יואב גלנט: "מאז שנכנסנו לממשלה רכשנו 900 דירות לזכאי דיור ציבורי"

"ב-2014 נרכשו 6 דירות לצורך הדיור הציבורי, בעוד שמאז כניסת הממשלה נרכשו לא פחות מ-900 דירות, ואוכלסו 600 דירות. כלומר 1,500 משפחות זכאיות קיבלו פתרון", כך אמר היום (ד') שר השיכון, יואב גלנט, בכנס הקרן לידידות לצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל.

גלנט פתח את דבריו בנימה אישית: "חשבתי לפתוח בדבר אחר, אבל כשירדתי בכביש לכיוון מרכז פרס לשלום ועשיתי לעצמי חזרה בראש על הנושא נזכרתי בכמה אנקדוטות. נולדתי 200 מטר צפונה מפה ודרך הסיפור האישי אפשר ללמוד על העוני והיציאה ממנו. אבי הגיע כמתנדב בסוף 47' כדי להילחם ונלחם בקרבות בדרום כחלק משועלי שמשון. בהפוגה הראשונה התברר לו שהמשפחה שלו נשארה במחנה עקורים באיטליה צריכה גם להגיע לארץ ולא היה להם איפה לגור אז הוא הלך לכאן, ובעיר הזאת נשארה מעט מאוד אוכלוסייה ערבית והיה כאן הרבה מאוד רכוש נטוש והוא אמר למפקד שלו שהוא מחפש רכוש נטוש ומצא את הבית הזה שקיים עד היום. המפקד רק שכח לספר לו משהו, שבבית הזה שהיו בו 5 חדרים ושתי קומות גרו שני אחים ערבים שלא עזבו את המקום ונשארו שם. אז הם גרו עם שני אחים ערבים באותו בית מטבח משותף שירותים משותפים, אחרי זה העבירו אותם ליפו ד' לדירת עמידר".

גלנט המשיך: "יותר קרוב משם, כאן, בבית של הסבתא השנייה שלי שהגיעה יחד עם משפחתה על האקסודוס ושמו אותה בבית שלא היה ראוי למגורים. שם גדלנו בתוך חצר שהיה בה חול וגרוטאות ובית ומט לפול עד שהסבא והסבתא מתו. למה אני מספר את זה? כי ב-48 לא היה לאף אחד. היה לבודדים. ואז הייתה הצדקה לזה שאנשים יחיו איפה שיש. אבל היום, בכניסה לבניין בן 40 קומות יש שומר ומנקה שמרוויחים 5,000 שקל בחודש וכשאתה עולה ופוגש את הדייר בקומה העליונה הוא מרוויח 50 אלף שקל ויש גם מי שמרוויח 500 אלף שקל בחודש. אני אומר - מי שמרוויח טוב שירוויח גם מיליון שקל, אין לי בעיה, אבל צריך לדאוג גם למי שנמצא בחדרי המדרגות".

גלנט התמקד בדבריו בנושא הדיור הציבורי: "הנתון הכי מדהים שגיליתי שנכנסתי למשרד אמרו לי שיש 2,500 משפחות של זכאי הדיור הציבורי. זכאי זה מי שהממשלה העבירה קו ואומרת שהוא נמצא בצד השלילי מעל הקו הזה. למשל, אדם שיש לו 3 ילדים ויותר והכנסתו היא שכר מינימום – אז הוא בקו. כשאתה נכנס לעומק אתה מבין מה מזין את הקו הזה. אנחנו מסייעים כל חודש ובכל שנה ל-156 אלף משפחות בשכר דירה מ-700 שקל בחודש ועד ל-2,300 שקל בחודש. אנחנו מעבירים 1.6 מיליארד שקל בכל שנה לאנשים שלא גומרים את החודש שאם לא מסייעים להם במעט בשכר דירה או במשכנתא הם לא יכולים להתקיים. כל מי שאומר נפתור את ה-2,500 אומר תקנו דירות ונפתור את המצב".

גלנט המשיך: "לפני 20 שנה בערך היה 150 אלף דירות לדיור הציבורי – 11% מסך הדירות בישראל. נשארנו היום עם 60 אלף דירות שמהוות פחות מ-2% מסך הדירות. כמות האוכלוסייה הוכפלה כמעט פי שניים מאז, והקרן שלנו צריכה לספק כניסה של 3,000 משפחות חדשות למעגל הזה. קרן של 60 אלף יודעת לספק בשנה רק 1,000 דירות, ואם לא קונים דירות לא נצליח לאזן את המחסור שייווצר. לכן הסיפור האמיתי הוא בעיקר בקרב המשפחות החלשות שהדור השני והשלישי והרביעי נכנס למעגל העוני. בקרן הדיור הציבורי נצבר 3.3 מיליארד שקל, אולם הסתבר לי ש-2.6 מיליארד שקל נעלמו – לא בטוח שמבקר המדינה יודע איפה הוא ובטוח שהוא לא הוקצה לרכישת הדיור הציבורי".

גלנט השווה בין מצב הדיור הציבורי בטרם כניסת הממשלה. כאמור, לדבריו ב-2014 נרכשו 6 דירות לצורך הדיור הציבורי, בעוד שמאז כניסת הממשלה נרכשו לא פחות מ-900 דירות ושופצו 600 דירות. "הרמנו פרויקט משמעותי שיניב לאורך שנים עם חברת עמידר תכניות פינוי בינוי, מפנים 1,000 דירות ובונים 6,000 דירות במקומן. הכסף שיתקבל ייכנס לקרן לרכישת דיור ציבורי ושיפוץ דירות ישנות, וזה ממקורות עצמיים. השקענו 240 מיליון שקל בפרויקט שיקום שכונות שנועד לשפץ שכונות ישנות, חיזוק בניינים ישנים".

גלנט הרחיב בנושא העולים החדשים: "למדינת ישראל הגיעו עולים רבים לאורך הדרך, וכל אחד רץ על מסלול ההמראה בקצב שלו, יש אוכלוסייה שרצה כבר 40 שנה והם עדיין ממשיכים לרוץ. אני מאלה שהשתתפו בהבאתם לארץ, אך האוכלוסייה הזאת לא מצליחה להמריא. בשבוע הבא נביא החלטה מאוד משמעותית שאומרת כי הדירות שהערך שלהן כ-1 מיליון שקל נסבסד אותם בכ-20 אחוז. ההון העצמי שיצטרכו להביא יהיה נמוך יותר, והם יקבלו סבסוד גם במשכנתא. הקריטריונים עומדים להשתנות ובתקווה לסייע לאוכלוסייה זו.".

לסיכום אמר גלנט: "מדינת ישראל היא מדינה עשירה, ואנחנו לא יכולים לגבות מע"מ מכולם ולגייס את כולם ומצד שני יש אנשים שלא יכולים לגמור את החודש. אלה אזרחים שהגיעו למדינת ישראל כי אין להם מקום אחר בעולם וזו הסיבה שלשמה הוקמה המדינה. אני חושב שכל אחד שיושבים על כסאות מרופדים, כמוני, וכל מי שמסתובב במקומות שמוגדרים החצר האחורית צריך לעשות צעד אחד קדימה ולחשוב איך מסייעים לאותן אוכלוסיות".