמים וספורטאים אפילו אומרים 'טוב שנכשלתי, ככה אני לא אהיה שאנן מדי, רגוע מדי'. זה שונה לחלוטין מהאוכלוסייה הכללית. אריק זאבי אמר לי: 'כישלון זה טוב, קיבלתי פידבק. אני יודע מה לחזק, איך אני מתמקצע יותר'. הם רואים בכישלון כמשהו שמאוד חשוב לתהליך."

מג מג'יק ג'ונסון. קריב: "רוב האוכלוסיה נכנסת לדיכאון אחרי כישלון. אצל ספורטאים ואצל היזים כל החיים זה כישלונות והם לא נכנסים לדיכאונות מזה" | צילום: איי אף פי מג

ספורטאים רבים מגיעים לפשיטת רגל אחרי הקריירה שלהם. מחקרים מראים שהם מתקשים לתכנן את העתיד.

"זה הרבה בגלל אוריינטציות ה־Yolo. כלומר You only live once. מאוד דומה ליזמים. הכל כאן ועכשיו, אתה חי בהווה. אני בעל יכולות עכשיו, אין לי מה לחשוב על העתיד. יזמים, למשל, לא אוהבים לעשות תוכנית עסקית. זה לא משהו שמעניין אותו. ייתכן שזה קשור. אבל ליזם, בשלב מסוים,יש צוות — שמסייע לו לחשוב על העתיד. הוא צריך את הצוות הזה. לספורטאים יש מאמנים וכו' אבל אין לו מישהו שדואג לעתידו. יזם לא יודע לנהל בדרך כלל. זה ידוע. אז הוא בד"כ לוקח מישהו שיודע לנהל".

מייקל ג מייקל ג'ורדן. "ניצול מיטבי של משאבים" | צילום: רויטרס מייקל ג

ניסיון, לא כישלון

מה עם תחרותיות? הספורטאים והיזמים דומים גם בזה?

"בהחלט. זה לא סתם תחרותיות. זו הסתכלות מתמדת מה יש סביבך. מה האחרים השיגו, איך הם השיגו. גם אצל הספורטאים וגם אצל היזמים זה תחרותיות שדוחפת אותם להשיג קצת יותר מהיריבים. חשוב להבדיל. הישגיות זה משהו פנימי בהכרח. מן הסתם הם כאלה, אבל אצל היזמים זה גם מאוד חיצוני רוצים להראות מה יש להם, מה הם השיגו. הם רוצים להיות יותר טובים, יותר נוצצים מהיריבים כדי למשוך יותר משקיעים, יותר לקוחות. לכן חשוב להם מאוד מה קורה בחוץ. הספורטאים עושים שינויים פיזיים כדי להתמודד עם היריבים. למשל, מורידים במשקל או עולים בשביל להתחרות כדי להיות קצת יותר טובים מהמתחרים".

הם עושים משהו בגלל אהבה תחום?

"כן. זה עוד משהו משותף ליזמים וספורטאים – התשוקה. הם באובססיה. הם מוותרים על הכל בשביל התשוקה. על חברים, על משפחה, על תזונה. אצל היזמים, למשל, הם אוכלים רע כשהם בתוך פרויקט. אצל הספורטאים זה בא לידי ביטוי באימונים."

זה עניין גנטי או סביבתי?

"לסביבה יש השפעה מכרעת. למשל, יזמים צומחים איפה שיש סובלנות בחברה ליזמים ולכישלונות. בישראל יש הרבה יותר סובלנות ליזמות ולכישלונות. למשל אתה אומר 'הייתי יזם וכשלתי' בראיון עבודה, אז זה לא פוגע בך בהכרח. ההפך, רואים בך סוג של גיבור. אותו דבר אצל האמריקאים. העיקר שניסית. יש הרבה מדינות, באירופה אבל גם במזרח הרחוק, שברגע שנכשלת — אתה גמור. לא יציעו לך יותר עבודה. אתה כישלון. אז בגלל זה הרבה אנשים לא הולכים ליזמות במקומות האלה. בארץ גם יש תמיכה ליזמים — מרכזי יזמות, מדען המדינה, תמיכה בציוד, בכוח אדם, וזה עוזר. אבל אם אין מספיק תמיכה בספורטאי ובתשתיות אז לא יצמחו ספורטאים. כמו כן, ידוע שהאמא היהודיה לא רוצה שהילדים יהיו ספורטאים. הלימודים יותר חשובים. הספורט בישראליות לא קיבל הרבה תמיכה תרבותית. זה לא משהו בראש סדרי העדיפויות."

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות